פתיחת התפריט הראשי

משנה כתובות י


כתובות פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק עשירי ("מי שהיה") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

מי שהיה נשוי שתי נשים ומת, הראשונה קודמת לשניה, ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה.

נשא את הראשונה ומתה, נשא שניה ומת הוא, שניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה.

משנה בעריכה

מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא, ויתומים מבקשים כתובת אימן, ואין שם אלא שתי כתובות, חולקין בשווה.

היה שם מותר דינר, אלו נוטלין כתובת אימן ואלו נוטלין כתובת אימן.

אם אמרו יתומים: אנחנו מעלין על נכסי אבינו יתר דינר, כדי שיטלו כתובת אימן, אין שומעין להן, אלא שמין את הנכסים בבית דין.

משנה געריכה

היו שם נכסים בראוי, אינן כבמוחזק.

רבי שמעון אומר: אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות, אינו כלום, עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר.

משנה דעריכה

מי שהיה נשוי שלוש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות, ואין שם אלא מנה, חולקות בשווה.

היו שם מאתים, של מנה נוטלת חמישים; של מאתים ושל שלש מאות, שלושה שלושה של זהב.

היו שם שלוש מאות, של מנה נוטלת חמישים; ושל מאתים, מנה; ושל שלוש מאות, שישה של זהב.

וכן שלושה שהטילו לכיס, פחתו או הותירו, כך הן חולקין.

משנה העריכה

מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת, הראשונה קודמת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית.

הראשונה נשבעת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית, והרביעית נפרעת שלא בשבועה.

בן ננס אומר: וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת? אף היא לא תיפרע אלא בשבועה.

היו יוצאות כולן ביום אחד, כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת, זכתה.

וכך היו כותבין בירושלים, שעות.

היו כולן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה, חולקות בשוה.

משנה ועריכה

מי שהיה נשוי שתי נשים, ומכר את שדהו, וכתבה ראשונה ללוקח: דין ודברים אין לי עמך, השניה מוציאה מהלוקח והראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה, וחוזרות חלילה, עד שיעשו פשרה ביניהם.

וכן בעל חוב.

וכן אשה בעלת חוב.

משנה מנוקדתעריכה

משנה כתובות י ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת הראשונה קודמת לשניה ויורשי ראשונה קודמין ליורשי שניה נשא את הראשונה ומתה נשא את השניה ומת הוא השניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה.

(ב) מי שהיה נשוי לשתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא והיתומין מבקשין כתובת אימן אם אין שם אלא כדי שתי כתובות חולקין בשוה היה שם יתר דינר אלו נוטלין כתובת אימן ואלו נוטלין כתובת אימן אם אמרו היתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יתר דינר כדי שייטלו כתובת אימן אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין (ג) היו שם נכסים כבראוי אינן כבמוחזק רבי שמעון אומר אף על פי שיש נכסים שאין להן אחריות אינן כלום עד שיהו שם נכסים שיש להן אחריות יתר על שתי כתובות דינר.

(ד) מי שהיה נשוי לשלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתיים ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה היה שם מאתיים של מנה נוטלת חמישים ושל מאתיים ושל שלש מאות שלשה שלשה של זהב היה שם שלש מאות של מנה נוטלת חמישים ושל מאתיים מנה ושל שלש מאות שישה של זהב וכן שלשה שהטילו לכיס הותירו או פחתו כך הן חולקין.

(ה) מי שהיה נשוי לארבע נשים ומת הראשונה קודמת לשניה והשניה לשלישית והשלישית לרביעית הראשונה נשבעת לשניה והשניה לשלישית והשלישית לרביעית והרביעית נפרעת שלא בשבועה אמר בן ננס כיצד וכי מפני שהיא אחרונה נשכרה אף היא לא תפרע אלא בשבועה היו כלן יוצאות יום אחד כל הקודמת את חברתה אפילו שעה אחת זכת וכך היו כותבין בירושלים שעות היו כלן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה חולקות בשוה.

(ו) מי שהיה נשוי לשתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עימך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן וכן בעלי חוב וכן אישה בעלת חוב.

פירושיםעריכה