פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

היינו רבנן [1]!

אלא מאי, 'עד ולא עד בכלל'?: אימא סיפא: ושל מוספין כל היום; רבי יהודה אומר: עד שבע שעות', ותניא היו לפניו שתי תפלות אחת של מוסף ואחת של מנחה - מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף, שזו תדירה וזו אינה תדירה; רבי יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואחר כך של מנחה, שזו עוברת וזו אינה עוברת [2]'; אי אמרת בשלמא 'עד ועד בכלל' - היינו דמשכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי [3], אלא אי אמרת 'עד ולא עד בכלל' - היכי משכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי?: כיון דאתיא לה של מנחה אזלא לה של מוספין [4]!?

אלא מאי, 'עד ועד בכלל'? קשיא רישא: מאי איכא בין רבי יהודה לרבנן?

מי סברת דהאי פלג מנחה - פלג אחרונה קאמר? פלג ראשונה קאמר [5], [6] והכי קאמר: אימת נפיק פלג ראשונה ועייל פלג אחרונה? - מכי נפקי י"א שעות חסר רביע.

אמר רב נחמן: אף אנן נמי תנינא [7]: 'רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים:

שממאנין את הקטנה [8]

ושמשיאין את האשה על פי עד אחד [9],

ועל תרנגול שנסקל בירושלים על שהרג את הנפש [10]

ועל יין בן ארבעים יום [11] שנתנסך על גבי המזבח

ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות [12].'

[13] שמע מינה [14] 'עד ועד בכלל'!

שמע מינה.

אמר רב כהנא: הלכה כרבי יהודה [15] הואיל ותנן בבחירתא כוותיה [16].

ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות:

מאן תנא להא דתנן: '(שמות טז כא) [וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו] וחם השמש ונמס - בארבע שעות;

אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות? [עד כאן כמו מכילתא בשלח מסכתא דויסע פרשתא ד]

כשהוא אומר (בראשית יח א) [וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל] כחום היום - הרי שש שעות אמור [17]; הא מה אני מקיים 'וחם השמש ונמס' [18]? - בארבע שעות [19]'; מני [20]? לא רבי יהודה ולא רבנן!: אי רבי יהודה - עד ארבע שעות נמי צפרא הוא! אי רבנן - עד חצות נמי צפרא הוא [21]!?

אי בעית אימא רבי יהודה, אי בעית אימא רבנן:

אי בעית אימא רבנן: אמר קרא 'בבקר בבקר' - חלקהו לשני בקרים [22];

ואי בעית אימא רבי יהודה: האי 'בקר' יתירא - להקדים לו שעה אחת.

דכולא עלמא מיהא 'וחם השמש ונמס' - בארבע שעות; מאי משמע?

אמר רבי אחא בר יעקב: אמר קרא: 'וחם השמש ונמס', איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן? - הוי אומר בארבע שעות.

תפלת המנחה עד הערב וכו':

אמר ליה רב חסדא לרב יצחק: התם אמר רב כהנא [23] 'הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה', הכא מאי?

אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי.

אמר רב חסדא: נחזי אנן: מדרב מצלי של שבת בערב שבת [24] מבעוד יום - שמע מינה הלכה כרבי יהודה [25]!

אדרבה: מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא - שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה!

השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.

רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא [מנחה של יום ששי – גליון הש"ס] לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה [26] - שמע מינה תלת:

שמע מינה: מתפלל אדם של שבת בערב שבת,

ושמע מינה: מתפלל תלמיד אחורי רבו,

ושמע מינה: אסור לעבור כנגד המתפללין.

מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: אסור לעבור כנגד המתפללין.

איני! והא רבי אמי ורבי אסי חלפי!

רבי אמי ורבי אסי - חוץ לארבע אמות הוא דחלפי.

ורבי ירמיה היכי עביד הכי? והא אמר רב יהודה אמר רב 'לעולם אל יתפלל אדם


עמוד ב

לא כנגד רבו [27] ולא אחורי רבו [28]', ותניא [כלה רבתי פ"ב מ"לח]: רבי אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו ![29], והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו - גורם לשכינה שתסתלק מישראל!?

שאני רבי ירמיה בר אבא, דתלמיד חבר הוה, והיינו דקאמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב [30]: "מי בדלת [31]?"אמר ליה: "אִין, בדילנא!" - ולא אמר 'מי בדיל מר' [32]!

ומי בדיל - והאמר רבי אבין: 'פעם אחת התפלל רבי של שבת בערב שבת ונכנס למרחץ [33] ויצא ושנה לן פרקין ועדיין לא חשכה'?

אמר רבא: ההוא - דנכנס להזיע [34], וקודם גזירה הוה [35]. [36]

איני! והא אביי שרא ליה לרב דימי בר ליואי לכברויי סלי [37]!?

ההוא טעותא הואי [38].

וטעותא מי הדרא?: והא אמר אבידן: פעם אחת נתקשרו שמים בעבים כסבורים העם לומר חשכה הוא ונכנסו לבית הכנסת והתפללו של מוצאי שבת בשבת ונתפזרו העבים וזרחה החמה ובאו ושאלו את רבי, ואמר: 'הואיל והתפללו – התפללו [39]' [40]!?

שאני צבור, דלא מטרחינן להו.

אמר רבי חייא בר אבין: רב צלי של שבת בערב שבת; רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת.

רב צלי של שבת בערב שבת, אומר קדושה על הכוס או אינו אומר קדושה על הכוס?

תא שמע:, דאמר רב נחמן אמר שמואל: מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס, והלכתא כוותיה.

רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת; אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס?

תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס.

אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל רבי ישמעאל ברבי יוסי של שבת בערב שבת.

כי אתא עולא - אמר 'בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה, ולא רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא רבי אלעזר ברבי יוסי הוה, ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה.

תפלת הערב אין לה קבע:

מאי אין לה קבע?: אילימא דאי בעי מצלי כוליה ליליא - ליתני 'תפלת הערב כל הלילה'? אלא מאי אין לה קבע? כמאן דאמר תפלת ערבית רשות, דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית, רבן גמליאל אומר חובה, רבי יהושע אומר רשות.

אמר אביי: הלכה כדברי האומר חובה;

ורבא אמר: הלכה כדברי האומר רשות.

תנו רבנן: 'מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר ליה: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר ליה: רשות!

בא לפני רבן גמליאל, אמר ליה: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר ליה: חובה!

אמר ליה: והלא רבי יהושע אמר לי רשות?

אמר ליה: המתן עד שיכנסו בעלי תריסין [41] לבית המדרש!

כשנכנסו בעלי תריסין - עמד השואל ושאל: תפלת ערבית רשות או חובה?

אמר ליה רבן גמליאל: חובה! אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שחולק בדבר זה?

אמר ליה רבי יהושע: לאו!

אמר ליה: והלא משמך אמרו לי רשות?! אמר ליה: יהושע! עמוד על רגליך ויעידו בך!

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: אלמלא אני חי והוא מת - יכול החי להכחיש את המת; ועכשיו שאני חי והוא חי - היאך יכול החי להכחיש את החי [42]?

היה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן [43]: עמוד [44]! - ועמד.

אמרי: עד כמה נצעריה וניזיל? בראש השנה אשתקד [45] צעריה [46], בבכורות [47] במעשה דרבי צדוק צעריה [48], הכא נמי צעריה! תא ונעבריה [49]!

מאן נוקים ליה?

נוקמיה לרבי יהושע - בעל מעשה הוא [50];

נוקמיה לרבי עקיבא - דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות [51];

אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה, דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא:

הוא חכם - דאי מקשי ליה מפרק ליה;

והוא עשיר - דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר - אף הוא אזל ופלח;

והוא עשירי לעזרא - דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה.

אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא?

אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי; אזל ואמליך בדביתהו, אמרה ליה:

הערותעריכה

  1. ^ דקסלקא דעתא רבי יהודה - פלג אחרון של מנחה אחרונה קאמר
  2. ^ רבנן לטעמייהו, דאמרי 'תפלת המוספים כל היום' כמו של מנחה, הלכך תדיר קודם; ורבי יהודה לטעמיה, דאמר מוספין עד שבע שעות ותו לא, והויא לה מצוה עוברת, ושל מנחה יש לה עוד שהות עד פלג המנחה
  3. ^ חצי האחרון של שעה שביעית הוא זמן לשתיהן, דהא אמר מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה
  4. ^ הרי עבר זמן המוספים משעברה שעה ששית
  5. ^ פלג ראשונה של מנחה אחרונה ועד בכלל
  6. ^ ואף על גב דתנא יהב סימנא לפלג אחרונה, דקתני איזו פלג מנחה מי"א שעות חסר רביע
  7. ^ לרבי יהודה עד ועד בכלל
  8. ^ קטנה שהשיאתה אמה לאחר מיתת אביה - דמדאורייתא אין קדושיה כלום, שהרי קטנה אינה בת דעת, ואת אמה לא זכתה תורה להיות לה כח לקדשה אלא לאב, שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה (דברים כב טז), ומיהו רבנן תקינו לה קדושין להצריכה מיאון, כדי שישאוה ולא תצא לזנות; לפיכך אם מיאנה לאחר זמן, ואמרה "אי אפשי בו" - יוצאת ומותרת לכל אדם ואינה צריכה הימנו גט; והעיד רבי יהודה בן בבא שפעמים שמצוה על בית דין ללמדה שתמאן בו, כגון שני אחים נשואין שתי אחיות יתומות, אחת גדולה וקדושיה קדושי תורה, ואחת קטנה שאין קדושיה אלא מדרבנן, ומת בעלה של גדולה בלא בנים ונפלה לפני אחיו ליבום, ונמצאת זקוקה לו מן התורה, וזיקה זו אוסרת את אשתו עליו משום 'אחות זקוקה' שהיא כאחות אשתו! ואמר רבי אליעזר במסכת יבמות (פ"יג מ"ז דף קט.) מלמדין קטנה זו שתמאן בבעלה ותעקור קדושיה למפרע ותעשה כל בעילותיה כאלו הן של זנות כדי להתיר את בעלה ליבם את אחותה, דתנן: 'נושאין על האנוסה ועל המפותה' (יבמות פ"יא מ"א; דף צז.), והעיד רבי יהודה בן בבא ביום שנשנית עדיות שהלכה כרבי אליעזר
  9. ^ שאמר לה "מת בעלך במדינת הים" (יבמות פ"יא מ"א; דף קכב.,)
  10. ^ שניקר קדקדו של תינוק במקום שהמוח רופף וניקב את מוחו, וסקלוהו כמשפט שור שנגח את האדם, דכתיב (שמות כא כח,כט) השור יסקל, וגמרינן בגזירה שוה 'שור שור' משבת לעשות כל בהמה חיה ועוף כשור (בבא קמא נד:)
  11. ^ שיצא מכלל 'יין מגתו' ובא לכלל יין גמור, וקרינן ביה נסך שכר (במדבר כח ז)
  12. ^ ותו לא
  13. ^ אלמא כרבי יהודה סבירא ליה, וקאמר בארבע שעות, אלמא
  14. ^ לרבי יהודה
  15. ^ דמתניתין, דאין תמיד של שחר קרב לאחר ארבע שעות, והוא הדין לתפלה
  16. ^ עדיות קרי 'בחירתא': שהלכה כאותן עדיות
  17. ^ כלומר: מצינו במקום אחר ששינה הכתוב בלשונו ואמר והוא יושב פתח האוהל כחום היום ולא אמר 'כחום השמש' אלא 'היום', משמע: כל המקומות חמין, בין חמה בין צל - הוא מדבר בשעה ששית
  18. ^ דמשמע השמש חם והצל צונן
  19. ^ דאילו קודם ארבע שעות אף השמש צונן
  20. ^ הא דמשמע דארבע לאו בקר הוא, דהא כתיב וילקטו אותו בבקר בבקר וחם השמש, ונמס - הנותר; ומדמוקי ונמס בארבע שעות - מכלל דלאו זמן לקיטה הוא, ולאו 'בקר' מיקרי
  21. ^ דהא אמרת 'עד ועד בכלל', וגבי תמיד כתיב תעשה בבקר (שמות כט לט)
  22. ^ שלא היו לוקטים אלא בשלש שעות ראשונות, שהוא 'בקר ראשון'
  23. ^ גבי תפלת השחר
  24. ^ שקבל עליו שבת
  25. ^ שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה, דאמר: מפלג המנחה אזיל ליה זמן תפלת המנחה ועייל ליה זמן תפלת ערבית
  26. ^ כלומר: לא הפסיק בין רבי ירמיה ולכותל לעבור לפניו ולישב במקומו, אלא עמד על עמדו
  27. ^ אצל רבו ומראה כאילו הם שוים
  28. ^ נמי יוהרא הוא
  29. ^ כשאר כל אדם "שלום עליך", ולא אמר לו "שלום עליך רבי"
  30. ^ אותו היום שהתפלל רב של שבת בערב שבת, אמר ליה רבי ירמיה
  31. ^ מן המלאכה הואיל וקבלת עליך שבת בתפלתך
  32. ^ שמע מינה תלמיד חבר הוי ליה
  33. ^ סלקא דעתך לאחר שגזרו על הזיעה ועל הרחיצה בשבת, כדאמרינן במסכת שבת בפרק 'כירה שהסיקוה' (מ.), אלמא אף על גב דצלי - לא בדיל מאיסורי שבת
  34. ^ מחמת חום בית המרחץ ולא נתן עליו מים
  35. ^ עד שלא גזרו על הזיעה
  36. ^ ובכל דוכתא דאמרינן 'כדאמר רבא להזיע כו' - מהכא אמרינן.
  37. ^ לעשן אותן בגפרית לאחר שהתפלל של שבת בערב שבת
  38. ^ לא קבל עליו תוספת שבת משעת תפלה מדעת, אלא יום המעונן היה, וכסבור חשכה - ואחר כך זרחה חמה
  39. ^ ולא הצריכם להתפלל משתחשך
  40. ^ אלמא תפלה היא, ואף על פי שלא הותרו במלאכה, התם הוא דלא לעבור על דברי תורה, אבל לענין תוספת אף על גב דבטעות הוה - תוספת הוא על ידי תפלה, הואיל ואמר תפלה קבלה היא
  41. ^ חכמים המנצחים זה את זה בהלכה
  42. ^ על כרחי אני צריך להודות שאמרתי לו רשות
  43. ^ שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל
  44. ^ שתוק
  45. ^ שנה שעברה
  46. ^ במסכת ראש השנה (פ"ב מ"ט; דף כה.) שאמר לו "גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך"
  47. ^ במסכת בכורות (דף לו.)
  48. ^ רבי צדוק הוה ליה בוכרא, ואמר ליה רבן גמליאל לרבי יהושע: "עמוד על רגליך כו'", כי הכא
  49. ^ בואו ונעביר אותו מן הנשיאות
  50. ^ והוה ליה לרבן גמליאל צערא טפי
  51. ^ ודילמא עניש ליה רבן גמליאל