קטגוריה:בראשית לב יג

אלוהים אמר: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, והֲַשִׁבֹתִיךָ, אֶל הָאֲדָמָה הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כח טו).

יעקב חוזר פעם שניה בבקשתו על המילים "אֵיטִיב עִמָּךְ", ועוד מדגיש "הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ". אלוהים אף פעם לא הבטיח ליעקב ואמר לו: "וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ". יעקב התנה את אמונתו באלוהים אם אלוהים יטיב לו, כדבריו: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כא). אלוהים לא ענה ליעקב ולא התחייב שליעקב יהיה טוב. אפילו כאשר יעקב בקש רשות לרדת למצרים אלוהים רק אומר לו: "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה ... אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה; וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (ביאור:בראשית מו ד), אבל לא הבטיח ליעקב שיהיה לו טוב.

אולם נכון שאלוהים הבטיח ליעקב שזרעו יהיה רב.

יעקב ממשיך ואומר: "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב". רש"י שאל איפה אלוהים אמר זאת ליעקב.

• אלוהים אמר ליעקב: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יד), וההצהרה הזאת מקבילה להצהרה שיעקב אמר.
• ההצהרה של יעקב היא בגוף ראשון, כאילו שאלוהים אמר ליעקב את זה. אולם אלוהים אמר משפט דומה לאברהם בנוכחות יצחק בעקדה, ויעקב טוען שהוא יורש הברכה, כי אביו אמר לו: "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" (ביאור:בראשית כח ד), וכך יעקב זכה לברכה הזאת.

אלוהים ברך את האבות -

1. לאברם: "ויַֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וסְּפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוכַּל, לִסְפֹּר אֹתָם; ויַֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו ה).
2. לאברהם בנוכחות יצחק בעקדה: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (ביאור:בראשית כב יז).
3. ליצחק: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (ביאור:בראשית כו ד).
4. ליעקב: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית כח יד).

את גודל המספר ניתן לראות בסיפור יוסף, ככתוב: "ויִַּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר, כִּי אֵין מִסְפָּר" (ביאור:בראשית מא מט). (לרוב מודדים בר במשקל או נפח ולא בספירת הזרעים.) אולם למעשה אלוהים ידע שהמספר הוא הרבה יותר גדול, ולמרות שבזמן אחד לא יהיה עם יהודי כל כך גדול, הברכה היא שכל היהודים, לדורות אין ספור, יהיו ככוכבי השמים לרוב.

1. אברהם ויצחק סיפרו למישהו את ברכת אלוהים בזמן עקדת יצחק, וכך יעקב למד על הברכה בענין חול הים, ואימץ אותה.
2. יעקב לא דייק בדבריו. אלוהים לא אמר לו את המילים האלה.
3. יעקב חשב שהברכה - שזרעו יהיה כעפר הארץ - היא מביישת, והוא לא רצה להשתמש בה.
4. יעקב לא חזר על הברכה ליצחק אביו בענין הכוכבים. ייתכן שהוא חשב שמספר הכוכבים בשמים הוא מספר קטן מדי וזו לא ברכה אלא קללה, במיוחד "ותִַּכְהֶין עֵָינָיו [של יצחק] מֵרְאֹת" (ביאור:בראשית כז א) הרבה כוכבים.
5. בתקופה ההיא היה נהוג לציין כמות גדולה מאוד שלא ניתן לספור אותה, "כחול הים".
6. כל האבות לא הבינו שכמות החול בכדור הארץ היא גדולה אבל מוגבלת, אולם מספר הכוכבים הוא עצום יותר.

שתיקה

יעקב אמר דבר לא מדויק שאינו מוסיף דבר. אלוהים לא צריך לשמוע את הבטחותיו, או להבטיח יותר ממה שהוא כבר אמר והבטיח. אחרי שיעקב הפעיל את תוכנית ההגנה, שלח את המנחה לעשו, ובלילה העביר את משפחתו למקום שונה, יעקב חזר למחנה בהר, ושם אלוהים ענה לו כאשר אלוהים שלח לו מלאך להלחם בו, נתן לו שם חדש, וברך אותו.

מה נלמד? – חובה להעריך את הסכנה, לבקש עזרה מאלוהים, לפעול ולעשות צעדים חשובים ונכונים כדי להתגבר על הסכנה, ואז, בזמנו, אלוהים יתן לנו ברכה.