משנה כתובות ג
כתובות פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נשים • מסכת כתובות • פרק שלישי ("ואלו נערות") • >>
פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
אלו נערות שיש להן קנס:
הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית,
הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד,
הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנידה,
יש להן קנס.
אף על פי שהן בהכרת, אין בהן מיתת בית דין.
ואלו שאין להן קנס, הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד.
רבי יהודה אומר, שבויה שנפדית, הרי היא בקדושתה, אף על פי שגדולה.
הבא על בתו, על בת בתו, על בת בנו, על בת אשתו, על בת בנה, על בת בתה, אין להן קנס, מפני שמתחייב בנפשו, שמיתתו בידי בית דין.
וכל המתחייב בנפשו, אין משלם ממון, שנאמר (שמות כא): ולא יהיה אסון ענוש יענש.
נערה שנתארסה ונתגרשה, רבי יוסי הגלילי אומר, אין לה קנס.
רבי עקיבא אומר, יש לה קנס, וקנסה לעצמה.
המפתה נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה.
המפתה נותן בושת ופגם וקנס.
מוסיף עליו אונס, שנותן את הצער.
מה בין אונס למפתה? האונס נותן את הצער, והמפתה אינו נותן את הצער.
האונס נותן מיד, והמפתה לכשיוציא.
האונס שותה בעציצו, והמפתה אם רצה להוציא, מוציא.
כיצד שותה בעציצו? אפילו היא חיגרת, אפילו היא סומא, ואפילו היתה מוכת שחין.
נמצא בה דבר ערוה, או שאינה ראויה לבוא בישראל, אינו רשאי לקיימה, שנאמר (דברים כב): "ולו תהיה לאשה", אשה הראויה לו.
יתומה שנתארסה ונתגרשה, רבי אלעזר אומר, המפתה פטור, והאונס חייב.
איזוהי בושת? הכל לפי המבייש והמתבייש.
פגם, רואין אותה כאלו היא שפחה נמכרת, כמה היתה יפה וכמה היא יפה.
קנס, שוה בכל אדם.
וכל שיש לו קצבה מן התורה, שוה בכל אדם.
כל מקום שיש מכר, אין קנס.
וכל מקום שיש קנס, אין מכר.
קטנה יש לה מכר ואין לה קנס.
נערה יש לה קנס ואין לה מכר.
הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס.
האומר: פיתיתי את בתו של פלוני, משלם בושת ופגם על פי עצמו, ואינו משלם קנס.
האומר גנבתי (וטבחתי ומכרתי), משלם את הקרן על פי עצמו, ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה.
המית שורי את פלוני או שורו של פלוני, הרי זה משלם על פי עצמו.
המית שורי עבדו של פלוני, אינו משלם על פי עצמו.
זה הכלל: כל המשלם יתר על מה שהזיק, אינו משלם על פי עצמו.
אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס:
- הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית;
- הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה,
- שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד;
- הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ,
- וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ,
- וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו,
- וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה;
- יֵשׁ לָהֶן קְנָס.
- אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת,
- אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין:
וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס:
- הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה,
- שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- שְׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית, הֲרֵי הִיא בִּקְדֻשָּׁתָהּ,
- אַף עַל פִּי שֶׁגְּדוֹלָה.
- שְׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית, הֲרֵי הִיא בִּקְדֻשָּׁתָהּ,
- הַבָּא עַל בִּתּוֹ, עַל בַּת בִּתּוֹ, עַל בַּת בְּנוֹ,
- עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, עַל בַּת בְּנָהּ, עַל בַּת בִּתָּהּ,
- אֵין לָהֶן קְנָס, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ,
- שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵּית דִּין;
- וְכָל הַמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, כב):
- "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ":
נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה,
- רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- אֵין לָהּ קְנָס.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- יֵשׁ לָהּ קְנָס,
- וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ:
הַמְּפַתֶּה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים,
- וְהָאוֹנֵס אַרְבָּעָה.
- הַמְּפַתֶּה נוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס;
- מוֹסִיף עָלָיו אוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר.
- מַה בֵּין אוֹנֵס לִמְפַתֶּה?
- הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר,
- וְהַמְּפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר;
- הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד,
- וְהַמְּפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא;
- הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ,
- וְהַמְּפַתֶּה – אִם רָצָה לְהוֹצִיא, מוֹצִיא:
- הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר,
כֵּיצַד שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ?
- אֲפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת,
- אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא,
- וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מֻכַּת שְׁחִין.
- נִמְצָא בָּהּ דְּבַר עֶרְוָה,
- אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא בְּיִשְׂרָאֵל,
- אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, כט):
- "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה",
- אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ:
יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה,
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- הַמְּפַתֶּה פָּטוּר,
- וְהָאוֹנֵס חַיָּב:
אֵיזוֹהִי בֹּשֶׁת?
- הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ.
- פְּגָם, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת,
- כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה.
- קְנָס, שָׁוֶה בְּכָל אָדָם.
- וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה מִן הַתּוֹרָה,
- שָׁוֶה בְּכָל אָדָם:
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר, אֵין קְנָס;
- וְכָל מָקוֹם שְׁיֵּשׁ קְנָס, אֵין מֶכֶר.
- קְטַנָּה יֵשׁ לָהּ מֶכֶר, וְאֵין לָהּ קְנָס.
- נַעֲרָה יֶשׁ לָהּ קְנָס, וְאֵין לָהּ מֶכֶר.
- הַבּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס:
הָאוֹמֵר: פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי,
- מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ,
- וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס.
- הָאוֹמֵר: גָּנַבְתִּי, וְטָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי,
- מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי עַצְמוֹ;
- וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי אוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי,
- הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
- הֵמִית שׁוֹרִי עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי,
- אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הַמְּשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק,
- אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ:
נוסח הרמב"ם
(א) ואלו נערות - שיש להן קנס,
- הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית.
- הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
- שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
- פחותות - מבנות שלש שנים ויום אחד.
- הבא על אחותו,
- ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו,
- ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו,
- ועל הנידה - יש להם קנס.
- שאף על פי - שהן בהכרת,
- אין בהן - מיתת בית דין.
(ב) ואלו - שאין להן קנס,
- הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
- שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
- יתרות - על בנות שלש שנים ויום אחד.
- רבי יהודה אומר:
- שבויה שנפדת - הרי היא בקדושתה,
- אף על פי - שהיא גדולה.
- שבויה שנפדת - הרי היא בקדושתה,
- הבא על בתו,
- ועל בת בתו, ועל בת בנו,
- ועל בת אשתו, ועל בת בתה,
- ועל בת בנה - אין להן קנס.
- מפני שהוא מתחייב בנפשו - שמיתתו בידי בית דין,
- וכל המתחייב בנפשו - אינו משלם ממון,
- שנאמר: "ולא יהיה אסון, ענוש ייענש" (שמות כא כב).
(ג) נערה שנתארסה - ונתגרשה,
- רבי יוסי הגלילי אומר:
- אין לה קנס.
- רבי עקיבה אומר:
- יש לה קנס - וקנסה של עצמה.
(ד) [ג] *הערה 1: המפתה - נותן שלשה דברים,
- והאונס - ארבעה.
- המפתה נותן - בושת, ופגם, וקנס,
- מוסיף עליו האונס - שהוא נותן את הצער.
- ומה בין האונס למפתה?
- שהאונס - נותן את הצער,
- והמפתה - אינו נותן את הצער.
- האונס - נותן מיד,
- והמפתה - לכשיוציא.
- האונס - שותה בעציצו,
- והמפתה - אם רצה להוציא, יוציא.
- שהאונס - נותן את הצער,
(ה) [ד] כיצד הוא שותה בעציצו?
- אפילו - היא חיגרת,
- אפילו - היא סומה,
- אפילו - היא מוכת שחין.
- נמצא בה - דבר זימה,
- או שאינה ראויה - לבוא בישראל,
- אינו רשאי לקיימה,
- שנאמר: "ולו תהיה לאשה" (דברים כב כט),
- אשה - שהיא ראויה לו.
- או שאינה ראויה - לבוא בישראל,
(ו) [ה] יתומה שנתארסה - ונתגרשה,
- רבי אלעזר אומר:
- האונס - חייב,
- והמפתה - פטור.
(ז) [ו] ואיזו היא בושת?
- הכל - לפי המבייש, והמתבייש.
- פגם - רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת,
- כמה היתה יפה - וכמה היא יפה.
- קנס - שוה לכל אדם.
- וכל, שיש לו קצבה מן התורה - שוה לכל אדם.
(ח) [ז] כל מקום שיש מכר - אין קנס.
- וכל מקום שיש קנס - אין מכר.
- קטנה -
- יש לה מכר - ואין לה קנס.
- נערה -
- יש לה קנס - ואין לה מכר.
- בוגרת -
- לא מכר - ולא קנס.
(ט) [ח] האומר - פיתיתי את בתו של פלוני,
- משלם בושת, ופגם - על פי עצמו,
- ואינו משלם קנס.
- האומר - גנבתי,
- משלם את הקרן - על פי עצמו,
- ואינו משלם - לא תשלומי כפל, ולא תשלומי ארבעה וחמישה.
- המית שורי - את פלוני, או שורו של פלוני,
- הרי זה משלם - על פי עצמו.
- המית שורי - את עבדו של פלוני,
- אינו משלם - על פי עצמו.
- זה הכלל -
- כל המשלם - יתר ממה שהזיק,
- אינו משלם - על פי עצמו.
- כל המשלם - יתר ממה שהזיק,
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כתובות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב