פתיחת התפריט הראשי

משנה תמורה ב


תמורה פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק שני ("יש בקרבנות") · >>

פרקי מסכת תמורה: א ב ג ד ה ו ז

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

יש בקרבנות היחיד מה שאין בקרבנות הצבור, ויש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד, שקרבנות היחיד עושים תמורה, וקרבנות הצבור אינם עושים תמורה.

קרבנות היחיד נוהגין בזכרים ובנקבות, וקרבנות צבור אינן נוהגין אלא בזכרים.

קרבנות היחיד חייבין באחריותן ובאחריות נסכיהם, וקרבנות הצבור אין חיבין [ לא ] באחריותן ולא באחריות נסכיהן.

אבל חייבין באחריות נסכיהן משקרב הזבח.

יש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד: שקרבנות הצבור דוחין את השבת ואת הטומאה, וקרבנות היחיד אינן דוחים לא את השבת ולא את הטומאה.

אמר רבי מאיר, והלא חביתי כהן גדול ופר יום הכפורים קרבן יחיד ודוחין את השבת ואת הטומאה.

אלא שזמנן קבוע.

משנה בעריכה

חטאת היחיד שכפרו בעליו, מתות.

ושל צבור, אינן מתות.

רבי יהודה אומר, ימותו.

אמר רבי שמעון, מה מצינו בולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת שמתו בעליה, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור, אף שכפרו הבעלים ושעברה שנתן, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור.

משנה געריכה

חומר בקדשים מבתמורה, ובתמורה מבקדשים, שהקדשים עושים תמורה, ואין תמורה עושה תמורה.

הצבור והשותפין מקדישים, אבל לא ממירים, ומקדישים אברים ועוברים, אבל לא ממירים.

חומר בתמורה: שהקדושה חלה על בעלת מום קבוע, ואינה יוצאה לחולין להגזז ולהעבד.

רבי יוסי בר רבי יהודה אומר, עשה שוגג כמזיד בתמורה, ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשים.

רבי אלעזר אומר, הכלאים, והטרפה, ויוצא דופן, טומטום, ואנדרוגינוס, לא קדשים ולא מקדישים.

משנה מנוקדתעריכה

משנה תמורה ב ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) יש בקרבנות היחיד מה שאין בקרבנות הציבור יש בקרבנות הציבור מה שאין בקרבנות היחיד שקרבנות היחיד עושין תמורה וקרבנות הציבור אינן עושין תמורה קרבנות היחיד נוהגין בזכרים ובנקבות וקרבנות הציבור אינן נוהגין אלא בזכרים קרבנות היחיד חייב באחריותן ובאחריות נסכיהן קרבנות הציבור אינן חייבין לא באחריותן ולא באחריות נסכיהן אבל חייבין באחריות נסכיהן משקרב הזבח יש בקרבנות הציבור מה שאין בקרבנות היחיד שקרבנות הציבור דוחין את השבת ואת הטומאה וקרבנות היחיד אינן דוחין לא את השבת ולא את הטומאה אמר רבי מאיר והלוא חביתי כוהן גדול ופר יום הכיפורים קרבן יחיד ודוחין את השבת ואת הטומאה אלא שזמנן קבוע.

(ב) חטאות היחיד שכיפרו הבעלים מתות ושל ציבור אינן מתות רבי יהודה אומר ימותו אמר רבי שמעון מה מצינו בוולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת שמתו בעליה ביחיד דברים אמורים אבל לא בציבור אף שכיפרו הבעלים ושעברה שנתה ביחיד דברים אמורים אבל לא בציבור.

(ג) חומר בקדשים מבתמורה ובתמורה מבקדשים שהקדשים עושין תמורה ואין תמורה עושה תמורה הציבור והשותפין מקדישין אבל לא ממירין מקדישין אברין ועוברין אבל לא ממירין חומר בתמורה שהקדושה חלה עליה בבעלת מום קבוע ואינה יוצאה לחולין להיגזז ולהיעבד רבי יוסי ברבי יהודה אומר עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין רבי אלעזר אומר הכלאים והטריפה וטומטום ואנדרוגינוס ויוצא דופן לא קדשים ולא מקדישים.

פירושיםעריכה