ביאור:בבלי ברכות דף טז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת ברכות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אהלים לנחלים, דכתיב דק"ס בכת"י פיר' נוסף: מה טובו אהליך, וסמיך ליה (במדבר כד ו) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע [ה' כארזים עלי מים]?[1] – לומר לך: מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה – אף אהלים דק"ס בכת"י מ' נוסף: ובתי כנסיות ובתי מדרשות [2] מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות דק"ס בכת"י א': מחובה לזכות, ובכת"י פיר': ממידת חובה למידת זכות .[3]
הקורא למפרע לא יצא [קרא וטעה – יחזור למקום שטעה]:
רבי אמי ורבי אסי הוו קא קטרין ליה גננא[4] לרבי אלעזר. אמר להו: אדהכי והכי דק"ס בכת"י מ' ופ': עד דגניתון לי גננא איזיל ואשמע מלתא דבי דק"ס בכתי"י: מבי[ת] מדרשא ואיתי ואימא לכו; אזל, אשכחיה לתנא דקתני דק"ס בכת"י מ' ופ': דתני קמיה דרבי יוחנן: 'קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה דק"ס בכת"י פיר' נוסף כאן: חוזר לראש הפרק : באמצע הפרק יחזור לראש דק"ס בכת"י פיר' נוסף: הפרק [5], בין פרק לפרק דק"ס בכת"י א' נוסף: ואינו יודע באיזה פרק טעה [6] יחזור לפרק ראשון[7], בין כתיבה לכתיבה[8] יחזור לכתיבה ראשונה'; אמר ליה רבי יוחנן דק"ס בכת"י א': עני ר' יוחנן אבתריה [9]: לא שנו אלא שלא פתח דק"ס בכת"י א' ופ': לא אמרן אלא דלא אמר למען וכו' ב'למען ירבו ימיכם' אבל פתח ב'למען ירבו ימיכם' – סרכיה נקט ואתי[10]; אתא ואמר להו.
אמרו ליה: אילו לא באנו דק"ס בכת"י מ' ופ': אמר: אלמלא לא באתי, וליתא אתא ואמר להו אלא לשמוע דבר זה – דיינו דק"ס בכת"י מ': די, ובכת"י פ' דיי .
משנה: עריכה
האומנין[11] קורין בראש האילן ובראש דק"ס בכת"י פיר', פ' וב': או בראש הנדבך[12], מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה[13];
חתן פטור מקרית שמע לילה הראשונה ועד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה; ומעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא דק"ס בכת"י א': וכשנשא רבן גמליאל, קרא לילה הראשונה דק"ס בכתה"י: בלילה שנשא, או: בלילה הראשון שנשא ; אמרו לו תלמידיו: דק"ס בכת"י מ', פ' וב' נוסף: לא למדתנו רבינו שחתן פטור מקרית שמע? אמר להם: איני שומע לכם לבטל הימני דק"ס בכת"י מ' נוסף: עול מלכות שמים אפילו שעה אחת.
גמרא: עריכה
תנו רבנן (תוספתא ברכות פ"ב מ"ח): האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך, ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה[14], דק"ס בכת"י מ' נוסף: אבל בדקלים, וכעי"ז בכת"י פ'. ושאר כל האילנות[15] יורדים למטה ומתפללין; ובעל הבית בין כך ובין כך[16] יורד למטה ומתפלל[17], לפי שאין דעתו מיושבת עליו[18].
רמי ליה רב מרי ברה דבת שמואל[19] לרבא: תנן: האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך[20] – אלמא לא בעי דק"ס בכת"י מ' וא': בעינן כוונה; ורמינהי דק"ס בכת"י פיר', מ' ופ' נוסף: ר' שמעון בן יוחאי אומר : הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו, שנאמר 'שמע ישראל', ולהלן הוא אומר (דברים כז ט) [וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר] הסכת ושמע ישראל [היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך]: מה להלן בהסכת דק"ס בכת"י פיר': בהסכתה; ובכת"י פ': בכוונה. וכן בהמשך. אף כאן בהסכת!
אישתיק דק"ס בכת"י מ' ופ' נוסף: ולא אמר ליה ולא מידי .
אמר ליה: מידי שמיע לך בהא?
אמר ליה: הכי אמר רב ששת דק"ס בכת"י מ': ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן : והוא שבטלין ממלאכתן וקורין[21].
והתניא: בית הלל אומרים: עוסקין במלאכתן וקורין!?
לא קשיא: הא בפרק ראשון[22], הא בפרק שני.
תנו רבנן: הפועלים שהיו עושין דק"ס בכת"י פיר' וא': שעושין מלאכה אצל בעל הבית – קורין קרית שמע, ומברכין לפניה ולאחריה[23], ואוכלין דק"ס בעת"י מ': בבא ומתפללין [שמונה עשרה ברכות] קודם ואוכלין פתן, ומברכין לפניה ולאחריה, ומתפללין תפילה דק"ס בכת"י פיר': ומתפללין בכל יוטם שלוש תפילות של שמונה עשרה; אבל אין דק"ס בכת"י פיר': אלא שאין יורדין לפני התיבה[24] ואין נושאין כפיהם.
והתניא: מעין שמונה עשרה[25]?
אמר רב ששת: לא קשיא: הא רבן גמליאל, הא רבי יהושע[26]. דק"ס בכת"י א' נוסף: דתנן: רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה ברכות; רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה
אי רבי יהושע, מאי איריא פועלים? אפילו כל אדם דק"ס בכת"י פיר': כולי עלמא נמי!?
אלא אידי ואידי רבן גמליאל, ולא קשיא: כאן בעושין דק"ס בכת"י מ' נוסף: מלאכתן בשכרן[27], כאן בעושין בסעודתן[28], והתניא[29] דק"ס בכת"י א': תניא אידך : הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית – קורין קריאת דק"ס בכת"י פיר' וא': את שמע ומתפללין ואוכלין פתן, ואין מברכים לפניה[30] אבל מברכין לאחריה[31] שתים; כיצד? – ברכה ראשונה כתקונה, שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ[32] דק"ס בגת"י מ': וכולל בה בונה ירושלים, וחותם בברכת הארץ ; במה דברים אמורים? – בעושין בשכרן, אבל עושין בסעודתן או שהיה בעל הבית מיסב עמהן – מברכין כתיקונה דק"ס בכתה"י ודפו"י: כתקנן, ובכת"י מ' וא' נוסף: ארבע .
חתן פטור מק"ש:
תנו רבנן (על דברים ו,ז): 'בשבתך בביתך' – פרט לעוסק במצוה; 'ובלכתך בדרך' – פרט לחתן; דק"ס בכת"י פ': בשבתך בביתך, פרט לחתן; ובלכתך בדרך, פרט לעוסק במצוה. מכאן אמרו: הכונס את הבתולה – פטור דק"ס בכת"י מ' נוסף: מק"ש , ואת האלמנה – חייב[33].
מאי משמע דק"ס בכת"י א: צאי טעמא ?
אמר רב פפא: כי דרך דק"ס בכתה"י: בדרך, או: כדרך ; מה דרך רשות – אף הכא נמי רשות דק"ס בכת"י מ': אף כאן רשות, ובשאר כתה"י: אף כל רשות; לאפוקי האי דבמצוה קעסיק .
מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא ליקרי דק"ס בכת"י פ': חייביה רחמנא למיקרי ?
אם כן לימא דק"ס בכת"י מ' ופ': ליכתוב קרא 'בלכת'; מאי 'בלכתך'? שמע מינה בלכת דידך – הוא דמחייבת, הא דמצוה – פטירת דק"ס בגל' כת"י מ' הוגה: אם כן ליכתוב קרא [בשבת ו]בלכת; מאי [בשבתך ו]בלכתך? [בשבת דידך מחייבת, הא בשבת דמצוה פטי[רת];] בלכת דידך הוא דמחייבת, אבל (לדבר מצוה) [בלכת דמצוה] פטירת. נ"א: אבל בלכת מצוה, או: אבל בלכתך לדבר מצוה, פטירת .
אי הכי, מאי איריא הכונס את הבתולה? אפילו כונס את האלמנה נמי דק"ס כת"י מ': לא יקרא ?
הכא טריד והכא לא טריד. דק"ס כת"י מ' ופ': בתולה טריד, אלמנה לא טריד.
אי משום טירדא – אפילו טבעה ספינתו בים דק"ס בכתה"י נוסף: וכי תימא [אין] הכי נמי? אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: 'אבל חייב בכל מצוות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר דק"ס בכת"י פיר' ומ': הואיל ונאמר בהן פאר, שנאמר (יחזקאל כד יז): [האנק דם מתים אבל לא תעשה] "פארך חבוש עליך" [ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל]' דק"ס בכת"י א: לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר (ישעיהו סא ג) ?
אמרי: התם דק"ס בכת"י א' ופ' נוסף: טריד טירדא דרשות, הכא דק"ס בכת"י א' ופ' נוסף: טריד טירדא דמצוה.
משנה: עריכה
רחץ לילה הראשון דק"ס בכת"י מ': בלילה ראשונה שמתה אשתו[34];
אמרו לו תלמידיו: דק"ס בכת"י מ', פ', בול': לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ דק"ס בכת"י מ': מלרחוץ ?
אמר להם: איני כשאר בני דק"ס בכת"י א', פ', בול': כל אדם; אסטניס אני.
וכשמת טבי עבדו – קיבל דק"ס בכת"י א': מת טבי עבדו, וקיבל עליו תנחומין; אמרו לו תלמידיו: דק"ס בכת"י מ', פ', בול': לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים דק"ס בכת"י בול': עבדים ?
אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה.
חתן, אם רוצה לקרות קרית דק"ס בכת"י מ', א', בול': את שמע לילה הראשון – קורא;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם – יטול.
גמרא: עריכה
מאי טעמא דרבן גמליאל?
קסבר אנינות לילה דרבנן, דכתיב (עמוס ח י) [והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד] ואחריתה כיום מר[35], ובמקום אסטניס דק"ס בכת"י מ', פ', ס"פ: ורבנן הוא דגזרו בלילה, ואסטניס לא גזרו ביה רבנן.[36]
וכשמת טבי עבדו [קיבל עליו תנחומין; אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה]:
תנו רבנן: 'עבדים ושפחות דק"ס בכת"י מ', פ': העבדים והשפחות – אין עומדין דק"ס בכת"י מ': יושבין עליהם בשורה[37] ואין אומרים עליהם ברכת אבלים[38] ותנחומי אבלים דק"ס בכת"י פ', ס"פ: לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים. ובכת"י פ' נוסף כאן: אלא כשם שאומרים לו וכו', כדלקמן בדברי רבי אליעזר [39]. מעשה ומתה דק"ס בכת"י מ' ופ': ומעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו דק"ס בכת"י מ' נוסף: אצלו לנחמו. כיון שראה אותם – עלה לעלייה, ועלו אחריו; נכנס לאנפילון[40] – נכנסו אחריו; נכנס לטרקלין – נכנסו אחריו דק"ס בחלק מכתה"י יש גם: {{{2}}} "נכנס למרחץ ונכנסו אחריו"}}. אמר להם: כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים[41], עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין? לא כך שניתי דק"ס בכת"י ס"פ: אמרתי לכם: 'עבדים ושפחות – אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים'?! אלא מה אומרים עליהם? כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו: "המקום ימלא לך דק"ס בכתה"י ליתא: לך חסרונך", כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו: "המקום ימלא לך דק"ס בכתה"י ליתא: לך חסרונך".
תניא אידך דק"ס בכתה"י: תנו רבנן : עבדים ושפחות – אין מספידין אותן דק"ס בכת"י א וא2: אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרין עליהם לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים ; רבי יוסי אומר: אם עבד כשר הוא – אומרים עליו "הוי[42]! איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו"! אמרו לו: אם כן, מה הנחת דק"ס בכת"י מ' נוסף: לאחרים, ונסמן למחוק. לכשרים?
תנו רבנן: 'אין קורין אבות[43] אלא לשלשה[44], ואין קורין אמהות אלא לארבע[45].'
אבות מאי טעמא? דק"ס בכת"י פיר', א', וא2: מאי שנא דאין קורין אבות אלא לשלשה? : אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אָתֵינַן אי משמעון קא אתינן, אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן? אלא: עד הכא חשיבי, טפי דק"ס בכת"י פ': עד כאן חשיבי – עד יעקב; מכאן ואילך לא חשיבי.
תניא אידך דק"ס בכמה כתי"י: תנו רבנן : עבדים ושפחות – אין קורין אותם "אבא פלוני" ו"אמא פלונית"[46]; ושל רבן גמליאל היו קורים דק"ס סכת"י מ, פ, וס"פ: חוץ מעבדיו ושפחותיו של רבן גמליאל, שהיו קורין אותם דק"ס בכת"י א': לעבדיהם ולשפחותיהן "אבא פלוני" ו"אמא פלונית".
מעשה לסתור!? דק"ס בכת"י מ': מאי טעמא? ובכת"י א' וס"פ: טעמא
משום דחשיבי. דק"ס בכת"י מ': עבדים ושפחות של רבן גמליאל קלא אית להו.
אמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (תהלים סג ה): "כן אברכך בחיי בשמך דק"ס בדפו"י ובכת"י פיר' (שלא כבפסוק): ולשמך. ןכן בהמשך. אשא כפי"?
'כן אברכך בחיי' – זו קרית שמע; 'בשמך אשא כפי' – זו תפילה, ואם עושה דק"ס בכת"י מ', א' ופ': עשה כן – עליו הכתוב אומר (תהלים סג ו): "כמו חלב ודשן תשבע נפשי" [ושפתי רננות יהלל פי][47], ולא עוד אלא שנוחל שני עולמים[48]: העולם הזה והעולם הבא, שנאמר: "ושפתי רננות יהלל פי" דק"ס בכת"י מ' נוסף: שתי רננות למה? אחת בעולם הזה ואחת בעולם הבא. ובכת"י פ': אחת לעולם הזה ואחת לעולם הבא. .
רבי אלעזר דק"ס נ"א: ר' יוחנן , בתר דמסיים צלותיה – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו דק"ס בכת"י מ' וא': אלהי שתשכן בפורינו[49] דק"ס בכת"י פיר', מ' ופ': בפוריינו, ובא': בפורנו אהבה ואחוה ושלום דק"ס בכת"י פ' וא2: אהבה, אחוה, שלום וריעות, ותרבה גבולנו בתלמידים, ותצליח סופנו דק"ס בכת"י פיר' וא2: בסופנו אחרית דק"ס בכת"י ס"פ: באחרית. ובא' נוסף: טוב ותקוה[50], ותשים חלקנו בגן עדן דק"ס בכת"י פ' כאן במקום קודם: ותעלה סופנו אחרית ותקוה , ותַקְּננו[51] בחבר דק"ס בכת"י א' וא2: חבר טוב ויצר דק"ס בכת"י מ': וביצר טוב דק"ס בכת"י פ' וס"פ: ותקננו יצר טוב וחבר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה דק"ס בכת"י מ': לאהבה וליראה את שמך[52], ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה[53].
רבי יוחנן דק"ס בכת"י מ' ופ': רבי אלעזר, ובכת"י פיר': רב , בתר דמסיים צלותיה דק"ס בכת"י א' ופ': דמצלי – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו דק"ס בכת"י מ' וא': אלהי שתציץ דק"ס בת"י מ' ופ': שתביט בבשתנו, ותביט דק"ס בכת"י מ' ופ': ותציץ ברעתנו[54], ותתלבש ברחמיך דק"ס בכת"י פיר': ברחמים, מ': בצדקתך, פ': בצדקותיך, א': ותלבש בצדקך , ותתכסה דק"ס בכת"י פיר': ותכסה בעזך, ותתעטף דק"ס בכת"י פיר' וא': ותתעטר בחסידותך דק"ס בכת"י מ' נוסף: ותתכסה בענוותנותך , ותתאזר בחנינותך, ותבא לפניך מדת טובך דק"ס בכת"י א' וא2: טובתך וענותנותך דק"ס בכת"י פיר' נוסח תפילת ר' יוחנן הוא: יהי רצון מלפניך יי אלהינו שתהא תורתך אומנותנו, ולא תהא קנאתנו על אחרים ולא קנאת אחרים עלינו. .
רבי זירא, בתר דמסיים צלותיה דק"ס בכת"י א2: בתר דמצלי – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו.
רבי חייא דק"ס בכת"י מ, פ', וס"פ חסר: מ"בתר צלותיה" דרבי זירא ועד "רבי חייא", ומיוחסת תפילת ר' חייא לר' זירא. ובתכ" ס"פ: רבי זירא כד הוה מסיים צלותיה. , בתר דמצלי – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו דק"ס בכת"י מ', פ', ס"פ נוסף: ולא תהא קנאתינו על אחרים ולא קנאת אחרים עלינו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו. דק"ס וכאן נוסף בכת"י מ' ופ' בשם ר' חייא או ר' חייא בר אבא תפילת ר' זירא לעיל: {{{2}}} .
רב, בתר צלותיה – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.
רבי, בתר צלותיה דק"ס בכת"י פיר, מ', ופ': בתר דמצלי – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו דק"ס בכת"י א': יר"מ ה' אלהי שתצילני מעזי פנים[55], ומעזות פנים[56], מאדם רע, ומפגע רע, מיצר רע, מחבר רע דק"ס בכת"י פ' וא2: ומחבר טפש , משכן רע, ומשטן המשחית, ומדין קשה, ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית[57]' – ואף על גב דקיימי קצוצי עליה דרבי[58].
רב ספרא, בתר צלותיה דק"ס בכת"י א': דמסיים צלותיה; ובשאר כתה"י: בתר דמצלי. – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום דק"ס בכת"י א' הנוסח: שתישם פמליא של מטה בפצליא של מטה. וראו המשך תפילה בדף הבא.
הערות עריכה
- ^ כנחלים נטיו - כאהלים נטע
- ^ בתי מדרשות
- ^ אהלים – לשון נטיעה נופלת בהם, שנאמר ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא מה).
- ^ קושרין לו חופה להשיאו אשה
- ^ כגון שהיה יודע שבפרק זה טעה, ודלג, אבל אינו יודע באיזה מקום בו טעה
- ^ שיודע שגמר הפרשה וצריך להתחיל פרשה אחרת, ואינו יודע באיזה מהן
- ^ להפסק ראשון 'והיה אם שמוע'
- ^ שיודע שצריך לומר 'וכתבתם' ואינו יודע אם ראשון אם שני
- ^ לתנא
- ^ אין לטעות מכאן עד 'אמת ויציב', ואין צריך לחזור אלא ל'אמת', שהפרשה שגורה בפיו
- ^ שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן קרית שמע
- ^ 'נדבך' = בנין של אבנים, כמו "נדבכין די אבן גלל" (עזרא ו ד)
- ^ דצלותא רחמי היא, ובעי כוונה, הלכך אין מתפללין בראש האילן ובראש הנדבך, דמסתפי דילמא נפלי: דאין יכולין לעמוד שם אלא על ידי הדחק, ומחמת בעתותא לא מצי מכווני
- ^ בזמן שעוסקין בהן, מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק, ואין שם פחד ליפול, לפיכך מתפללין בראשם
- ^ אין מתפללין
- ^ כלומר: בין מתאנה בין משאר אילנות
- ^ דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו
- ^ מבעתותו; ואם הקלו אצל פועלים מפני בטול מלאכה, לא הקלו אצל בעל הבית
- ^ בכמה מקומות קרי ליה 'בר רחל', ובת שמואל היתה ונשבית לבין העמים, כדאמר בכתובות (דף כג.), ובא עליה אחד ונתעברה הימנו, ואחר כך נתגייר, ושמיה 'איסור', כדאמרינן בבבא בתרא (דף קמט.): רב מרי בריה – הורתו שלא בקדושה הוה, לכך לא היה נקרא על שם אביו
- ^ אפילו בזמן שהן עסוקין
- ^ כדי שיהו קורין בכוונה – רשאין להיבטל ממלאכתן
- ^ פרשת 'שמע' בעי כוונה
- ^ כתקונה וכן בזמן תפילה
- ^ אינן רשאין ליבטל ממלאכתן ולירד לפני התיבה לעשות שליח צבור שיש שם בטול מלאכה יותר מדאי
- ^ 'הביננו לדעת דרכיך' כו', שכולל י"א ברכות בברכה אחת, ושלש ראשונות ושלש אחרונות כהלכתן
- ^ דתנן בפרק 'תפילת השחר' (דף כח:): רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם י"ח ברכות; רבי יהושע אומר: מעין י"ח
- ^ שנוטלין שכר פעולתן לבד סעודתן: צריכין למהר המלאכה ומתפללין מעין י"ח
- ^ בשביל האכילה לבדה – מתפללין י"ח
- ^ בניחותא, דיש חילוק בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן
- ^ שאינה מן התורה
- ^ שהיא מן התורה, דכתיב (דברים ח י) ואכלת ושבעת וברכת (לקמן דף מח:)
- ^ שני ברכות באחת, שברכת הארץ ובנין ירושלים דומות
- ^ כבר פירשתיה בפרק ראשון (דף יא ע"א)
- ^ ונקברה בו ביום; ואף על פי שאבל אסור ברחיצה – הוא רחץ, כדאמר טעמא: "אסטניס אני"; והוא אדם מעונג ומפונק
- ^ ואף על פי שהיה ליל יום המיתה, וכתיבא אנינות באורייתא, דכתיב לא אכלתי באוני ממנו (דברים כו יד) ופחות מיום אחד אינו אנינות, דילפי רבנן מ'ואחריתה כיום מר' – קסבר רבן גמליאל אין לילה של אחריו עם היום, אלא מדרבנן הוא, כשאר ימי האבל
- ^ פלוגתייהו דתנאי היא בזבחים (דף צט:) באנינות לילה אי מדאורייתא אי מדרבנן.
- ^ כשחוזרים מבית הקברות היו עושים שורות סביב האבל, ומנחמין אותו; ואין שורה פחותה מעשרה
- ^ ברכת רחבה, שמברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים ומברכין שם ברכת אבלים, והיא מפורשת בכתובות פרק ראשון (דף ח.)
- ^ ראו בדק"ס נוסח כת"י פ'. ולענ"ד נכפל מדברי רבי אליעזר לקמן בטעות, והם דברי עצמו ולא ציטוט ממתניתא ששנה להם בעבר, ולפי זה תיקנתי את הפיסוק. ויקיעורך.
- ^ בית קטן שלפני טרקלין הגדול
- ^ כלומר: סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט, שראיתם אותי סר מעליכם ליכנס לאנפילון
- ^ לשון גניחה וצעקה
- ^ לישראל
- ^ אברהם יצחק ויעקב, לאפוקי שבטים
- ^ שרה רבקה רחל ולאה
- ^ לא בבניהם קאמר, אלא בשאר בני אדם, כעין שאנו קורין עכשיו "מר פלוני" "מרת פלונית" – כך היו רגילין לומר "אבא פלוני" ו"אמא פלונית"
- ^ "כן אברכך" ו"כמו חלב ודשן" – תרי קראי דסמיכי להדדי
- ^ רננות – שתים
- ^ בגורלנו (בדר"כ פוריא בגמ' = מיטה, אך זה דווקא בארמית).
- ^ שתהא אחריתנו טובה ונראה מה שקוינו
- ^ לשון תקון
- ^ שלא יתגבר עלינו יצר הרע בהרהור הלילה לסור מאחריך ביום, אלא כשנשכים בכל בקר נמצא לבבנו מייחל לך
- ^ כלומר: ספוק צרכנו וקורת רוחנו
- ^ תדע ותתן לבך ברעה הבאה עלינו
- ^ שלא יתגרו בי
- ^ שלא יוציאו עלי לעז ממזרות
- ^ שאינו מהול
- ^ שהיו שוטרים עומדין במצות אנטונינוס להכות ולהנקם בכל העומדים עליו