פתיחת התפריט הראשי

משנה כתובות יב


כתובות פרק יב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק שנים עשר ("הנושא את") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים, חייב לזונה חמש שנים.

נישאת לאחר ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים, חייב לזונה חמש שנים.

לא יאמר הראשון: לכשתבוא אצלי אזונה, אלא מוליך לה מזונותיה למקום אמה.

וכן לא יאמרו שניהם: הרי אנו זנין אותה כאחד, אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות.

משנה בעריכה

נישאת, הבעל נותן לה מזונות והן נותנין לה דמי מזונות.

מתו, בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים, מפני שהיא כבעלת חוב.

הפקחים היו כותבים, על מנת שאזון את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי.

משנה געריכה

אלמנה שאמרה: אי אפשי לזוז מבית בעלי, אין היורשין יכולין לומר לה: לכי לבית אביך ואנו זנין אותך, אלא זנין אותה בבית בעלה ונותנין לה מדור לפי כבודה.

אמרה: אי אפשי לזוז מבית אבא, יכולים היורשים לומר לה: אם את אצלנו יש ליך מזונות, ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות.

אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים, זנין אותה והיא בבית אביה.

משנה דעריכה

כל זמן שהיא בבית אביה, גובה כתובתה לעולם.

כל זמן שהיא בבית בעלה, גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים, שיש בעשרים וחמש שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה, דברי רבי מאיר שאמר משום רבן שמעון בן גמליאל.

וחכמים אומרים: כל זמן שהיא בבית בעלה, גובה כתובתה לעולם.

כל זמן שהיא בבית אביה, גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים.

מתה, יורשיה מזכירין כתובתה עד עשרים וחמש שנים.

משנה מנוקדתעריכה

משנה כתובות יב ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) הנושא את האישה ופסקה עימו שיהא זן את בתה חמש שנים נישאת לאחר ופסקה עימו שיהא זן את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש שנים לא יאמר הראשון לכשתבוא לביתי אזונה אלא מוליך את מזונותיה למקום שהיא אימה וכן לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחת אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות.

(ב) נישאת הבעל חייב במזונותיה והן נותנין לה דמי מזונות מתו בנותם ניזונות מנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב הפיקחין היו כותבין על מנת שאהא זן את בתך חמש שנים כל זמן שאת עימי.

(ג) אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכלין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכלין היורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות אם הייתה טוענת מפני שהיא ילדה והם ילדים זנין אותה והיא בבית אביה.

(ד) כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה שיהא בעשרים וחמש שנה שתעשה טובה כנגד כתובתה דברי רבי מאיר שאמר משם רבן גמליאל וחכמים אומרין כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים מתה יורשיה מזכירין כתובתה עד עשרים וחמש שנים.

פירושיםעריכה