קטגוריה:בראשית לג יט
ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אׇהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַ/שָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔/וֹ מִ/יַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּ/מֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּזְבַן יָת אַחְסָנַת חַקְלָא דְּפַרְסֵיהּ תַּמָּן לְמַשְׁכְּנֵיהּ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבוּהִי דִּשְׁכֶם בִּמְאָה חוּרְפָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּזְבַן יַת אַחֲסָנַת חֲקַל דִפְרַס תַּמָן מַשְׁכְּנֵיהּ מִן יַד בְּנֵי חֲמוֹר אָבוּי דִשְׁכֶם בְּמֵאָה מַרְגַלְיָין: |
ירושלמי (קטעים): | מַרְגַלְיָן: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יט) "ויקן". ב] "שקנה את חלקת השדה", שהראה שדעתו להשתקע שם, ולא תאמר שקנאו בדמים מועטים, שנוכל לומר שלא התישב שם רק לפי שעה, כי קנאו "במאה קשיטה":
כלי יקר (כל הפרק)
"ויקן את חלקת השדה". לפי שרצה לבנות שמה מזבח על כן לא רצה להעלות עולות ה' חנם, כמו שעשה דוד בגרן ארונה היבוסי (שמואל ב' כד.כד) והגיד לנו הכתוב שקנאו במאה קשיטה כנגד מזבח שבבית עולמים שהיה גובהו מאה אמה, כדי לכפר על כל חטא הנמשך מחטאו של אדה"ר שנברא מקצה השמים ועד קצהו, ונתמעט בחטאו והועמד על מאה אמה, ע"כ היה המקדש גבוה מאה אמה כי משם נוצר האדם ממקום שנאמר בו (שמות כ.כא) מזבח אדמה תעשה לי, לפי שמקום הארץ היה סבה גם אל החטא כמבואר למעלה פרשת בראשית בפסוק ותוצא הארץ וגו' עץ פרי, (בראשית א.יב) על כן הגיד לנו הכתוב שקנה מקום זה למזבח במאה קשיטה.
ומ"ש ויקרא לו אל אלהי ישראל. וארז"ל (מגילה יח.) הקב"ה קראו ליעקב אל, טעמו של דבר כי יעקב אמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, על כן נתן לו ג"כ הקב"ה המעשר מן י"ש עולמות הגנוזים לכל צדיק לעולם הבא, ונתן לו מהם בעוה"ז המעשר העולה מספר ל"א, על כן קראו אל, ועוד הבנות נוטלות עישור נכסים ובעה"ז נמשלו לנקיבות כי כולו צער, אבל לעוה"ב יהיו כזכרים לא יולדים ואז ינחילם כל י"ש עולמות, ומטעם זה העוה"ז בה"א כנגד ה"א שבאשה, והעה"ב ביו"ד כנגד יו"ד שבאיש וק"ל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יט.
וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ
יעקב חנה על העיר שכם, ככתוב: "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר", ובקלות המצב היה יכול להפך למצור ומלחמה. יעקב נטה את אוהלו בשדה בלי לבקש רשות. הוא השתמש במים וצמחיה בצורה חופשית. יעקב כבר ניצח את עשו וצבאו ללא מלחמה, ולכולם היה ברור שיעקב הוא מסוכן.
בני-חמור היו בעלי האדמה, או שהם, כבני מלך-שכם, רשאים לתת זכיון בעלות לאדמה חופשית. בכל אופן יעקב לא התווכח וקנה את הבעלות לקרקע מידי בני-חמור "בְּמֵאָה קְשִׂיטָה".
ניתן להבין שיעקב היה איש שלום, והעדיף לקנות אדמה ולא לקחת בכוח, למרות שאלוהים הבטיח לו את כל הארץ.
בְּמֵאָה קְשִׂיטָה (קישוט) [1]
- אורחיו של איוב נתנו לו: "אִישׁ קְשִׂיטָה אֶחָת, וְאִישׁ נֶזֶם זָהָב אֶחָד" (איוב מב יא) כדי לרצות אותו בהחלמתו. המילה "וְאִישׁ" היא במשמעות "או", אחרת לא היה צריך לחזור על המילה "איש". כלומר כל איש נתן קשיטה אחת, או, אם אין לו, אז נזם זהב אחד.
- יעקב אמר לבני ביתו: "וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב, אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם" (ביאור:בראשית לה ד).
- אהרון אמר לבני ישראל: "פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם" (שמות לב ב) כדי לעשתו את מסכת העגל.
"קְשִׂיטָה" - יחידת תשלום שהיתה נהוגה בין "בְּנֵי קֶדֶם" (איוב א ג) שבארץ עוץ, בכורו של נחור (ביאור:בראשית כב כא), שאיוב גר בה (איוב א א). בפקודת יצחק, יעקב הלך "אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם" (ביאור:בראשית כט א),[2]ייתכן שגם בחרן וארם בתקופת יעקב השתמשו בקשיטה כיחידת תשלום.
- נראה שנזם זהב וקשיטה היו קישוטים בעלי ערך כספי דומה ששימשו גם ככסף עובר לסוחר.
הרודוטוס מסביר שזהב עלה פי 13 מכסף (כתבי הרודוטוס 3-95). כלומר בהשואה לאברהם ששילם 400 כסף במשקל, יעקב שילם מאה קישוטי זהב, שערכם ייתכן שהיה כאלף שלוש-מאות כסף במשקל.[3]
חֶלְקַת הַשָּׂדֶה - קנית אדמה לקבורה
האבות קנו שתי חלקות אדמה ושדה בכנען:
- אברהם קנה את מערת המכפלה והשדה כדי לקבור את שרה: "וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר, מֵאֵת בְּנֵי חֵת" (ביאור:בראשית כג כ).
- יעקב קנה חלקת שדה ליד שכם, ושם בעתיד יקבר יוסף, בכורו: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה" (יהושע כד לב).
[1] קישוט: חפץ שמשמש לעיטור וראוה - ממרוקו עד הודו, עד היום, נשים ונערות לובשות קישוטים מפוארים של מטבעות זהב בשרשרת: על הראש, צואר, ידים, מותנים ורגלים.
[2] גם לשם היה נכד "וּבְנֵי אֲרָם - עוּץ וְחוּל, וְגֶתֶר וָמַשׁ" (בראשית י כג) הקשור לארם. לעשו היה צאצא בשם עוץ "אֵלֶּה בְנֵי דִישָׁן, עוּץ וַאֲרָן" (בראשית לו כח) אבל הוא לא קשור לארם ובני קדם.
[3] בהנחה שהערך שציין הרודוטוס היה תקף בתקופת האבות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לג יט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.