יהושע כתיב מסומן

מהדורות נוספות של יהושע: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: עם פירוש :: תצוגה: מסורתית :: עם סימון הפסוקים :: בשורות נפרדות

---

ויצו יהושע את שטרי העם לאמר עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה

ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת רק חזק ואמץ

וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך כי לחפר את כל הארץ באו ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי [אחיותי] ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו ואם תגידי את דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המצאות אותם ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו

וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו אך רחוק יהיה ביניכם ובינו [וביניו] כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום

ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם נפלאות ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם

ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו

ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי יהוה אלהיכם ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש אחד איש אחד לשבט והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם [מאדם] העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר יהוה אל יהושע לאמר

קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה

ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו

ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו

ויאמר יהוה אל יהושע לאמר צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן ויהי בעלות [כעלות] הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים

ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו [עברם] וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל

בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם

ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא

ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא

ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גבורי החיל וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות והיה במשך בקרן היובל בשמעכם [כשמעכם] את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה ויאמרו [ויאמר] אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם והחלוץ הלך לפני הכהנים תקעו [תקעי] השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה

וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך [הלוך] ותקוע בשופרות ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית יהוה ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו

וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול

ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי ואראה [וארא] בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה

ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו [ביניו] ובין העי ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי מים לעיר וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר ויזעקו כל העם אשר בעיר [בעי] לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל

ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את יהושע וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה

אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל בראשנה ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם

ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד

וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית ויאמרו [ויאמר] איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות [אכרת] לך ברית ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר

ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל

ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב

אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל

וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה

ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו

ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה

אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש

ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה

וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה

ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל

ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש

וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה

ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה

ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך חשבון משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה

ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי

מלך יריחו אחד מלך העי אשר מצד בית אל אחד מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד מלך עגלון אחד מלך גזר אחד מלך דבר אחד מלך גדר אחד מלך חרמה אחד מלך ערד אחד מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד מלך מקדה אחד מלך בית אל אחד מלך תפוח אחד מלך חפר אחד מלך אפק אחד מלך לשרון אחד מלך מדון אחד מלך חצור אחד מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד מלך תענך אחד מלך מגדו אחד מלך קדש אחד מלך יקנעם לכרמל אחד מלך דור לנפת דור אחד מלך גוים לגלגל אחד מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד

ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה זאת הארץ הנשארת כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד אפקה עד גבול האמרי והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא עד דיבון וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד גבול בני עמון והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן עד סלכה כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו

ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר על מידבא חשבון וכל עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון ויהצה וקדמת ומפעת וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן למשפחתם הערים וחצריהן

ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה

ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ

ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה

ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה [והיו] תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון {{|יהושע|טו|יד}} {{|טו יד}} {{|יהושע|טו|טו}} {{|טו טו}} {{|יהושע|טו|טז}} {{|טו טז}} {{|יהושע|טו|יז}} {{|טו יז}} {{|יהושע|טו|יח}} {{|טו יח}} {{|יהושע|טו|יט}} {{|טו יט}} {{}} {{|יהושע|טו|כ}} {{|טו כ}} {{|יהושע|טו|כא}} {{|טו כא}} {{|יהושע|טו|כב}} {{|טו כב}} {{|יהושע|טו|כג}} {{|טו כג}} {{|יהושע|טו|כד}} {{|טו כד}} {{|יהושע|טו|כה}} {{|טו כה}} {{|יהושע|טו|כו}} {{|טו כו}} {{|יהושע|טו|כז}} {{|טו כז}} {{|יהושע|טו|כח}} {{|טו כח}} {{|יהושע|טו|כט}} {{|טו כט}} {{|יהושע|טו|ל}} {{|טו ל}} {{|יהושע|טו|לא}} {{|טו לא}} {{|יהושע|טו|לב}} {{|טו לב}} {{}} {{|יהושע|טו|לג}} {{|טו לג}} {{|יהושע|טו|לד}} {{|טו לד}} {{|יהושע|טו|לה}} {{|טו לה}} {{|יהושע|טו|לו}} {{|טו לו}} {{|יהושע|טו|לז}} {{|טו לז}} {{|יהושע|טו|לח}} {{|טו לח}} {{|יהושע|טו|לט}} {{|טו לט}} {{|יהושע|טו|מ}} {{|טו מ}} {{|יהושע|טו|מא}} {{|טו מא}} {{}} {{|יהושע|טו|מב}} {{|טו מב}} {{|יהושע|טו|מג}} {{|טו מג}} {{|יהושע|טו|מד}} {{|טו מד}} {{|יהושע|טו|מה}} {{|טו מה}} {{|יהושע|טו|מו}} {{|טו מו}} {{|יהושע|טו|מז}} {{|טו מז}} {{}} {{|יהושע|טו|מח}} {{|טו מח}} {{|יהושע|טו|מט}} {{|טו מט}} {{|יהושע|טו|נ}} {{|טו נ}} {{|יהושע|טו|נא}} {{|טו נא}} {{|יהושע|טו|נב}} {{|טו נב}} {{|יהושע|טו|נג}} {{|טו נג}} {{|יהושע|טו|נד}} {{|טו נד}} {{}} {{|יהושע|טו|נה}} {{|טו נה}} {{|יהושע|טו|נו}} {{|טו נו}} {{|יהושע|טו|נז}} {{|טו נז}} {{|יהושע|טו|נח}} {{|טו נח}} {{|יהושע|טו|נט}} {{|טו נט}} {{|יהושע|טו|ס}} {{|טו ס}} {{}} {{|יהושע|טו|סא}} {{|טו סא}} {{|יהושע|טו|סב}} {{|טו סב}} {{|יהושע|טו|סג}} {{|טו סג}} {{}} {{|יהושע|טז}} {{|יהושע|טז|א}} {{|טז א}} {{|יהושע|טז|ב}} {{|טז ב}} {{|יהושע|טז|ג}} {{|טז ג}} {{|יהושע|טז|ד}} {{|טז ד}} {{|יהושע|טז|ה}} {{|טז ה}} {{|יהושע|טז|ו}} {{|טז ו}} {{|יהושע|טז|ז}} {{|טז ז}} {{|יהושע|טז|ח}} {{|טז ח}} {{|יהושע|טז|ט}} {{|טז ט}} {{|יהושע|טז|י}} {{|טז י}} {{}} {{|יהושע|יז}} {{|יהושע|יז|א}} {{|יז א}} {{|יהושע|יז|ב}} {{|יז ב}} {{|יהושע|יז|ג}} {{|יז ג}} {{|יהושע|יז|ד}} {{|יז ד}} {{|יהושע|יז|ה}} {{|יז ה}} {{|יהושע|יז|ו}} {{|יז ו}} {{|יהושע|יז|ז}} {{|יז ז}} {{|יהושע|יז|ח}} {{|יז ח}} {{|יהושע|יז|ט}} {{|יז ט}} {{|יהושע|יז|י}} {{|יז י}} {{|יהושע|יז|יא}} {{|יז יא}} {{|יהושע|יז|יב}} {{|יז יב}} {{|יהושע|יז|יג}} {{|יז יג}} {{}} {{|יהושע|יז|יד}} {{|יז יד}} {{|יהושע|יז|טו}} {{|יז טו}} {{|יהושע|יז|טז}} {{|יז טז}} {{|יהושע|יז|יז}} {{|יז יז}} {{|יהושע|יז|יח}} {{|יז יח}} {{}} {{|יהושע|יח}} {{|יהושע|יח|א}} {{|יח א}} {{|יהושע|יח|ב}} {{|יח ב}} {{|יהושע|יח|ג}} {{|יח ג}} {{|יהושע|יח|ד}} {{|יח ד}} {{|יהושע|יח|ה}} {{|יח ה}} {{|יהושע|יח|ו}} {{|יח ו}} {{|יהושע|יח|ז}} {{|יח ז}} {{|יהושע|יח|ח}} {{|יח ח}} {{|יהושע|יח|ט}} {{|יח ט}} {{|יהושע|יח|י}} {{|יח י}} {{}} {{|יהושע|יח|יא}} {{|יח יא}} {{|יהושע|יח|יב}} {{|יח יב}} {{|יהושע|יח|יג}} {{|יח יג}} {{|יהושע|יח|יד}} {{|יח יד}} {{|יהושע|יח|טו}} {{|יח טו}} {{|יהושע|יח|טז}} {{|יח טז}} {{|יהושע|יח|יז}} {{|יח יז}} {{|יהושע|יח|יח}} {{|יח יח}} {{|יהושע|יח|יט}} {{|יח יט}} {{|יהושע|יח|כ}} {{|יח כ}} {{|יהושע|יח|כא}} {{|יח כא}} {{|יהושע|יח|כב}} {{|יח כב}} {{|יהושע|יח|כג}} {{|יח כג}} {{|יהושע|יח|כד}} {{|יח כד}} {{|יהושע|יח|כה}} {{|יח כה}} {{|יהושע|יח|כו}} {{|יח כו}} {{|יהושע|יח|כז}} {{|יח כז}} {{|יהושע|יח|כח}} {{|יח כח}} {{}} {{|יהושע|יט}} {{|יהושע|יט|א}} {{|יט א}} {{|יהושע|יט|ב}} {{|יט ב}} {{|יהושע|יט|ג}} {{|יט ג}} {{|יהושע|יט|ד}} {{|יט ד}} {{|יהושע|יט|ה}} {{|יט ה}} {{|יהושע|יט|ו}} {{|יט ו}} {{|יהושע|יט|ז}} {{|יט ז}} {{|יהושע|יט|ח}} {{|יט ח}} {{|יהושע|יט|ט}} {{|יט ט}} {{}} {{|יהושע|יט|י}} {{|יט י}} {{|יהושע|יט|יא}} {{|יט יא}} {{|יהושע|יט|יב}} {{|יט יב}} {{|יהושע|יט|יג}} {{|יט יג}} {{|יהושע|יט|יד}} {{|יט יד}} {{|יהושע|יט|טו}} {{|יט טו}} {{|יהושע|יט|טז}} {{|יט טז}} {{}} {{|יהושע|יט|יז}} {{|יט יז}} {{|יהושע|יט|יח}} {{|יט יח}} {{|יהושע|יט|יט}} {{|יט יט}} {{|יהושע|יט|כ}} {{|יט כ}} {{|יהושע|יט|כא}} {{|יט כא}} {{|יהושע|יט|כב}} {{|יט כב}} {{|יהושע|יט|כג}} {{|יט כג}} {{}} {{|יהושע|יט|כד}} {{|יט כד}} {{|יהושע|יט|כה}} {{|יט כה}} {{|יהושע|יט|כו}} {{|יט כו}} {{|יהושע|יט|כז}} {{|יט כז}} {{|יהושע|יט|כח}} {{|יט כח}} {{|יהושע|יט|כט}} {{|יט כט}} {{|יהושע|יט|ל}} {{|יט ל}} {{|יהושע|יט|לא}} {{|יט לא}} {{}} {{|יהושע|יט|לב}} {{|יט לב}} {{|יהושע|יט|לג}} {{|יט לג}} {{|יהושע|יט|לד}} {{|יט לד}} {{|יהושע|יט|לה}} {{|יט לה}} {{|יהושע|יט|לו}} {{|יט לו}} {{|יהושע|יט|לז}} {{|יט לז}} {{|יהושע|יט|לח}} {{|יט לח}} {{|יהושע|יט|לט}} {{|יט לט}} {{}} {{|יהושע|יט|מ}} {{|יט מ}} {{|יהושע|יט|מא}} {{|יט מא}} {{|יהושע|יט|מב}} {{|יט מב}} {{|יהושע|יט|מג}} {{|יט מג}} {{|יהושע|יט|מד}} {{|יט מד}} {{|יהושע|יט|מה}} {{|יט מה}} {{|יהושע|יט|מו}} {{|יט מו}} {{|יהושע|יט|מז}} {{|יט מז}} {{|יהושע|יט|מח}} {{|יט מח}} {{}} {{|יהושע|יט|מט}} {{|יט מט}} {{|יהושע|יט|נ}} {{|יט נ}} {{|יהושע|יט|נא}} {{|יט נא}} {{}} {{|יהושע|כ}} {{|יהושע|כ|א}} {{|כ א}} {{|יהושע|כ|ב}} {{|כ ב}} {{|יהושע|כ|ג}} {{|כ ג}} {{|יהושע|כ|ד}} {{|כ ד}} {{|יהושע|כ|ה}} {{|כ ה}} {{|יהושע|כ|ו}} {{|כ ו}} {{|יהושע|כ|ז}} {{|כ ז}} {{|יהושע|כ|ח}} {{|כ ח}} {{|יהושע|כ|ט}} {{|כ ט}} {{}} {{|יהושע|כא}} {{|יהושע|כא|א}} {{|כא א}} {{|יהושע|כא|ב}} {{|כא ב}} {{|יהושע|כא|ג}} {{|כא ג}} {{|יהושע|כא|ד}} {{|כא ד}} {{}} {{|יהושע|כא|ה}} {{|כא ה}} {{}} {{|יהושע|כא|ו}} {{|כא ו}} {{}} {{|יהושע|כא|ז}} {{|כא ז}} {{|יהושע|כא|ח}} {{|כא ח}} {{}} {{|יהושע|כא|ט}} {{|כא ט}} {{|יהושע|כא|י}} {{|כא י}} {{|יהושע|כא|יא}} {{|כא יא}} {{|יהושע|כא|יב}} {{|כא יב}} {{}} {{|יהושע|כא|יג}} {{|כא יג}} {{|יהושע|כא|יד}} {{|כא יד}} {{|יהושע|כא|טו}} {{|כא טו}} {{|יהושע|כא|טז}} {{|כא טז}} {{}} {{|יהושע|כא|יז}} {{|כא יז}} {{|יהושע|כא|יח}} {{|כא יח}} {{|יהושע|כא|יט}} {{|כא יט}} {{}} {{|יהושע|כא|כ}} {{|כא כ}} {{|יהושע|כא|כא}} {{|כא כא}} {{|יהושע|כא|כב}} {{|כא כב}} {{}} {{|יהושע|כא|כג}} {{|כא כג}} {{|יהושע|כא|כד}} {{|כא כד}} {{}} {{|יהושע|כא|כה}} {{|כא כה}} {{|יהושע|כא|כו}} {{|כא כו}} {{}} {{|יהושע|כא|כז}} {{|כא כז}} {{}} {{|יהושע|כא|כח}} {{|כא כח}} {{|יהושע|כא|כט}} {{|כא כט}} {{}} {{|יהושע|כא|ל}} {{|כא ל}} {{|יהושע|כא|לא}} {{|כא לא}} {{}} {{|יהושע|כא|לב}} {{|כא לב}} {{|יהושע|כא|לג}} {{|כא לג}} {{}} {{|יהושע|כא|לד}} {{|כא לד}} {{|יהושע|כא|לה}} {{|כא לה}} {{|יהושע|כא|לו}} {{|כא לו}} {{|יהושע|כא|לז}} {{|כא לז}} {{|יהושע|כא|לח}} {{|כא לח}} {{|יהושע|כא|לט}} {{|כא לט}} {{|יהושע|כא|מ}} {{|כא מ}} {{}} {{|יהושע|כא|מא}} {{|כא מא}} {{|יהושע|כא|מב}} {{|כא מב}} {{|יהושע|כא|מג}} {{|כא מג}} {{}} {{|יהושע|כב}} {{|יהושע|כב|א}} {{|כב א}} {{|יהושע|כב|ב}} {{|כב ב}} {{|יהושע|כב|ג}} {{|כב ג}} {{|יהושע|כב|ד}} {{|כב ד}} {{|יהושע|כב|ה}} {{|כב ה}} {{|יהושע|כב|ו}} {{|כב ו}} {{}} {{|יהושע|כב|ז}} {{|כב ז}} {{|יהושע|כב|ח}} {{|כב ח}} {{}} {{|יהושע|כב|ט}} {{|כב ט}} {{|יהושע|כב|י}} {{|כב י}} {{|יהושע|כב|יא}} {{|כב יא}} {{|יהושע|כב|יב}} {{|כב יב}} {{}} {{|יהושע|כב|יג}} {{|כב יג}} {{|יהושע|כב|יד}} {{|כב יד}} {{|יהושע|כב|טו}} {{|כב טו}} {{|יהושע|כב|טז}} {{|כב טז}} {{|יהושע|כב|יז}} {{|כב יז}} {{|יהושע|כב|יח}} {{|כב יח}} {{|יהושע|כב|יט}} {{|כב יט}} {{|יהושע|כב|כ}} {{|כב כ}} {{}} {{|יהושע|כב|כא}} {{|כב כא}} {{|יהושע|כב|כב}} {{|כב כב}} {{|יהושע|כב|כג}} {{|כב כג}} {{|יהושע|כב|כד}} {{|כב כד}} {{|יהושע|כב|כה}} {{|כב כה}} {{|יהושע|כב|כו}} {{|כב כו}} {{|יהושע|כב|כז}} {{|כב כז}} {{|יהושע|כב|כח}} {{|כב כח}} {{|יהושע|כב|כט}} {{|כב כט}} {{}} {{|יהושע|כב|ל}} {{|כב ל}} {{|יהושע|כב|לא}} {{|כב לא}} {{|יהושע|כב|לב}} {{|כב לב}} {{|יהושע|כב|לג}} {{|כב לג}} {{|יהושע|כב|לד}} {{|כב לד}} {{}} {{|יהושע|כג}} {{|יהושע|כג|א}} {{|כג א}} {{|יהושע|כג|ב}} {{|כג ב}} {{|יהושע|כג|ג}} {{|כג ג}} {{|יהושע|כג|ד}} {{|כג ד}} {{|יהושע|כג|ה}} {{|כג ה}} {{|יהושע|כג|ו}} {{|כג ו}} {{|יהושע|כג|ז}} {{|כג ז}} {{|יהושע|כג|ח}} {{|כג ח}} {{|יהושע|כג|ט}} {{|כג ט}} {{|יהושע|כג|י}} {{|כג י}} {{|יהושע|כג|יא}} {{|כג יא}} {{|יהושע|כג|יב}} {{|כג יב}} {{|יהושע|כג|יג}} {{|כג יג}} {{|יהושע|כג|יד}} {{|כג יד}} {{|יהושע|כג|טו}} {{|כג טו}} {{|יהושע|כג|טז}} {{|כג טז}} {{}} {{|יהושע|כד}} {{|יהושע|כד|א}} {{|כד א}} {{|יהושע|כד|ב}} {{|כד ב}} {{|יהושע|כד|ג}} {{|כד ג}} {{|יהושע|כד|ד}} {{|כד ד}} {{|יהושע|כד|ה}} {{|כד ה}} {{|יהושע|כד|ו}} {{|כד ו}} {{|יהושע|כד|ז}} {{|כד ז}} {{|יהושע|כד|ח}} {{|כד ח}} {{|יהושע|כד|ט}} {{|כד ט}} {{|יהושע|כד|י}} {{|כד י}} {{|יהושע|כד|יא}} {{|כד יא}} {{|יהושע|כד|יב}} {{|כד יב}} {{|יהושע|כד|יג}} {{|כד יג}} {{|יהושע|כד|יד}} {{|כד יד}} {{|יהושע|כד|טו}} {{|כד טו}} {{}} {{|יהושע|כד|טז}} {{|כד טז}} {{|יהושע|כד|יז}} {{|כד יז}} {{|יהושע|כד|יח}} {{|כד יח}} {{}} {{|יהושע|כד|יט}} {{|כד יט}} {{|יהושע|כד|כ}} {{|כד כ}} {{|יהושע|כד|כא}} {{|כד כא}} {{|יהושע|כד|כב}} {{|כד כב}} {{|יהושע|כד|כג}} {{|כד כג}} {{|יהושע|כד|כד}} {{|כד כד}} {{|יהושע|כד|כה}} {{|כד כה}} {{|יהושע|כד|כו}} {{|כד כו}} {{}} {{|יהושע|כד|כז}} {{|כד כז}} {{|יהושע|כד|כח}} {{|כד כח}} {{}} {{|יהושע|כד|כט}} {{|כד כט}} {{|יהושע|כד|ל}} {{|כד ל}} {{|יהושע|כד|לא}} {{|כד לא}} {{|יהושע|כד|לב}} {{|כד לב}} {{|יהושע|כד|לג}} {{|כד לג}} {{|יהושע}}