פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הא דמסרג [1] הא דלא מסרג.

הרואה הונא בחלום - נס נעשה לו [2];

חנינא, חנניא, יוחנן - נסי נסים נעשו לו [3].

הרואה הספד בחלום - מן השמים חסו עליו ופדאוהו;

והני מילי בכתבא [4].

העונה "יהא שמיה רבא מברך" - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

הקורא קרית שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך;

המניח תפילין בחלום - יצפה לגדולה, שנאמר (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך [ויראו ממך], ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש;

המתפלל בחלום - סימן יפה לו, והני מילי דלא סיים [5].

הבא על אמו בחלום - יצפה לבינה, שנאמר (משלי ז ג) כי אם לבינה תקרא [לתבונה תתן קולך] [## אל תקרי 'אִם' אלא 'אֵם’]

הבא על נערה מאורסה - יצפה לתורה, שנאמר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב; אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה';

הבא על אחותו בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את [ומדע לבינה תקרא];

הבא על אשת איש בחלום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא [6], והני מילי דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא.

אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום - ראה שלום, שנאמר (תהלים קמז יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך;

הרואה שעורים בחלום - סרו עונותיו, שנאמר (ישעיהו ו ז) [ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך] וסר עונך וחטאתך תכופר;

אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא.

הרואה גפן טעונה בחלום - אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר (תהלים קכח ג) אשתך כגפן פוריה [בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך];

שורקה - יצפה למשיח שנאמר (בראשית מט יב) אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו [כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה];

הרואה תאנה בחלום - תורתו משתמרת בקרבו, שנאמר (משלי כז יח) נוצר תאנה יאכל פריה [ושמר אדניו יכבד];

הרואה רמונים בחלום: זוטרי - פרי עסקיה כרמונא; רברבי - רבי עסקיה כרמונא; פלגי [7], אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר (שיר השירים ח ב) [אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני] אשקך מיין הרקח מעסיס רמני [8], ואם עם הארץ הוא - יצפה למצות, שנאמר (שיר השירים ד ג) [כחוט השני שפתותיך ומדבריך נאוה] כפלח הרמון רקתך [מבעד לצמתך]; מאי 'רקתך'? - אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.

הרואה זיתים בחלום: זוטרי - פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי פרי, אבל אילני - הויין ליה בנים מרובין, שנאמר (תהלים קכח ג) [אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך] בניך כשתילי זיתים [סביב לשלחנך];

איכא דאמרי: הרואה זית בחלום - שם טוב יוצא לו, שנאמר (ירמיהו יא טז) זית רענן יפה פרי תואר קרא י"י שמך [לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו];

הרואה שמן זית בחלום - יצפה למאור תורה, שנאמר (שמות כז כ; ויקרא כד,ב) ויקחו אליך שמן זית זך;

הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו, שנאמר (איכה ד כב) תם עונך בת ציון [לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך].

אמר רב יוסף: הרואה עז בחלום - שנה מתברכת לו; עזים - שנים מתברכות לו, שנאמר (משלי כז כז) ודי חלב עזים ללחמך [ללחם ביתך וחיים לנערותיך];

הרואה הדס בחלום - נכסיו מצליחין לו [9], ואם אין לו נכסים - ירושה נופלת לו ממקום אחר.

אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: והוא דחזא בכנייהו [10].

הרואה אתרוג בחלום - הדור הוא לפני קונו, שנאמר (ויקרא כג מ) [ולקחתם לכם ביום הראשון] פרי עץ הדר כפות תמרים [וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים];

הרואה לולב בחלום - אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים;

הרואה אווז בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי א כ) חכמות בחוץ תרונה [ברחבות תתן קולה], והבא עליה - הוי ראש ישיבה [11];

אמר רב אשי: אני ראיתיה ובאתי עליה וסלקית לגדולה [12].

הרואה תרנגול בחלום - יצפה לבן זכר; תרנגולים - יצפה לבנים זכרים; תרנגולת - יצפה לתרביצה נאה וגילה [13].

הרואה ביצים בחלום - תלויה בקשתו[14];

נשתברו [15] - נעשית בקשתו; וכן אגוזים, וכן קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו;

הנכנס לכרך - נעשו לו חפציו, שנאמר (תהלים קז ל) [וישמחו כי ישתקו] וינחם אל מחוז חפצם [16];

המגלח ראשו בחלום - סימן יפה לו [17]; ראשו וזקנו - לו ולכל משפחתו.

היושב בעריבה [18] קטנה - שם טוב יוצא לו; בעריבה גדולה - לו ולכל משפחתו,

והני מילי דמדליה דלויי [19].

הנפנה בחלום - סימן יפה לו [20], שנאמר (ישעיהו נא יד) מהר צועה להפתח [ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו], והני מילי דלא קנח [21].

העולה לגג בחלום - עולה לגדולה; ירד - יורד מגדולתו.

אביי ורבא דאמרי תרווייהו: כיון שעלה עלה.

הקורע בגדיו בחלום - קורעים לו גזר דינו.

העומד ערום בחלום: בבבל - עומד בלא חטא [22]; בארץ ישראל - ערום בלא מצות [23].

הנתפש לסרדיוט - שמירה נעשית לו [24]; נתנוהו בקולר - הוסיפו לו שמירה על שמירתו, והני מילי בקולר, אבל חבלא בעלמא – לא.

הנכנס לאגם בחלום - נעשה ראש ישיבה [25]; ליער - נעשה ראש לבני כלה [26].

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא; רב פפא דעייל לאגמא - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דעייל ליער - נעשה ראש לבני כלה.

איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא - דתלי טבלא [27] - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דלא תלי טבלא - נעשה ראש לבני כלה.

אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי [28].

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום - עונותיו מחולין לו [29];

והתניא עונותיו סדורין לו?

מאי 'סדורין'? - סדורין לימחל.

תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום - פרנסתו מזומנת לו [30]; נשכו - נכפלה לו; הרגו [31] - אבדה פרנסתו.

אמר ליה רב ששת: כל שכן שנכפלה פרנסתו [32]; ולא היא: [33] רב ששת - הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה [34].

תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין; יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו [35]: יש שותהו וטוב לו, שנאמר (תהלים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש [להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד]; ויש שותהו ורע לו, שנאמר (משלי לא ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש;

אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני: תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.


עמוד ב

אמר רבי יוחנן: [36] השכים ונפל פסוק לתוך פיו - הרי זה נבואה קטנה.

תנו רבנן: 'שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות; שלמה - יצפה לחכמה; אחאב - ידאג מן הפורענות;

שלשה נביאים הם: הרואה ספר מלכים - יצפה לגדולה; יחזקאל - יצפה לחכמה; ישעיה - יצפה לנחמה; ירמיה - ידאג מן הפורענות;

שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים - יצפה לחסידות; משלי - יצפה לחכמה; איוב - ידאג מן הפורענות;

שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום - יצפה לחסידות [37]; קהלת - יצפה לחכמה; קינות - ידאג מן הפורענות;

הרואה מגלת אסתר - נס נעשה לו.

\שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה; רבי אלעזר בן עזריה - יצפה לעשירות; רבי ישמעאל בן אלישע - ידאג מן הפורענות [38];

שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות; בן זומא - יצפה לחכמה; אחר - ידאג מן הפורענות;

כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד [39] [40].

והאמר מר: הרואה פיל בחלום - פלא נעשה לו?

לא קשיא: הא דמסרג [41], הא דלא מסרג.

כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר [42] , פסל [43] וקרדום; והני מילי דחזנהו בקתייהו [44];

כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה [45].

כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות.

והאמר רב: 'לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות'!?

כי חזא בכנייהו [46];

חזא כל מיני צבעונין, יפין לחלום חוץ מן התכלת [47];

כל מיני עופות יפין לחלום - חוץ מן קריא [48] וקפופא [49] וקורפראי [50].

[הגוף הגוף מעין משיבין ומרחיבין סימן]:

שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות [51], וכפניות [52], ופגי תמרה;

שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש;

שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש [53], ותשמיש.

תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה - הא מכחש כחיש?

אלא תשמיש נקבים.

שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול [54], ומראה, וריח;

שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.

[חמשה וששה ועשרה סימן]:

חמשה 'אחד מששים' - אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום:

אש = אחד מששים לגיהנם; דבש = אחד מששים לַמָּן; שבת = אחד מששים לעולם הבא; שינה = אחד מששים למיתה; חלום = אחד מששים לנבואה;

ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש [55], זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום.

עטוש - דכתיב (איוב מא י) עטישותיו תהל אור [ועיניו כעפעפי שחר]; זיעה - דכתיב

(בראשית ג יט) בזעת אפיך תאכל לחם [עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב] שלשול - דכתיב (ישעיהו נא יד) מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת [ולא יחסר לחמו] [56]

קרי - דכתיב (ישעיהו נג יא) [וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו] יראה זרע יאריך ימים [וחפץ ה' בידו יצלח];

שינה - דכתיב (איוב ג יג) [כי עתה שכבתי ואשקוט] ישנתי אז ינוח לי;

חלום - דכתיב [57] (ישעיהו לח טז) [ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי] ותחלימני והחייני;

ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ,ורפואתו רפואה; אלו הן: כרוב, ותרדין [58], וסיסין יבשין [59], וקיבה, והרת [60], ויותרת הכבד [61]; ויש אומרים אף דגים קטנים; ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין [62] כל גופו של אדם;

עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת [63], ושחלים, והחלב, והגבינה, והמרחץ; ויש אומרים אף אגוזים, ויש אומרים אף קשואים.

תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן 'קשואים'? - מפני שהן קשים לגוף כחרבות.

איני! והכתיב (בראשית כה כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך [ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר] אל תקרי 'גוים' אלא 'גיים', ואמר רב יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים'!?

לא קשיא: הא - ברברבי, הא [64] - בזוטרי.

תנו רבנן: מת בבית - שלום בבית; אכל ושתה בבית - סימן יפה לבית; נטל כלים מן הבית - סימן רע לבית.

תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא [65]: כל דשקיל שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא, כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא [66] וחרדלא.

מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים:

תנו רבנן: 'הרואה מרקוליס - אומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו";

מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים - אומר "ברוך שעקר עכו"ם מארצנו, וכשם שנעקרה ממקום זה - כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך" [67] ובחוצה לארץ אין צריך לומר 'והשב לב עובדיהם לעבדך' מפני שרובה עובדי כוכבים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר (צפניה ג ט) [כי] אז אהפוך אל עמים שפה ברורה [לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד].

ד

דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה - צריך לברך חמש ברכות; ראה בבל - אומר "ברוך שהחריב בבל הרשעה"; ראה ביתו של נבוכדנצר- אומר "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע"; ראה גוב של אריות או כבשן האש [68] - אומר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה"; ראה מרקוליס - אומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו"; ראה מקום שנוטלין ממנו עפר [69] - אומר "ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים [70]".

רבא, כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא - טריף להו ידא על גבייהו ואמר: "רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו".

מר בריה דרבינא, כי הוה מטי לבבל - הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנאמר: (ישעיהו יד כג) [ושמתיה למורש קפד ואגמי מים] וטאטאתיה במטאטא השמד [נאם ה' צבאות];

אמר רב אשי: אנא - הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.

הערותעריכה

  1. ^ שיש לו אוכף על גביו יפה
  2. ^ נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב
  3. ^ נוני"ן הרבה - נסים רבים
  4. ^ אכולהו קאי: שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה, דמשמע חסו עליו ופדאוהו
  5. ^ שנעור משנתו קודם שנסתלק - סימן הוא שסמוך אצל הקב"ה
  6. ^ ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן דדמי לאשת איש
  7. ^ רמונים שנחלקו
  8. ^ יין הרקח היינו תורה, מעסיס רמוני - הנמצץ מן הרמונים
  9. ^ כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה
  10. ^ על כנם, במקומם, במחובר
  11. ^ שמכריז ומצוה לרבים
  12. ^ ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא
  13. ^ תרביצא = גינה; אי נמי בית המדרש; תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול
  14. ^ בספק, כביצים הללו, שהאוכל סתום בם
  15. ^ נתגלה האוכל
  16. ^ מחוז היינו כרך, חפצם - סימן הוא להיות חפציו נעשים
  17. ^ סימן גדולה ותפארת היא לו, כמו ויגלח ויחלף [שמלתיו ויבא אל פרעה] (בראשית מא יד)
  18. ^ בספינה
  19. ^ שהולכת בגובה של ים
  20. ^ הנפנה - סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו
  21. ^ שלא המאיס ידיו
  22. ^ לפי שחו"ל אין לה זכיות, אלא עון יש בישיבתה, וזה עומד ערום בלא אותם עונות
  23. ^ בארץ ישראל, שהרבה מצות תלויות בה, וזה העומד ערום - סימן שהוא ערום ממצותיה
  24. ^ הנתפש לסרדיוט - שומרין אותו שלא יברח, אלמא סימן שמירה הוא: ששומרים אותו מידי היזק
  25. ^ אגם, שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה - סימן לראש ישיבה, שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו
  26. ^ יער - אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה, אף זה סימן לראש לתלמידי הרב, והוא ראש לבני כלה: שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם, ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך - וזה מבינה להם
  27. ^ נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול, והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים
  28. ^ קשקשתי בה בקול
  29. ^ לפי שהעונות קרויין אדומים, שנאמר אם יאדימו כתולע (ישעיהו א יח), ואומר נכתם עונך (ירמיהו ב כב) וסימן הוא שפורשין ממנו
  30. ^ כנחש, שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום
  31. ^ לנחש
  32. ^ שהרי נתגבר עליו
  33. ^ אלא
  34. ^ רב ששת דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה
  35. ^ לפיכך אין לעמוד על פתרונו
  36. ^ העומד ממטתו
  37. ^ שיר השירים כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל
  38. ^ רבי ישמעאל בן אלישע - מהרוגי המלכות היה, והפשיטו עור קרקפתו בחייו
  39. ^ שמשונין במראיהן
  40. ^ קפוד = חיה שדומה לקוף, ויש לה זנב ארוך, ושמה מרטינ"א [נמיה]
  41. ^ אוכף על גביו; ויש אומרים נתון באפסר
  42. ^ פשו"ר בלע"ז [מכוש]
  43. ^ דוליי"ר [מעצד]
  44. ^ שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית
  45. ^ שלא בשלו כל צרכן
  46. ^ במחובר; אבל בתלוש - סימן הוא למכות, כדפשר ליה בר הדיא לרבא: קולפי בלעת
  47. ^ תכלת - ירוק הוא, ומי שפניו ירוקים - חולה הוא
  48. ^ יבנ"ץ [לילית]
  49. ^ צואיט"א בלע"ז [כוס], ויש לה לסתות כלחיי אדם, לפיכך הן מגונים
  50. ^ טלפ"א [תנשמת]
  51. ^ צירתי"ש [סוג דובדבנים]
  52. ^ מין תמרים רעים
  53. ^ חמה זורחת
  54. ^ של מיני זמר, או קול ערב של אשה
  55. ^ אשטרנוד"ר
  56. ^ 'מהר צועה' מי שצריך להריק מעיו; הרקת כלי נקראת 'צעיה' שנאמר (ירמיהו מח יב) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו - במואב כתיב
  57. ^ בחזקיהו
  58. ^ בלי"ץ [סלק]
  59. ^ גירסת רש"י: מי סיסין = בשול פוליאו"ל [סיג של נענע]
  60. ^ וידלייר"א שהשליל בתוכה [רחם של חיה]
  61. ^ אייבר"ש של בהמה
  62. ^ לשון בריאות
  63. ^ אם מגלח
  64. ^ יפין
  65. ^ סימן יוצאי חוץ הוא: שמוציא אחרים מן הבית
  66. ^ סימן הוא: שרמז להם קבורה
  67. ^ על פושעי ישראל מתפלל
  68. ^ חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה
  69. ^ מקום יש בבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום, והוא סימן השמד, ומקללותיה של בבל היא; וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום, וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה
  70. ^ שגזר להשמידה - וקיים