פתיחת התפריט הראשי

משנה כתובות יג


כתובות פרק יג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק שלושה עשר ("שני דייני") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

שני דייני גזירות היו בירושלים, אדמון, וחנן בן אבישלום.

חנן אומר שני דברים, אדמון אומר שבעה.

מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אומר, תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה.

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו, תישבע בתחילה ובסוף.

אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם.

אמר רבן יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, לא תישבע אלא בסוף.

משנה בעריכה

מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר: איבד את מעותיו.

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: יישבע כמה הוציא ויטול.

אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם.

אמר רבן יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי.

משנה געריכה

אדמון אומר שבעה.

מי שמת והניח בנים ובנות, בזמן שהנכסים מרובין, הבנים יורשים והבנות ניזונות.

ובנכסים מועטים, הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים.

אדמון אומר: בשביל שאני זכר הפסדתי?

אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.

משנה דעריכה

הטוען את חברו כדי שמן, והודה בקנקנים, אדמון אומר, הואיל והודה במקצת הטענה, יישבע.

וחכמים אומרים: אין זו הודאה ממין הטענה.

אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.

משנה העריכה

הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל, תשב עד שילבין ראשה.

אדמון אומר: יכולה היא שתאמר, אילו אני פסקתי לעצמי, אשב עד שילבין ראשי. עכשיו שאבא פסק עלי, מה אני יכולה לעשות? או כנוס או פטור.

אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.

משנה ועריכה

העורר על השדה והוא חתום עליה בעד, אדמון אומר, (יכול הוא שיאמר), השני נוח לי והראשון קשה הימנו.

וחכמים אומרים, איבד את זכותו.

עשאה סימן לאחר, איבד את זכותו.

משנה זעריכה

מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר, ילך בקצרה.

וחכמים אומרים: יקנה לו דרך במאה מנה, או יפרח באויר.

משנה חעריכה

המוציא שטר חוב על חבירו, והלה הוציא שמכר לו את השדה.

אדמון אומר: יכול הוא שיאמר, אילו הייתי חייב לך, היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה.

וחכמים אומרים: זה היה פיקח שמכר לו את הקרקע, מפני שהוא יכול למשכנו.

משנה טעריכה

שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה.

אדמון אומר: אילו הייתי חייב לך, כיצד אתה לווה ממני?

וחכמים אומרים: זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו.

משנה יעריכה

שלוש ארצות לנישואין, יהודה, ועבר הירדן, והגליל.

אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך.

אבל באותה הארץ, מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר.

מוציאין מנווה הרעה לנווה היפה, אבל לא מנווה היפה לנווה הרעה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף לא מנווה רעה לנווה יפה, מפני שהנווה היפה בודק.

משנה יאעריכה

הכל מעלין לארץ ישראל, ואין הכל מוציאין.

הכל מעלין לירושלים, ואין הכל מוציאין.

אחד האנשים ואחד הנשים.

נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל.

נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקפוטקיא, נותן לה ממעות ארץ ישראל.

נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: נותן לה ממעות קפוטקיא.

נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא, נותן לה ממעות קפוטקיא.

משנה מנוקדתעריכה

משנה כתובות יג ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) שני דייני גזילות היו בירושלים אדמון וחנן בן אבשלום חנן אומר שני דברים ואדמון אומר שבעה מי שהלך לו למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תישבע בתחילה ובסוף אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן לא תישבע אלא בסוף.

(ב) מי שהלך לו למדינת הים ועמד אחר ופירנס את אשתו חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו יישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי.

(ג) אדמון אומר שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות ייזונו נכסים מעוטין הבנות ייזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון.

(ד) הטוען את חברו כדי שמן והודה לו בקנקנים אדמון אומר הואיל וההודיה ממין הטענה יישבע וחכמים אומרין אין ההודיה ממין הטענה אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון.

(ה) הפוסק מעות לחתנו ופשט את הרגל תהא יושבת עד שילבין ראשה אדמון אומר אילו אני פסקתי לעצמי אהא יושבת עד שילבין ראשי אבא פסק עליי מה אני יכלה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון.

(ו) העורר על השדה והוא חתום עליה עד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה ממני וחכמים אומרין איבד את זכותו עשאה סימן לאחר איבד את זכותו.

(ז) מי שהלך לו למדינת הים ואבדה דרך שדהו אדמון אומר ילך לו בקצרה וחכמים אומרין ייקח לו דרך במאה מנה או יפרח באוויר.

(ח) המוציא שטר חוב על חברו והלה הוציא שמכר לו את השדה אדמון אומר אילו חייב הייתי לך היה לך להיפרע את שלך כשמכרת לי את השדה וחכמים אומרין זה היה פיקח שמכר לו את הקרקע מפני שהוא יכל למשכנו.

(ט) שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר אילו חייב הייתי לך כיצד אתה לווה ממני וחכמים אומרין זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו.

(י) שלש ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן והגליל אין מוציאין מעיר לעיר ולא מכרך לכרך אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר מוציאין מנווה הרע לנווה היפה אבל לא מנווה היפה לנווה הרע רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לא מנווה הרע לנווה היפה מפני שהנווה היפה בודק.

(יא) הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד נשים ואחד עבדים כיצד נשא אישה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל נשא אישה בארץ ישראל וגירשה בקפוטקיא נותן לה ממעות ארץ ישראל נשא אישה בקפוטקיא וגירשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לה ממעות קפוטקיא נשא אישה בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא נותן לה ממעות קפוטקיא.

פירושיםעריכה