פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

והשקיף [1] בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו.'

אמאי לא העלוהו?: והאמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו, בברכת המינים מעלין אותו, חיישינן שמא מין הוא?

שאני שמואל הקטן, דאיהו תקנה.

וניחוש דלמא הדר ביה?

אמר אביי: גמירי: טבא לא הוי בישא.

ולא? והכתיב (יחזקאל יח כד) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול [ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי - כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות]?

ההוא רשע מעיקרו [2] אבל צדיק מעיקרו – לא!

ולא? והא תנן [אבות פ"ב מ"ד]: אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי?

אמר אביי: הוא ינאי [3] הוא יוחנן.

רבא אמר: ינאי לחוד ויוחנן לחוד: ינאי רשע מעיקרו [4] ויוחנן צדיק מעיקרו.

הניחא לאביי, אלא לרבא קשיא?

אמר לך רבא: צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה.

אי הכי אמאי לא אסקוהו?

שאני שמואל הקטן דאתחיל בה [5], דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: לא שנו [6] אלא שלא התחיל בה, אבל התחיל בה - גומרה.

הני שבע דשבתא כנגד מי?

אמר רבי חלפתא בן שאול: כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים [7];

הני תשע דראש השנה כנגד מי?

אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין: כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה [8], דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה;

הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי?

אמר רבי חלבו: כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים [9].

אי הכי כל יומא נמי נמרינהו?

אימת אמרינהו שלמה? - ביומא דרחמי [10]; אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו.

רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה:

מאי 'מעין שמנה עשרה'?

רב אמר: מעין כל ברכה וברכה [11];

ושמואל אמר: "הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך [12], ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך [13] ישפטו [14], ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך; טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה". [15]

לייט עלה אביי אמאן דמצלי 'הביננו' [16].

אמר רב נחמן אמר שמואל: כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.

מתקיף לה רבה בר שמואל: ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה? מי לא תנן [ברכות פ"ה מ"ב] רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה; רבי אליעזר אומר בהודאה?

אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נמי נעביד [17]?

כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא? - תמני סרי תקון, תשסרי לא תקון, הכא נמי: שבע תקון [18], תמני לא תקון.

מתקיף לה מר זוטרא: ונכללה [19] מכלל [20]: "הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול [21]"

קשיא.

אמר רב ביבי בר אביי: כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים, מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים.

מתקיף לה מר זוטרא: ונכללה מכלל: "ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר"?

אתי לאטרודי [22].

אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי?

אמרי: התם, כיון דאתיא בתחלת צלותא - לא מטריד; הכא, כיון דאתיא באמצע צלותא – מטריד. [23]

מתקיף לה רב אשי: ונימרה בשומע תפלה, דאמר רבי תנחום אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים - מחזירין אותו [24]; שאלה בברכת השנים - אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה, והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס'?

טעה שאני.

גופא אמר רבי תנחום אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים - מחזירין אותו; שאלה בברכת השנים - אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה; והבדלה בחונן הדעת - אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס.

מיתיבי [תוספתא ברכות פ"ג מ,יב]: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו; שאלה בברכת השנים - מחזירין אותו; והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס.?

לא קשיא: הא [25] ביחיד, הא בצבור [26];

בצבור מאי טעמא לא? - משום דשמעה משליח צבור.

אי הכי, האי 'מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה'? 'מפני ששומע משליח צבור' מיבעי ליה!?

אלא אידי ואידי ביחיד, ולא קשיא: הא [27] דאדכר קודם שומע תפלה [28],


עמוד ב

הא דאדכר בתר שומע תפלה.

אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי: טעה ולא הזכיר של ראש חודש בעבודה - חוזר לעבודה;

נזכר בהודאה - חוזר לעבודה;

בשים שלום - חוזר לעבודה;

ואם סיים - חוזר לראש.

אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא: הא דאמרן 'סיים חוזר לראש' - לא אמרן אלא שעקר רגליו, אבל לא עקר רגליו - חוזר לעבודה.

אמר ליה: מנא לך הא?

אמר ליה: מאבא מרי שמיע לי, ואבא מרי מרב.

אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש - לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו [29], אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו - חוזר לעבודה.

איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה - לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו [30] - חוזר לראש.

ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע [אין תפלתו תחנונים]:

מאי 'קבע'?

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפלתו דומה עליו כמשוי [31].

ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים [32].

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה [33] דבר [34].

אמר רבי זירא: אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא [35]!

אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי חמה [36].

ואמר רבי זירא: מאי קראה? - (תהלים עב ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים [37].

לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה; מאי טעמא? - דלמא מיטרפא ליה שעתא [38].

רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה [ואומר: "הושע ה' את עמך את שארית ישראל] בכל פרשת העבור [יהיו צרכיהם לפניך; ברוך אתה ה' שומע תפלה"]

מאי פרשת העבור [39]?

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה [40] - יהיו כל צרכיהם לפניך [41].

איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה [42] - יהיו כל צרכיהם לפניך.

תנו רבנן: 'המהלך במקום גדודי חיה ולסטים - מתפלל תפלה קצרה; ואיזה היא 'תפלה קצרה'?

רבי אליעזר אומר: עשה רצונך בשמים ממעל [43], ותן נחת רוח ליראיך מתחת [44], והטוב בעיניך עשה [45], בא"י שומע תפלה.

רבי יהושע אומר: שמע שועת [46] עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם, בא"י שומע תפלה.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, בא"י שומע תפלה.

אחרים אומרים: צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה [47]; יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה.'

אמר רב הונא: הלכה כאחרים.

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח [48] ולא תחטי [49], לא תרוי [50] ולא תחטי; וכשאתה יוצא לדרך המלך [51] - בקונך וצא'

מאי 'המלך בקונך וצא'?

אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך.

ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך;

מאי 'תפלת הדרך'?

יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה.

אמר אביי: לעולם

הערותעריכה

  1. ^ חשב לזכור אותה, לשון סוכה, כדמתרגמינן וישקף - ואסתכי (בראשית יט כח)
  2. ^ ושב מרשעתו, פעמים שחוזר ונעשה רשע
  3. ^ ששנינו בקידושין (פ"ג דף סו.) שהרג חכמי ישראל
  4. ^ ונעשה צדיק וחזר לרשעתו
  5. ^ התחיל לאומרה וטעה באמצעיתה
  6. ^ הא דאמר רב יהודה מעלין אותו
  7. ^ במזמור קול ה' על המים (תהלים כט)
  8. ^ בפרשת עלץ לבי (ש"א ב)
  9. ^ בפרשת ויעמוד שלמה (מלכים א, בפרק ח): רנה, תפלה, תחנה - כלהון כ"ד איכא
  10. ^ שהוצרך לבקש רחמים שדבקו שערים זה בזה ולא היו מניחין להכניס ארון לבית קדשי הקדשים, כדאמרינן במועד קטן (דף ט.)
  11. ^ כל ברכה אומר בקוצר ומברך על כל אחת ואחת
  12. ^ לשון 'נוה', כמו בנאות דשא ירביצני (תהלים כג ב) והוא כנגד ברכת השנים
  13. ^ העוברים על דבריך
  14. ^ כנגד 'צדקה ומשפט'; לשון אחר: והתועים במשפט על דעתך ישפטו: השיבם ללמדם לשפוט כדבריך; וכן עיקר נראה לי, וכן בהלכות גדולות
  15. ^ ואינו מברך אלא שומע תפלה בכל הברכות שבין שלש ראשונות לשלש אחרונות; 'הביננו' כנגד אתה חונן, 'ומול את לבבנו' כנגד 'השיבנו', 'לסלוח לנו' כנגד סלח לנו, 'להיות גאולים' כנגד גאולה, וכן כולם.
  16. ^ לפי שמדלג הברכות וכוללן בברכה אחת
  17. ^ כלומר: כשאנו מתפללין שמנה עשרה שלמות, מי עבדינן כרבי עקיבא לומר ברכה רביעית בפני עצמה, דהשתא כשמתפללין הביננו נעביד כותיה
  18. ^ שלש ראשונות ושלש אחרונות ו'הביננו'
  19. ^ להבדלה
  20. ^ בתוך 'הביננו', כדרך שהוא כוללה בחונן הדעת, ויאמר
  21. ^ לדעת דרכיך...
  22. ^ לטעות
  23. ^ בתחלת התפלה יכול אדם לכוין דעתו יותר מן האמצע.
  24. ^ גבורות גשמים - הזכרה בעלמא היא, לפיכך מחזירין אותו: שאינה תפלה שיכול לאומרה בשומע תפלה
  25. ^ מחזירין אותו
  26. ^ יחיד המתפלל עם הצבור
  27. ^ אין מחזירין אותו
  28. ^ שיכול לאומרה בשומע תפלה
  29. ^ כגון 'אלהי נצור לשוני מרע' שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה
  30. ^ הויא סיום תפלתו כעקירה אפילו לא עקר
  31. ^ והיינו לשון 'קבע': חוק קבוע הוא עלי להתפלל, וצריך אני לצאת ידי חובתי
  32. ^ מי שאינו יכול לכוין לבו לשאול צרכיו
  33. ^ בבקשתו
  34. ^ והיינו לשון 'קבע': כיום כן אתמול כן מחר
  35. ^ שמא אטעה ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי
  36. ^ תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה; והיינו לשון 'קבע': תפלתו עליו חוק קבוע לצאת ידי חובה, ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון
  37. ^ ייראוך עם שמש - זו תפלת 'יוצר', ולפני ירח זו מנחה
  38. ^ לייטי במערבא על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה, שמא תטרף לו השעה ע"י אונס ועבר הזמן
  39. ^ 'פרשת העבור' כמו 'פרישת העבור'
  40. ^ והכי משמע בכל עניני פרישת העבור, כגון 'עברה בעברה' [??]
  41. ^ גלוים לפניך לרחם עליהם
  42. ^ ולשון 'פרשת העבור' = שהן פורשין לעבירה
  43. ^ שאין שם חטא ואין רצונך עליהם אלא לטוב, ועבור לתחתונים על רצונך
  44. ^ שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות, כגון על ידי חיות ולסטים
  45. ^ אתה להם; ודוגמא זו מצינו בספר שופטים [י,טו]: ויאמרו בני ישראל חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו וגו'
  46. ^ 'שועת' - לשון גניחה יותר מתפלה
  47. ^ ואינם יודעים לפרש צרכיהם
  48. ^ לא תכעוס
  49. ^ שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא
  50. ^ לא תשתכר ביין
  51. ^ טול רשות