פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אהלים לנחלים, דכתיב (במדבר כד ו) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע [ה' כארזים עלי מים]? [1] - לומר לך: מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה - אף אהלים [2] מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות. [3]

הקורא למפרע לא יצא [קרא וטעה - יחזור למקום שטעה]:

רבי אמי ורבי אסי הוו קא קטרין ליה גננא [4] לרבי אלעזר אמר להו: אדהכי והכי איזיל ואשמע מלתא דבי מדרשא ואיתי ואימא לכו; אזל, אשכחיה לתנא דקתני קמיה דרבי יוחנן: 'קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה: באמצע הפרק יחזור לראש [5], בין פרק לפרק [6] יחזור לפרק ראשון [7], בין כתיבה לכתיבה [8] יחזור לכתיבה ראשונה'; אמר ליה רבי יוחנן [9]: לא שנו אלא שלא פתח ב'למען ירבו ימיכם' אבל פתח ב'למען ירבו ימיכם' - סרכיה נקט ואתי [10]; אתא ואמר להו.

אמרו ליה: אלו לא באנו אלא לשמוע דבר זה – דיינו.

משנה:

האומנין [11] קורין בראש האילן ובראש הנדבך [12], מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה [13];

חתן פטור מקרית שמע לילה הראשונה ועד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה; ומעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשונה; אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שחתן פטור מקרית שמע? אמר להם: איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפילו שעה אחת.

גמרא:

תנו רבנן [תוספתא ברכות פ"ב מ"ח]: 'האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך, ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה [14], ושאר כל האילנות [15] יורדים למטה ומתפללין; ובעל הבית בין כך ובין כך [16] יורד למטה ומתפלל [17], לפי שאין דעתו מיושבת עליו [18]'

רמי ליה רב מרי ברה דבת שמואל [19] לרבא: תנן: האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך [20]' - אלמא לא בעי כונה, ורמינהי: הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו, שנאמר 'שמע ישראל’’, ולהלן הוא אומר (דברים כז ט) [וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר] הסכת ושמע ישראל [היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך]: מה להלן בהסכת אף כאן בהסכת!

אשתיק.

אמר ליה: מידי שמיע לך בהא?

אמר ליה: הכי אמר רב ששת: והוא שבטלין ממלאכתן וקורין [21], והתניא: בית הלל אומרים: עוסקין במלאכתן וקורין!?

לא קשיא: הא בפרק ראשון [22], הא בפרק שני.

תנו רבנן: הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית - קורין קרית שמע, ומברכין לפניה ולאחריה [23], ואוכלין פתן, ומברכין לפניה ולאחריה, ומתפללין תפלה של שמונה עשרה; אבל אין יורדין לפני התיבה [24] ואין נושאין כפיהם.

והתניא: 'מעין י"ח [25]'?

אמר רב ששת: לא קשיא: הא רבן גמליאל, הא רבי יהושע [26].

אי רבי יהושע, מאי איריא פועלים? אפילו כל אדם נמי!?

אלא אידי ואידי רבן גמליאל ולא קשיא: כאן בעושין בשכרן [27], כאן בעושין בסעודתן [28], והתניא [29]: 'הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית - קורין קריאת שמע ומתפללין ואוכלין פתן, ואין מברכים לפניה [30] אבל מברכין לאחריה [31] שתים; כיצד? - ברכה ראשונה כתקונה, שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ [32]; במה דברים אמורים? - בעושין בשכרן, אבל עושין בסעודתן או שהיה בעל הבית מיסב עמהן - מברכין כתיקונה.

חתן פטור מק"ש:

תנו רבנן [על דברים ו,ז]: בשבתך בביתך' - פרט לעוסק במצוה; 'ובלכתך בדרך' - פרט לחתן; מכאן אמרו: הכונס את הבתולה – פטור, ואת האלמנה – חייב [33].

מאי משמע?

אמר רב פפא: כי דרך: מה דרך רשות - אף הכא נמי רשות.

מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא ליקרי?

אם כן לימא קרא 'בלכת'; מאי 'בלכתך' - שמע מינה בלכת דידך - הוא דמחייבת, הא דמצוה – פטירת.


עמוד ב

אי הכי, מאי איריא הכונס את הבתולה אפילו כונס את האלמנה נמי?

הכא טריד והכא לא טריד.

אי משום טרדא - אפילו טבעה ספינתו בים נמי, אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב 'אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהן פאר, שנאמר (יחזקאל כד יז) [האנק דם מתים אבל לא תעשה] פארך חבוש עליך [ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל]’?

אמרי: התם טרדא דרשות, הכא טרדא דמצוה.

משנה:

רחץ לילה הראשון שמתה אשתו [34];

אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?

אמר להם: איני כשאר בני אדם; אסטניס אני.

וכשמת טבי עבדו - קבל עליו תנחומין; אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?

אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה.

חתן, אם רוצה לקרות קרית שמע לילה הראשון – קורא;

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם – יטול.

גמרא:

מאי טעמא דרבן גמליאל?

קסבר אנינות לילה דרבנן, דכתיב (עמוס ח י) [והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד] ואחריתה כיום מר [35], ובמקום אסטניס לא גזרו ביה רבנן. [36]

וכשמת טבי עבדו [קבל עליו תנחומין; אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה]:

תנו רבנן: 'עבדים ושפחות - אין עומדין עליהם בשורה [37] ואין אומרים עליהם ברכת אבלים [38] ותנחומי אבלים; מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו; כיון שראה אותם - עלה לעלייה, ועלו אחריו; נכנס לאנפילון [39] - נכנסו אחריו; נכנס לטרקלין - נכנסו אחריו; אמר להם: כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים [40], עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין: לא כך שניתי לכם 'עבדים ושפחות - אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים, אלא מה אומרים עליהם? כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו "המקום ימלא לך חסרונך" - כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו "המקום ימלא לך חסרונך".'

תניא אידך: עבדים ושפחות - אין מספידין אותן; רבי יוסי אומר: אם עבד כשר הוא - אומרים עליו "הוי [41]! איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו"! אמרו לו: אם כן מה הנחת לכשרים?

תנו רבנן: 'אין קורין אבות [42] אלא לשלשה [43], ואין קורין אמהות אלא לארבע [44].'

אבות מאי טעמא?: אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן, אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן? אלא: עד הכא חשיבי, טפי לא חשיבי.

תניא אידך: עבדים ושפחות - אין קורין אותם "אבא פלוני" ו"אמא פלונית" [45]; ושל רבן גמליאל היו קורים אותם "אבא פלוני" ו"אמא פלונית".

מעשה לסתור!?

משום דחשיבי.

אמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (תהלים סג ה) כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי?

'כן אברכך בחיי' - זו קרית שמע; 'בשמך אשא כפי' - זו תפלה, ואם עושה כן - עליו הכתוב אומר (תהלים סג ו) כמו חלב ודשן תשבע נפשי [ושפתי רננות יהלל פי] [46], ולא עוד אלא שנוחל שני עולמים [47]: העוה"ז והעולם הבא, שנאמר ושפתי רננות יהלל פי.

רבי אלעזר, בתר דמסיים צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו [48] [## בדרך כלל בגמרא, פוריא = מטה] אהבה ואחוה ושלום וריעות, ותרבה גבולנו בתלמידים, ותצליח סופנו אחרית ותקוה [49], ותשים חלקנו בגן עדן, ותקננו [50] בחבר טוב ויצר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך [51], ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה [52].

רבי יוחנן, בתר דמסיים צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו, ותביט ברעתנו [53], ותתלבש ברחמיך, ותתכסה בעזך, ותתעטף בחסידותך, ותתאזר בחנינותך, ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך.

רבי זירא, בתר דמסיים צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו.

רבי חייא, בתר דמצלי - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו.

רב, בתר צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.

רבי, בתר צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים [54], ומעזות פנים [55], מאדם רע, ומפגע רע, מיצר רע, מחבר רע, משכן רע, ומשטן המשחית, ומדין קשה, ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית [56]' - ואף על גב דקיימי קצוצי עליה דרבי [57].

רב ספרא, בתר צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום

הערותעריכה

  1. ^ כנחלים נטיו - כאהלים נטע
  2. ^ בתי מדרשות
  3. ^ אהלים - לשון נטיעה נופלת בהם, שנאמר ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא מה).
  4. ^ קושרין לו חופה להשיאו אשה
  5. ^ כגון שהיה יודע שבפרק זה טעה, ודלג, אבל אינו יודע באיזה מקום בו טעה
  6. ^ שיודע שגמר הפרשה וצריך להתחיל פרשה אחרת, ואינו יודע באיזה מהן
  7. ^ להפסק ראשון 'והיה אם שמוע'
  8. ^ שיודע שצריך לומר 'וכתבתם' ואינו יודע אם ראשון אם שני
  9. ^ לתנא
  10. ^ אין לטעות מכאן עד 'אמת ויציב', ואין צריך לחזור אלא ל'אמת', שהפרשה שגורה בפיו
  11. ^ שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן קרית שמע
  12. ^ 'נדבך' = בנין של אבנים, כמו נדבכין די אבן גלל (עזרא ו ד)
  13. ^ דצלותא רחמי היא, ובעי כוונה, הלכך אין מתפללין בראש האילן ובראש הנדבך, דמסתפי דילמא נפלי: דאין יכולין לעמוד שם אלא על ידי הדחק, ומחמת בעתותא לא מצי מכווני
  14. ^ בזמן שעוסקין בהן, מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק, ואין שם פחד - ליפול לפיכך מתפללין בראשם
  15. ^ אין מתפללין
  16. ^ כלומר: בין מתאנה בין משאר אילנות
  17. ^ דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו
  18. ^ מבעתותו; ואם הקלו אצל פועלים מפני בטול מלאכה - לא הקלו אצל בעל הבית
  19. ^ בכמה מקומות קרי ליה 'בר רחל', ובת שמואל היתה ונשבית לבין העמים, כדאמר בכתובות (דף כג.), ובא עליה אחד ונתעברה הימנו, ואחר כך נתגייר - ושמיה 'איסור', כדאמרינן בבבא בתרא (דף קמט.) רב מרי בריה - הורתו שלא בקדושה הוה, לכך לא היה נקרא על שם אביו'
  20. ^ אפילו בזמן שהן עסוקין
  21. ^ כדי שיהו קורין בכוונה - רשאין להיבטל ממלאכתן
  22. ^ פרשת 'שמע' בעי כוונה
  23. ^ כתקונה וכן בזמן תפלה
  24. ^ אינן רשאין ליבטל ממלאכתן ולירד לפני התיבה לעשות שליח צבור שיש שם בטול מלאכה יותר מדאי
  25. ^ 'הביננו לדעת דרכיך כו', שכולל י"א ברכות בברכה אחת, ושלש ראשונות ושלש אחרונות כהלכתן
  26. ^ דתנן בפרק 'תפלת השחר' (דף כח:) רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם י"ח ברכות; רבי יהושע אומר: מעין י"ח
  27. ^ שנוטלין שכר פעולתן לבד סעודתן: צריכין למהר המלאכה ומתפללין מעין י"ח
  28. ^ בשביל האכילה לבדה - מתפללין י"ח
  29. ^ בניחותא דיש חלוק בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן
  30. ^ שאינה מן התורה
  31. ^ שהיא מן התורה, דכתיב (דברים ח י) ואכלת ושבעת וברכת (לקמן דף מח:)
  32. ^ שני ברכות באחת, שברכת הארץ ובנין ירושלים דומות
  33. ^ כבר פירשתיה בפרק ראשון (דף יא.)
  34. ^ ונקברה בו ביום; ואף על פי שאבל אסור ברחיצה - הוא רחץ, כדאמר טעמא: "אסטניס אני" - והוא אדם מעונג ומפונק
  35. ^ ואף על פי שהיה ליל יום המיתה, וכתיבא אנינות באורייתא, דכתיב לא אכלתי באוני ממנו (דברים כו יד) ופחות מיום אחד אינו אנינות, דילפי רבנן מ'ואחריתה כיום מר' - קסבר רבן גמליאל אין לילה של אחריו עם היום, אלא מדרבנן הוא, כשאר ימי האבל
  36. ^ פלוגתייהו דתנאי היא בזבחים (דף צט:) באנינות לילה אי מדאורייתא אי מדרבנן.
  37. ^ כשחוזרים מבית הקברות היו עושים שורות סביב האבל, ומנחמין אותו; ואין שורה פחותה מעשרה
  38. ^ ברכת רחבה שמברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים ומברכין שם ברכת אבלים, והיא מפורשת בכתובות פרק ראשון (דף ח.)
  39. ^ בית קטן שלפני טרקלין הגדול
  40. ^ כלומר: סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט, שראיתם אותי סר מעליכם ליכנס לאנפילון
  41. ^ לשון גניחה וצעקה
  42. ^ לישראל
  43. ^ אברהם יצחק ויעקב, לאפוקי שבטים
  44. ^ שרה רבקה רחל ולאה
  45. ^ לא בבניהם קאמר, אלא בשאר בני אדם, כעין שאנו קורין עכשיו "מר פלוני" "מרת פלונית" - כך היו רגילין לומר "אבא פלוני" ו"אמא פלונית"
  46. ^ כן אברכך וכמו חלב ודשן - תרי קראי דסמיכי להדדי
  47. ^ רננות - שתים
  48. ^ בגורלנו
  49. ^ שתהא אחריתנו טובה ונראה מה שקוינו
  50. ^ לשון תקון
  51. ^ שלא יתגבר עלינו יצר הרע בהרהור הלילה לסור מאחריך ביום, אלא כשנשכים בכל בקר נמצא לבבנו מייחל לך
  52. ^ כלומר: ספוק צרכנו וקורת רוחנו
  53. ^ תדע ותתן לבך ברעה הבאה עלינו
  54. ^ שלא יתגרו בי
  55. ^ שלא יוציאו עלי לעז ממזרות
  56. ^ שאינו מהול
  57. ^ שהיו שוטרים עומדין במצות אנטונינוס להכות ולהנקם בכל העומדים עליו