פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת תמורה: א ב ג ד ה ו ז

מסכת תמורה עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז

----

אסורים על המזבחעריכה

חטיבה I: אסורים על גבי המזבחעריכה

(א) כָּל הָאֲסוּרִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּח - אוֹסְרִים כָּל שֶׁהֵן:

האסורים על גבי המזבח, אפילו אם התערבו באלפי בהמות אחרות - פוסלים את כולן, וראו זבחים ח, א. לגבי הכינוי "על גבי המזבח" - ראו שם ט, ג: לא היה פסולם בקדש, אלא נפסלו לפני כן.

המוקצה והנעבד מפורטים בהמשך, והאתנן והמחיר - במשניות ב-ד.

לגבי הכלאים, הטריפה ויוצא הדופן ראו בסוף פרק ב.

הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, בהמה שקוימו עמה יחסי מין וְהַמֻּקְצֶה, וְהַנֶּעְבָּד,
וְהָאֶתְנָן, וְהַמְּחִיר,
וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן.

חטיבה II: הגדרות האסוריםעריכה

אֵי זֶה הוּא "הַמֻּקְצֶה"? - הַמֻּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה. כקרבן לה

לגבי המוקצה - השוו לדין ההר הנעבד, ע"ז ג, ה.

וראו תוספתא ע"ז ו, ג, שהקצאת קרבן לע"ז אינה נעשית בפה אלא כרוכה במעשה.

לגבי הנעבד - השוו ע"ז ד, ב.

וראו את פירוט ההבדלים בין דיני המוקצה ודיני הנעבד בתוספתא ד, א.

היתר הנעבד והמוקצה באכילה - ראו ספרא נדבה פרשה ב, ט.

הוּא אָסוּר, וּמַה שֶּׁעָלָיו מֻתָּר.

וְאֵי זֶה "הַנֶּעְבָּד"? - כָּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתוֹ.

הוּא וּמַה שֶּׁעָלָיו אָסוּר.
זֶה וָזֶה מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה.


ראו דוגמאות ומדרשים על אתנן זונה בתוספתא ד, ב.

אפילו אם נתן לזונה יותר משכרה - כל הטלאים אסורים.

המילה "וכן" אינה במקבילות, ראו ספרי תצא רסא.

וראו תוספתא בכורות ז, ח, שגם אם חזר וקנה את האתנן מהזונה - עדיין הוא אסור, ובדומה גם מחיר כלב.

(ב) אֵי זֶה הוּא "אֶתְנָן" (דברים כג יט)? - הָאוֹמֵר לַזּוֹנָה: "הֵא לִיך טלהְ בִּשְׂכָרִיךְ."

אֲפִלּוּ מֵאָה - כֻּלָּן אֲסוּרִין.
וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "הֵא לָךְ טָלֶה זֶה, וְתֵן לִי שִׁפְחָתָךְ אֵצֶל עַבְדִּי."
רְבִּי אוֹמֵר: אֵינוּ אֶתְנָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶתְנָן.


דוגמאות ומדרשים על מחיר כלב - ראו תוספתא ד, א.

מחיר הזונה - כגון שמכר שפחה לזנות בעד טלה. אתנן כלב - כגון ששילם טלה עבור הרשות לרבוע את כלבת חברו. כאן יש איסור חמור ובכל זאת הטלה מותר.

הביטוי "שניהם" (דברים כג יט) נדרש כשתי מילים: "שני" ולא ארבעה, "הם" ולא ולדותיהם.

(ג) אֵיזֶה הוּא "מְחִיר כֶּלֶב"? - הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "הֵא לָךְ טָלֶה זֶה תַחַת כֶּלֶב זֶה."

וְכֵן שְׁנֵי שׁוּתָפִין שֶׁחָלְקוּ: אֶחָד נוֹטֵל עֲשָׂרָה, וְאֶחָד נוֹטֵל תִּשְׁעָה וְכֶלֶב,
שֶׁכְּנֶגֶד הַכֶּלֶב - אֲסוּרִין, וְשֶׁעִם הַכֶּלֶב - מֻתָּרִין.

אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁנֵי", לֹא אַרְבָּעָה.

וַלְדוֹתֵיהֶן - מֻתָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן", לֹא וַלְדוֹתֵיהֶן.

(ד) נָתַן לָהּ לזונה, או במחיר כלב כְּסָפִים - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

יֵינוֹת, שְׁמָנִים, וּסְלָתוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ - אָסוּר.

נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁין - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

אתנן זונה אינו אוסר את המוקדשים, אלא רק חולין - כולל עופות.

עוֹפוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין.

שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה אִם הַמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, וְאֵין אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶם,

עוֹף, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בּוֹ - אֵינוּ דִין, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עָלָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר: (דברים כג יט) "לְכָל נֶדֶר", לְהָבִיא אֶת הָעוֹף.


חטיבה III: ולדות האסורים וולד הטריפהעריכה

ולדות האסורים - מותרים, וראו גם משנה ג; וראו תוספתא ד, ג, שר' אליעזר אוסר גם את שאר ולדות האסורים ולא רק את ולד הטריפה.

כשרה שינקה מן הטריפה - ראו חולין ח, ה, וראו גם ספרי ראה קא, שם נראה שאין לאכול בשר בהמה שינקה רק מטריפה!

אם נפל בקדשים מום - פודים אותם; אבל אם נטרפו - לא. כשם שמחיר הכלב אסור להקדשה, כך אסור להאכיל את הכלב קודשים.

למרות שבדרך כלל הכלב אוכל טריפות (ראו שמות כב ל) - אין לתת לו בשר קודש. במגילת מקצת מעשי תורה מתלוננים אנשי הכת על חכמים שאיפשרו לגדל כלבים בירושלים, והכלבים אוכלים את עצמות הקדשים.

(ה) כָּל הָאֲסוּרִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּח - וַלְדוֹתֵיהֶן מֻתָּרִין.

וְלַד טְרֵפָה: רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא יִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

(וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקָּרֵב.)

רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן אַנְטִיגְנָס אוֹמֵר: כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה בדרך כלל ולד הטריפה - פְּסוּלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

כָּל הַקָּדָשִׁין שֶׁנֶּעֱשׁוּ טְרֵפָה - אֵין פּוֹדִין,

שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקָּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִין.