ביאור:בבלי ברכות דף יד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת ברכות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
- ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
תניא נמי הכי: הקורא דק"ס בכת"י פ': היה קורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו דק"ס בכתה"י: מי ש[הוא] גדול ממנו. ובכת"י מ' נוסף: בחכמה; ובכת"י פיר': כאביו וכרבו וכמי שגדול הימנו בחכמה , בפרקים – שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב; ובאמצע שואל מפני היראה, ואין צריך לומר שהוא משיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
בעא מיניה אחי דק"ס בכת"י א': אחאי [1], תנא דבי רבי חייא[2], מרבי חייא: בהלל ובמגילה מהו שיפסיק[3]? דק"ס בכתה"י נוסף: מי אמרינן קל וחומר: קרית שמע דאורייתא פוסק, הלל דרבנן מבעיא? או דלמא פרסומי ניסא עדיף? דק"ס בכת"י מ' נוסף: לישנא אחרינא: מי אמרינן: הא מדאורייתא, הא מדרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יתר משל תורה? או דילמא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון?
אמר ליה: פוסק ואין בכך כלום.
אמר רבה דק"ס בכתה"י: רבא : ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל[4], בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק; וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל, אפילו באמצע הפרק פוסק.
איני! והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא דק"ס בכת"י מ': לבי רבינא , וימים דק"ס נ"א: בימים, או: בזמן שאין היחיד גומר את ההלל הוה דק"ס בכתה"י ליתא: הוה , ולא פסיק ליה?
שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא [שרבינא יפסיק בגללו].
בעי מיניה אשיאן דק"ס בכת"י מ': ר' יצחק בר אשיאן , תנא דבי רבי אמי, מרבי אמי: דק"ס בכת"י מ' נוסף: אדם השרוי בתענית, מהו שיטעום[5]? דק"ס בכת"י מ' נוסף: מי אמרינן : אכילה ושתיה קביל עליה, והא ליכא דק"ס בכת"י פיר' ומ': והא לא אכיל ושתי ? או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא דק"ס בכת"י מ': והא קא מתהני ?
אמר ליה: טועם ואין בכך כלום.
תניא נמי הכי: מטעמת[6] דק"ס בכת"י א': מטעמא אינה טעונה דק"ס בכת"י מ': צריכה ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום.
עד כמה?
רבי אמי ורבי אסי דק"ס בכת"י מ' נוסף: דאמרי תרוייהו: עד רביעיתא. איכא דאמרי, רב אמי ורב אסי טעמי עד שיעור רביעתא[7].
אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל – כאילו עשאו במה, שנאמר (ישעיהו ב כב): "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא", אל תקרי בַמֶּה אלא בָמָה[8];
ושמואל אמר: במה חשבתו לזה ולא לאלוה[9]?
מתיב דק"ס בכת"י מ' ופ': מותיב רב ששת דק"ס בכת"י פיר', מ' ובאזל: רב נחמן בר יצחק : בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב[10]!?
תרגמה רבי אבא[11]: דק"ס בכת"י פ': תרגמה רב פפא: כי קאמר רב – במשכים לפתחו דק"ס בכת"י פ': במקדים לפתחו קאמר [12].
אמר רבי יונה אמר רבי זירא: כל העושה חפציו קודם שיתפלל – כאילו בנה במה דק"ס בכתה"י נוסף: ואמרי לה כאילו עשאו במה .
אמרו ליה: במה אמרת?
אמר להו: לא, דק"ס בכתה"י: אנא אסור קא אמינא, וכדרב אידי בר אבין, דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר (תהלים פה יד): צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו[13].
ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך – הקב"ה עושה לו חפציו, שנאמר (תהלים פה יד): "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו".
[ו]אמר רבי יונה אמר רבי זירא דק"ס בכת"י מ': אמר ר' יונה, וליתא ר' זירא. : כל הלן שבעת ימים בלא חלום – נקרא רע דק"ס בכת"י פיר, ד"ו וד"ש: רשע , שנאמר (משלי יט כג): ["יראת ה' לחיים] וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע"; אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע[14].
אמר ליה רב אחא דק"ס בכתה"י: ר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא דק"ס בגל' כת"י פיר': מתקיף לה ר' אבא: מי קרינן שבוע? שביע קרינן! אלא אמר רבא בריה דרבי חייא : הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן דק"ס בכת"י א: הכי אמר ר' חייא אמר רב : כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן – אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר (משלי יט כג): ["יראת ה' לחיים] וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע".
אלו דק"ס בכת"י פיר': ואלו הן בין הפרקים וכו':
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה דק"ס עד כאן בכתה"י, וליתא: דאמר...יפסיק. דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק.
אמר דק"ס בכת"י מ', פ' ופיר': ואמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה? – דכתיב
"וה' אלהים אמת [הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו] (ירמיהו י י)[15] דק"ס בכת"י פיר' נוסף: הכא נמי אני ה' אלהיכם אמת .
חוזר ואומר 'אמת' או אינו חוזר ואומר 'אמת'?
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: חוזר ואומר 'אמת'.
רבה דק"ס בכת"י מ', פ' וא': [ו]רבא אמר: אינו חוזר ואומר 'אמת דק"ס בכת"י מ' נוסף: ויציב '.
ההוא דנחית קמיה דרבה דק"ס בכתה"י: דרבא , שמעיה רבה דק"ס בכתה"י ליתא: רבה דאמר 'אמת' 'אמת' תרי זימני; אמר רבה דק"ס בכת"י פיר' וא': רבא; בכת"י מ' ופ' ליתא. : כל אמת אמת תפסיה להאי דק"ס בכת"י פ': להדין גברא [16] [בלעג].
אמר רב יוסף: כמה מעליא הא שמעתתא[17] דק"ס בכת"י פיר' נוסף: דמערבאי , דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר: אמרי במערבא: ערבית[18] דק"ס בכת"י פ': הכי אמרי במערבא בקרית שמע שבערבית: – "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם – אמת".
אמר ליה אביי: מאי מעליותא דק"ס בכת"י מ' נוסף: דהאי ? והא אמר רב כהנא אמר רב דק"ס סכת"י מ': והא רב כהנא אמר : 'לא יתחיל{[דקס|בכת"י פיר' נוסף|אדם}}[19], ואם התחיל – גומר'; וכי תימא 'ואמרת אליהם' לא דק"ס בכת"י פ': נמי לא הוי דק"ס בכתה"י: הויא התחלה, והאמר רב שמואל בר דק"ס בכת"י מ', א' ובאזל נוסף: רב יצחק אמר רב: 'דבר אל בני ישראל' לא הוי דק"ס בכתה"י: הויא התחלה, 'ואמרת אליהם' הוי דק"ס בכתה"י: הויא התחלה!?
אמר רב פפא: קסברי במערבא דק"ס בכת"י מ' ופ': בני מערבא : 'ואמרת אליהם' נמי לא הויא התחלה, עד דאמר 'ועשו להם ציצית'.
אמר אביי: הלכך אנן אתחולי מתחלינן – דקא מתחלי במערבא; וכיון דק"ס בכת"י פיר': ואנן, כיון דאתחלינן – מגמר נמי גמרינן, דהא אמר רב כהנא אמר רב: 'לא יתחיל, ואם התחיל – גומר'.
חייא בר רב אמר דק"ס נ"א: אמר ר' חייא בר אבא אמר רב : אמר 'אני ה' אלהיכם'[20] – צריך לומר 'אמת' דק"ס בגל' כת"י מ' נוסף: ואמונה [21]; לא אמר 'אני ה' אלהיכם' – אינותבנית:דקב צריך לומר 'אמת' דק"ס בגל' כת"י מ' נוסף: ואמונה .
והא בעי לאדכורי יציאת מצרים[22]?
דאמר הכי: מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות דק"ס בכת"י מ': וגבורה על הים ושרנו לך[23].
אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע [ל'והיה אם שמוע'? - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר'? – ש'והיה אם שמוע' נוהג בין ביום ובין בלילה, 'ויאמר' אינו נוהג אלא ביום בלבד]:
תניא: "רבי שמעון בן יוחי אומר: בדין דק"ס בכת"י פיר' וא': דין הוא שיקדים דק"ס ברות כתה"י: שתקדים, ובכת"י א': שתקדום; בכת"י באזל נוסף: פרשת 'שמע' ל'והיה אם שמוע': שזה ללמוד[24] וזה ללמד[25]; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר': שזה ללמוד דק"ס בכתה"י: ללמד וזה לעשות"[26].
אטו 'שמע' ללמוד אית דק"ס בכת"י פיר' ומ': הוא דאית ביה דק"ס בכת"י מ': בה , ללמד ולעשות לית ביה דק"ס בכת"י מ': אין בה ? והא כתיב 'ושננתם דק"ס בכתה"י נוסף: לבניך ' 'וקשרתם' 'וכתבתם'!? ותו: 'והיה אם שמוע', ללמד הוא דאית ביה דק"ס בכתה"י: בה , ולעשות לית ביה דק"ס בכת"י פיר' ומ': לעשות אין בה ? והא כתיב 'וקשרתם'[27] 'וכתבתם'[28]!?
אלא הכי דק"ס בכת"י פיר' נוסף: נמי קאמר: בדין הוא שתקדם 'שמע' ל'והיה אם שמוע': שזה דק"ס בכתה"י: שמע יש בה, וליתא בדין...שזה. ללמוד וללמד ולעשות; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר': שזה דק"ס בתה"י ליתא: 'לויאמר שזה'. יש בה ללמד ולעשות, 'ויאמר' אין בה אלא לעשות דק"ס בכת"י פיר': עשייה בלבד.
ותיפוק ליה דק"ס בכתה"י: לי מדרבי יהושע בן קרחה?
חדא ועוד קאמר: חדא – כדי שיקבל דק"ס בכת"י א': דמקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצוות דק"ס בכתה"י ליתא: תחילה...מצוות ; ועוד: משום דאית בה הני מילי אחרנייתא.
רב משי דק"ס סכת"י פיר' ודפו"י: משא ידיה וקרא קרית שמע ואנח דק"ס בכת"י מ', פ' וב': ומנח תפילין וצלי דק"ס בכתה"י: ומצלי [29].
והיכי עביד הכי[30]? והתניא דק"ס בכת"י א': מיתיבי, וליתא והיכי...והתניא. : החופר כוך למת בקבר דק"ס בכת"י מ': בקיר [31] – פטור מקרית שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה; הגיע זמן קרית שמע – עולה דק"ס בכת"י פיר' נוסף: נפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קרית שמע ומתפלל?
הא – גופא קשיא: רישא אמר דק"ס בכת"י מ' ופ': אמרת רישא פטור, וסיפא חייב?
הא לא קשיא: סיפא בתרי[32] ורישא בחד. דק"ס בכתה"י: רישא בחד וסיפא בתרי.
מכל מקום קשיא לרב[33]?
רב – כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דק"ס בכת"י פיר וא': רב דאמר כריב"ק , דאמר 'עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות דק"ס בכת"י מ' ופ': שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות '[34].
אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה[35], קריאה לעשיה מי שמעת ליה? ותו: דק"ס כת"י מ' ופ': מי אמר? ועוד: מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה? והאמר רב חייא בר אשי: 'זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב דק"ס בכת"י פיר' ומ' נוסף: לתנויי בספרא דבי רב , ומקדים[36] ומשי ידיה דק"ס בכת"י א' נוסף כאן: ומנח תפילין ומברך[37] ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי קרית שמע'[38]! וכי תימא: בדלא מטא זמן קרית שמע – אם כן מאי אסהדתיה דרב חייא בר אשי?
לאפוקי ממאן דאמר 'למשנה אין צריך לברך' - קא משמע לן דאף למשנה נמי צריך לברך. דק"ס בכת"י מ': לאפוקי ממ"ד למשנה ולתלמוד צריך לברך, למדרש נמי אינו צריך לברך, קמ"ל אף למדרש צריך לברך.
מכל מקום קשיא לרב?
שלוחא הוא דעוית[39].
אמר עולא: כל הקורא קרית שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו דק"ס בכת"י פיר' נוסף: שנאמר: "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפות בין עיניך" [40].
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה[41] וזבח בלא נסכים.[42]
ואמר דק"ס בכת"י פיר', מ' וא': אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה —
הערות
עריכה- ^ כך שמו
- ^ שהיה שונה בבית רבי חייא
- ^ לשאלת שלום
- ^ שהוא חובה לכל אדם, והם אחד ועשרים יום בשנה, כדאמרינן במסכת ערכין (י.)
- ^ את התבשיל לדעת אם צריך מלח או תבלין
- ^ טעימת תבשיל
- ^ רביעית הלוג
- ^ חדלו לכם מן האדם: כשיש לכם לעסוק בכבוד המקום – אל תתעסקו בכבוד אדם; דאי לאו הכי, למה ליה לחדול?
- ^ ושמואל לא דריש לשון בָּמָה אלא כמשמעו: במֵה חשבתו לזה, שהקדמת כבודו לכבודי
- ^ והא קרית שמע קודם תפלה הוא, וקתני 'שואל'
- ^ להא דרב ושמואל דאסרי
- ^ אבל פגעו בדרך – שואל
- ^ צדק – תפילה, שמצדיקו לבוראו; והדר וישם פעמיו לדרכי חפציו
- ^ אלא שבע ילין בל יפקד מן השמים בחלום – הרי הוא רע, לכך אין משגיחין לפקדו
- ^ 'וה' אלהים אמת' - לכך אין מפסיקין בין אני ה' אלהיכם לאמת
- ^ ריהטא של אמת תפסתו לזה
- ^ דרב שמואל בר יהודה
- ^ קרית שמע של ערבית אין קורין בה פרשת ציצית כולה, לפי שאין מצות ציצית בלילה, אבל מתחילין אותה ומפסיקים בה ומדלגים ואומרים
- ^ אין צריך להתחיל 'ויאמר' ערבית
- ^ דהיינו פרשת ציצית
- ^ כדכתיב וה' אלהים אמת (ירמיהו י י)
- ^ דתנן (לעיל יב:) מזכירין יציאת מצרים בלילות. ואי לא אמר 'אמת ואמונה', ולא אמר פרשת ציצית – היכי מדכר יציאת מצרים
- ^ מי כמכה באלים וגו' 'מלכותך ראו בניך' עד 'גאל ישראל' ו'השכיבנו'
- ^ 'ודברת בם'
- ^ 'ולמדתם אותם את בניכם'; ואם לא למד תחילה – היאך ילמד את בניו?
- ^ 'ויאמר' אין בה אלא עשייה
- ^ דתפילין
- ^ דמזוזה – עשייה היא
- ^ פעם אחת ראוהו שעשה כן
- ^ שהקדים קרית שמע לתפילין
- ^ 'כוך' =קבר שחופרין בקירות מערה, ארכו ארבעה ורחבו שבעה טפחים; [המערה = 'קבר’]
- ^ והכי קאמר: אם שנים הם – מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות קרית שמע ותפילין ותפלה, וחוזר למלאכה, וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא קרית שמע ויתפלל
- ^ תפילין קודמים לקרית שמע
- ^ דהנחת תפילין – עול מצוה הוא
- ^ 'שמע' שהוא קבלת מלכות שמים ל'והיה אם שמוע' שהוא קבלת עול מצות
- ^ משכים
- ^ על התורה
- ^ אלמא מקדים הוא לעסוק בתורה, דהיינו עשייה דמצוה מקמי מלכות שמים
- ^ השליח קלקל: שאיחר להביא לו תפילין מעיקרא, והגיע זמן קרית שמע והוזקק לקרות כדי שלא יעבור הזמן, וכי מטי שלוחא דתפילין - אנחינהו
- ^ 'בעצמו' לישנא מעליא; תלמידי רבנו יונה: שאומר שיש להניח תפילין והוא אינו מניח
- ^ שחייבו הכתוב להקריב עמה, שנאמר (במדבר כח ה): "ועשירית האיפה" וגו' – אף הקורא ואינו מקיים אינו גומר את המצוה
- ^ נסכים הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח, כדכתיב: "ונסכיהם חצי ההין" וגו' (שם פסוק יד) [## אך גם שם מדבר בעולות!?]; והוא הדין דמצי למימר 'כאילו הקריב עולה בלא מנחה ונסכים', דהא עולה נמי טעונה נסכים, אלא לישנא דקרא נקט: "עולה ומנחה זבח ונסכים" (ויקרא כג לז)