ביאור:בבלי ברכות דף יז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בפמליא של מעלה[1] ובפמליא דק"ס בכת"י מ' ובין פמליא: {{{2}}}  של מטה[2], ובין התלמידים העוסקים בתורתך, בין עוסקין לשמה בין עוסקין שלא לשמה דק"ס בכת"י פיר', וכעי"ז בכל שאר הכת"י: ובין תלמידים העוסקים לשמה לעוסקין שלא לשמה ; וכל העוסקין שלא לשמה – יהי רצון דק"ס בכת"י מ' נוסף כאן: מלפניך ה' אלהי וכעי"ז בעוד כת"י; ובא2: יהי לפניך כעסוקין לשמה.  שיהו עוסקין לשמה.

רבי אלכסנדרי, בתר צלותיה דק"ס בכת"י מ', פ' וס"פ: דמצלי  – אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו בקרן אורה[3] ואל תעמידנו בקרן חשכה, ואל ידוה לבנו, ואל יחשכו עינינו.

איכא דאמרי: הא – רב המנונא מצלי לה, ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי – אמר הכי: דק"ס בכת"י פ' וס"פ: אלא ר' אלכסנדרי אמר, או: מצלי הכי:  רבון העולמים! דק"ס נ"א: רבון העולם \ רבון כל העולם \ רבון כל העולמים!  גלוי וידוע לפניך שרצוננו דק"ס בכת"י פיר', א', פ' וס"פ: שרצוני  לעשות רצונך, ומי מעכב[4]? – שאור שבעיסה[5] דק"ס בכת"י פיר' נ': מעכב  ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם דק"ס נוסח כתה"י ודפו"י: שתכניעם מלפנינו ומאחרינו, ויש מוסייפים לפני כן: ה' אלקינו, ויש מוסיפים אח"כ: ותשבית יצר הרע ממנו ותכניעהו מלבנו.: {{{2}}}  ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.

רבא, בתר צלותיה דק"ס נ"א: דמצלי  – אמר הכי: אלהי! דק"ס בכת"י מ': רבון העולמים!  עד שלא נוצרתי איני כדאי[6] דק"ס בכת"י פ': יהר"מ ה"א שלא נוצרתי. והוא לכאו' ט"ס דמוכח שהרי זו תפילת שווא. , ועכשיו שנוצרתי[7][8] כאילו לא נוצרתי; עפר דק"ס בכת"י פ' נ': ואפר  אני בחיי, קל וחומר[9] במיתתי; דק"ס בכת"י פ' נ': רמה אני בחיי ותולעה במותי.  הרי דק"ס בקצת כתי"י: והרי  אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה; יהי רצון מלפניך ה' אלהי דק"ס בכת"י א' נ': ואלהי אבותי  שלא אחטא עוד, ומה שחטאתי לפניך מרק[10] דק"ס בכתי"י: מרוק, ובכת"י פ': מחל לי ומרוק  ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי יסורין דק"ס בכת"י א' מסיים כאן ומוסיף פסוק: יהיו לרצון וגו'.  וחלאים רעים; – והיינו וידוי דק"ס בכת"י מ' נ': דרבא דכולי שתא  דרב המנונא זוטי ביומא דכיפורי.

מר בריה דרבינא, כי הוה מסיים צלותיה דק"ס בכת"י מ' ופ': בתר דמצלי  – אמר הכי: אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי דק"ס בכת"י מ' ופ': ושפתי  מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי דק"ס בד"ו וכת"י א' ופ': נפשי  כעפר לכל תהיה; פתח לבי בתורתך דק"ס בכת"י פ': ללמוד תורתך  ובמצותיך דק"ס בכת"י פיר': ולמצותיך  תרדוף נפשי, ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם דק"ס בכתה"י ליתא: ותצילני...בעולם , וכל החושבים עלי רעה – מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם דק"ס בכת"י פ': מחשבתם ; דק"ס בכת"י פ' (וכעי"ז בשאר כתה"י) נוסף: השב גמולם בראשם והשמידם והכניעם מלפניך, והצילני מצרות רעות ומגזירות קשות ומשעות רעות ומשעות קשות ומכל מיני פורעניות היוצאות החצופות המתרגשות לבוא בעולם.  יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

רב ששת, כי הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי – אמר הכי: רבון העולמים! גלוי דק"ס בכתה"י נ': וידוע  לפניך בזמן דק"ס בכתה"י: שבזמן  שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן דק"ס בכת"י מ' ופ': ומביא קרבן חטאת; ובכת"י ס"פ: ומביא חטאתו , ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו דק"ס בכת"י ס"פ: ומקריבין ממנה חלבה ודמה  ומתכפר לו, ועכשיו ישבתי בתענית דק"ס בכמה כתי"י: אני יושב בתעניתי  ונתמעט חלבי ודמי; יהי רצון מלפניך דק"ס בכת"י מ', א' ופ' נ': ה' אלהי  שיהא חלבי ודמי שנתמעט דק"ס בכת"י פיר' נ': בתעניתי  כאילו הקרבתיו לפניך דק"ס בכת"י א': כמונחין  על גבי המזבח ותרצני. דק"ס בכת"י פ' (וכעי"ז בכתי"י נוספים) נ': ההוא תלמידא בתר דמצלי אמר הכי: אלהי! עצום עיני מראות ברע ואזני מלשמוע דמים, ולבי מלהרהר דבר, וכליותי מלחשב עבירה ועון, וכפי מתמוך בשוחד, והדרך רגלי אל מצותיך ואל עדותיך וצדקותיך, ויפנו אליך רחמיך להיות מן הנשארים והנותרים והכתובים לחיים בירושלים. 

רבי יוחנן, כי הוה מסיים דק"ס בכת"י מ, א' ופ': כי הוה מסיים ר' מאיר  ספרא דאיוב[11] – אמר הכי: סוף אדם למות, וסוף בהמה לשחיטה, והכל למיתה הם עומדים; אשרי מי דק"ס כת"י א: אדם  שגדל בתורה, ועמלו בתורה, ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב, ונפטר בשם טוב מן העולם, ועליו אמר שלמה: (קהלת ז א) טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו.

מרגלא בפומיה דרבי מאיר[12]: גמור בכל לבבך ובכל נפשך דק"ס בכת"י מ, פ' וס"פ נוסף: ובכל מאדך  לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי דק"ס בכת"י א' וס"פ: על דלתותי יום יום  דק"ס בכת"י מ' (וכעי"ז פ') נוסף: שמור מצוותי וחוקותי ; נצור תורתי בלבך, ונגד עיניך תהיה דק"ס בכתה"י: תהא  יראתי; שמור פיך מכל חטא, וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון – ואני אהיה עמך בכל מקום דק"ס בכת"י א': בכל שעה; ובכת"י מ: בכל שעה ובכל מקום .

מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני[13] בריה וחברי[14] בריה; אני מלאכתי בעיר[15], והוא – מלאכתו בשדה; אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו; כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי[16] – כך אני איני מתגדר במלאכתו. דק"ס בכת"י מ' ופיר': כשם שאיני מתגדר במלאכתו, כך הוא אינו מתגדר במלאכתי. ובכת"י פ': כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתו, כך איני מתגדר במלאכתי . ושמא תאמר: אני מרבה והוא ממעיט[17]? – שָנִינו דק"ס בכת"י פיר': הרי שָנִינו : אחד המרבה ואחד הממעיט[18] – ובלבד שיכוין לבו לשמים[19].

מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה [20]: (משלי טו א) מענה דק"ס בכת"י פ': ומענה; ס"פ: ובמענה  רך משיב דק"ס בכתה"י: ומשיב  חמה [ודבר עצב יעלה אף], ומרבה דק"ס בכת"י ס"פ: ומדבר  שלום עם אחיו, ועם דק"ס בכת"י פ' נוסף: אוהביו ועם  קרוביו, ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל דק"ס בכתה"י: ומתקבל  על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם – ואפילו נכרי בשוק.

מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה[21] דק"ס בכת"י מ' נוסף: יראת שמים  –[22] תשובה ומעשים טובים: דק"ס בכת"י פיר' נוסף: כדי  שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו דק"ס בכת"י א' ופ': או ברבו  ובמי דק"ס בכת"י מ', א' ופ': או במי  שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר (תהלים קיא י) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם [תהלתו עמדת לעד]; 'לעושים' דק"ס בכתה"י מלבד פ': 'ללומדיהם'  לא נאמר, אלא 'לעושיהם': לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה; וכל העושה שלא לשמה[23] – נוח לו שלא נברא דק"ס בכתה"י: נוח להם שלא נבראו [24].

מרגלא בפומיה דרב: לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, ולא פריה ורביה, ולא משא ומתן, ולא קנאה, ולא שנאה, ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שנאמר (שמות כד יא) [ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו] ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו[25];

 דק"ס בכתה"י נוסף: תנו רבנן: גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו לב ט) נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי[26]. אמר ליה רב לרבי חייא: נשים דק"ס בכת"י מ' ופ': הני נשי  במאי זכיין?  דק"ס בכת"י פיר' נוסף: אמר ליה באקרויי דק"ס בכת"י פ': בדיל דמקריין; ובפיר': בדיל דאמטיין  בנייהו לבי כנישתא[27], ובאתנויי גברייהו בי רבנן[28] דק"ס בכת"י מ': וממטיין בנייהו לבי רב; ובפיר': ומייתן מבי רבן , ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן[29].

כי הוו מפטרי רבנן[30] מבי רבי אמי דק"ס בכת"י פיר', מ' ופ': מבי רבי  – ואמרי לה מבי רבי חנינא – אמרי ליה הכי: דק"ס בכת"י מ': אמרי הכי: רבי, ונוספה הערה: אית דגרסי ר', ולרבם היו אומרים. ואית דלא גרסי ר', וזה אל זה.  עולמך תראה בחייך[31], ואחריתך דק"ס בכת"י פיר וא': אחריתך  לחיי העולם הבא, ותקותך לדור דורים דק"ס בכת"י פיר': לתקוותך לדור ודור ; לבך יהגה תבונה דק"ס בכתה"י ליתא: לבך...תבונה , פיך ידבר חכמות[32], ולשונך ירחיש רננות דק"ס בכת"י פיר': ושפתותיך יביעו רננות, לשונך ירחיש דעת, לבך יהגה בינה, כליותיך תעלוזנה מישרים. מ': כליותיך דעת יביעו, לשונך...רננות, לבך...בינה, ושפתותיך תעלוזנה מישרים. פ': ושפתותיך דעת יבינו, לבך יהגה חכמות, וכליותיך תעלוזנה מישרים, לשונך...רננות ; עפעפיך יישירו נגדך[33]; עיניך יאירו במאור תורה דק"ס בכת"י מ' וס"פ הסדר הפוך: עיניך...תורה, ועפעפיך...נגדך, ובהמשך פניך... , ופניך יזהירו כזוהר הרקיע; שפתותיך יביעו דעת, וכליותיך תעלוזנה מישרים, ופעמיך דק"ס בכת"י פיר': עיניך...תורה, ועפעפיך...נגדך, ורגליך [ירוצו]. וגם בשאר כתה"י שפתותיך...מישרים נמצא לעיל, כמובא שם בדקס.  ירוצו לשמוע דברי דק"ס בכת"י ס"פ: לדברי  עתיק יומין.

כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא – ואמרי לה מבי רבי שמואל בר נחמני – אמרו ליה הכי: "אלופינו מסובלים" [אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו] (תהלים קמד יד). דק"ס בכתה"י איתא לכל הפסוק, ובסופו נוסף: מאי  'אלופינו מסובלים'? – רב ושמואל, ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: 'אלופינו' – בתורה, ו'מסובלים' – במצוות;

וחד אמר: 'אלופינו' – בתורה ובמצוות, ו'מסובלים' – ביסורים.


עמוד ב

 דק"ס בכתה"י נוסף: מאי 'אין פרץ'? – שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל,

'ואין יוצאת' – שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי; דק"ס בכתה"י ודפו"י הסדר הפוך, קודם: שאול...האדומי ואח"כ דוד...אחיתופל. 

'ואין צוחה' – שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי;

'ברחובותינו' - שלא יהא לנו דק"ס בכת"י א': בינינו  בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים יוצא לתרבות רעה ומשפיע על אחרים כגון ישו הנוצרי שלוש מילים אלו נשמטו מהדפוסים הרגילים בגלל הצנזורה. מופיעות למשל במהדורת הרב שטיינזלץ ובכת"י אוקספורד. וראו דקס דק"ס בכת"י מ' ופ': כישו הנוצרי .


"שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" (ישעיהו מו יב): רב ושמואל, ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: כל העולם כולו נזונין בצדקה [34] והם נזונין בזרוע [35]; וחד אמר: כל העולם כולו נזונין בזכותם, והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין [36], כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת "כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.

ופליגא דרב יהודה [37], דאמר רב יהודה: מאן 'אבירי לב'? - גובאי טפשאי [38].

אמר רב יוסף: תדע, דהא לא איגייר גיורא מינייהו!

אמר רב אשי: בני מתא מחסיא – 'אבירי לב' נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא [39] ולא קמגייר גיורא מינייהו!


חתן אם רוצה לקרות [קרית שמע לילה הראשון – קורא; רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם – יטול [40].]:

למימרא דרבן שמעון בן גמליאל חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי ליוהרא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן [פסחים פ"ד מ"ה]: מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב – עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין; וכל מקום תלמידי חכמים בטלים; רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם; קשיא דרבנן אדרבנן, קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל!?

אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.

רב שישא בריה דרב אידי אמר: לעולם לא תחליף; דרבנן אדרבנן לא קשיא: קרית שמע, כיון דכולי עלמא קא קרו ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא; הכא - כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא קא עביד - מיחזי כיוהרא; דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא: התם - בכונה תליא מילתא, ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה; אבל הכא - הרואה [41] אומר: "מלאכה הוא דאין לו": פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא [42].

הדרן עלך היה קורא

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-עריכה


ברכות פרק שלישי מי שמתו

(ברכות יז ב)

משנה:

מי שמתו מוטל לפניו - פטור מקרית שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה [43];

נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן [44], את שלפני המטה [45] ואת שלאחר המטה [46]: את שלפני המטה צורך בהם [47] - פטורין, ואת שלאחר המטה [48] צורך בהם – חייבין [49]; ואלו ואלו פטורים מן התפלה [50];

קברו את המת וחזרו: אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו [האבלים] לשורה [51] – יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו;

העומדים בשורה: הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים.

<נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון>.

גמרא:

מוטל לפניו – אִין, ושאינו מוטל לפניו [52] – לא;

ורמינהי [מסכת שמחות פ"י מ"א]:

'מי שמתו מוטל לפניו - אוכל בבית אחר; ואם אין לו בית אחר - אוכל בבית חבירו [53]; ואם אין לו בית חבירו - עושה מחיצה ואוכל; ואם אין לו דבר לעשות מחיצה - מחזיר פניו ואוכל, ואינו מיסב ואוכל [54], ואינו אוכל בשר, ואינו שותה יין, ואינו מברך [55], ואינו מזמן [56]

הערותעריכה

  1. ^ בחבורת שרי האומות: שכשהשרים של מעלה יש תגר ביניהם – תיכף יש קטטה בין האומות, כדכתיב: "ועתה אשוב להלחם עם שר פרס" (דניאל י כ)
  2. ^ בחבורת החכמים
  3. ^ בזוית אורה
  4. ^ שאין אנו עושים רצונך
  5. ^ יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו
  6. ^ לא הייתי חשוב והגון להיות נוצר
  7. ^ מה חשיבותי?
  8. ^ הרי אני
  9. ^ שעפר אני
  10. ^ כַּלֵּה וְהָתֵם
  11. ^ על שם שאיוב נפטר בשם טוב
  12. ^ דבר זה רגיל בפיו
  13. ^ העוסק בתורה
  14. ^ עם הארץ
  15. ^ כלומר: נוחה מלאכתי ממלאכתו
  16. ^ מתגדל לתפוס אומנותי
  17. ^ ושמא תאמר: הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי, שאילו היה תופס אומנותי – לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי, והיה ממעיט ואין לו שכר
  18. ^ שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה
  19. ^ ואצל קרבנות הוא, במנחות, בסופה (פי"ג מי"א)
  20. ^ להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו
  21. ^ עיקרה של תורה
  22. ^ שיהא עמה
  23. ^ פירוש: שאינו לומד כדי לקיים אלא לקנטר
  24. ^ דבפרק 'מקום שנהגו' (פסחים נ ב) אמרינן: רבא רמי: כתיב (תהלים נז יא) עד שמים חסדך וכתיב (תהלים קח ה) מעל השמים [חסדך]? - כאן בעוסק שלא לשמה' כו'; והתם איירי במקיים כדי שיכבדוהו, וכן משמע בירושלמי דפירקין
  25. ^ שבעו מזיו השכינה כאילו אכלו ושתו
  26. ^ גדולה הבטחה – שהרי קראן שאננות ובוטחות
  27. ^ תינוקות של בית רבן היו רגילין להיות למדים לפני רבן בבית הכנסת
  28. ^ בית המדרש, ששם שונים משנה וגמרא
  29. ^ ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת
  30. ^ זה מזה: שהיה נוטל רשות מחבירו לשוב לביתו ולארצו
  31. ^ כל צרכיך תמצא
  32. ^ בלשון ברכה היו אומרים
  33. ^ לשון יושר: שתהא מבין בתורה כהלכה
  34. ^ בצדקתו של הקב"ה ולא בזכות שבידן
  35. ^ בזכות שבידם; ובצדיקים משתעי קרא, וקרי להו 'רחוקים מצדקתו של הקדוש ברוך הוא'
  36. ^ שאין להן כדי צרכיהם ומתפרנסים בקושי
  37. ^ דאיהו אמר: אבירי לב היינו רשעים
  38. ^ 'גובאי' - שם אומה היא, בבבל; ובמסכת קדושין (פ"ד דף ע:) אמרינן שהיו מן הנתינים
  39. ^ שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי, ובאלול לשמוע הלכות החג
  40. ^ אם לא הוחזק חכם וחסיד לרבים - אין זה אלא גאוה: שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו
  41. ^ הרואה אותו שאינו עושה מלאכה אינו מבין שמחמת תשעה באב הוא בטל אלא
  42. ^ אף בימי מלאכה
  43. ^ לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו, והויא דומיא דחתן דפטור משום טירדא דמצוה
  44. ^ שכן דרך: שמתחלפין לשאת, לפי שהכל חפצין לזכות בו
  45. ^ שיתעסקו בו כשתגיע המטה אצלם
  46. ^ שנשאוהו כבר
  47. ^ אם צריכים לשאתו
  48. ^ אף אם
  49. ^ הואיל שכבר יצאו ידי חובתן מן המת
  50. ^ דלאו דאורייתא היא; ורבותינו פירשו: לפי שיש להם עוד שהות; ולי נראה שאין זה לשון 'פטור'
  51. ^ שהיו מנחמין את האבל [האבלים] בהקף שורה סביבותיו [סביבותיהם] בשובם מן הקבר
  52. ^ כגון הוא בבית אחד והמת בבית אחר
  53. ^ דנראה כלועג לרש וכו
  54. ^ כדרך המסובים בחשיבות על צדו השמאלית ובמטה
  55. ^ ואינו צריך לברך ברכת המוציא
  56. ^ אינו צריך לברך [ברכה ראשונה של] ברכת המזון