קטגוריה:יהושע ט ו
נוסח המקרא
וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית
וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית.
וַיֵּלְכ֧וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּ֑ל וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו וְאֶל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵאֶ֤רֶץ רְחוֹקָה֙ בָּ֔אנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃
וַ/יֵּלְכ֧וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽ/מַּחֲנֶ֖ה הַ/גִּלְגָּ֑ל וַ/יֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜י/ו וְ/אֶל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ/אֶ֤רֶץ רְחוֹקָה֙ בָּ֔אנוּ וְ/עַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥/נוּ בְרִֽית׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והברית הזה יתהוה בין העמים עצמם בל ירע איש לרעו שכן לשכנו. ב] בין עם לעם הבלתי שכנים, יתהוה כריתת ברית שיעזרו זל"ז נגד הצר הצורר בצבא וגדוד ורכב וסוס, או שיהיה להם חירות לסחור א' בגבול חברו, כברית שבין חירם ושלמה, וברית כזה לא יכרתו העמים עצמם רק המלכים זה עם זה, כי הם דברים נוגעים אל הכלל, וכן ברית כזה לא יהיה בין שתי מדינות הרחוקות זה מזה מקצה הארץ עד קצה הארץ שא"א שיעזרו בעת צר ויסחרו את הארץ. ג] יתהוה כריתת ברית בענין הדת והאמונה, שעם אחד יקבל דת ואמונת עם השני ויכרתו עמם ברית להביאם במסורת ברית דתם ואמונתם, וברית כזה יהיה ג"כ עם העמים עצמם לא בין המלכים, וכן יצוייר גם בין מדינות הרחוקות מאד כי הוא ענין נפשיי לא יפרידהו רב הדרך ואיים רחוקים. והנה הצירים האלה באו תחלה אל כלל העם כמ"ש ויאמרו אליו ואל כל איש ישראל, ואמרו "מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית" (שהוא האופן הא'), ולכן לא האמינו להם, כי ברית בין העמים לא יצוייר בארץ רחוקה שאין בם נזקי שכנים, רק בין המלכים, וע"כ:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט ו.
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ
וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה, הַגִּלְגָּל
יהושע השאיר את העם במחנה בגלגל ש"בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (ביאור:יהושע ה י).
יהושע החליט שזה מקום בטוח. מוגן מהמזרח על ידי הירדן ומהדרום על ידי ים המלח והמדבר, נמצא על גבול המדבר וצבא שיתקיף מהמערב יהיה מנותק ממקורות מים בירדן.
כך, למרות שיהושע כבש את העי, והגיע להר עיבל והר גריזים וישב ליד שכם, הוא העדיף לשוב ולחכות בגלגל.
תוכניתו של אלוהים
אלוהים ראה שיהושע יושב בגלגל ומבזבז זמן. לא נאמר שהוא אימן חיילים או הכין את המחנה לכיבוש הארץ כפי שאלוהים הורה לו: "חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע א ו). בנתיים מלכי כנען מתארגנים למלחמה עם יהושע, ויהושע לא עושה דבר, ואפילו לא מחזיק מרגלים ברחבי הארץ לדעת מה קורה סביבו.
כדי לכפות על יהושע להלחם, וכדי לעזור לו להקים בסיס בערי הגבעונים - "גִּבְעוֹן, וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת, וְקִרְיַת יְעָרִים" (ביאור:יהושע ט יז), אלוהים גרם שאנשי גבעון יבואו ליהושע בגלגל, יחתמו הסכם הגנה הדדית עם יהושע (ביאור:יהושע ט כו), יקראו לו לעזרה (ביאור:יהושע י ו), יהושע יבוא עם צבאו ויכבוש הרבה ערים בכנען.
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ
"רְחוֹקָה" - נמצא במרחק פיזי רב (מילוג). אולם המילה 'רחוק' היא מילה יחסית, חסרת משמעות ברורה. מה שרחוק לאחד יכול להיות קרוב לאדם אחר, כל אחד לפי התנאים והמגבלות שלו. כדי להוכיח את המרחק הגבעונים טוענים שהלחם התיבש והתכסה בעובש (ביאור:יהושע ט יב), זה בערך שלושה ימים, שהלחם החשוף לאוויר יתבש, ולחם בלחות יקבל עובש. כלומר הם רומזים ליהושע שהם באו ממרחק של שלושה ימי הליכה. זה רחוק, כפי שלבן עשה בעדריו: "וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית ל לו), אולם מצד שני, זה בתחום נחלה של אדם אחד, שזה קרוב.
יהושע היה יכול לחקור מה פירוש המילים "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ", אולם הוא החליט לתת לזה לעבור ולא לחקור כל אחד מהשליחים לחוד.
הגבעונים היו מהעם "הַחִוִּי" (ביאור:יהושע ט ז), שבעצם הם באו מהצפון, כמו האמורים והחיתים, והקימו התנחלויות בכנען. כך שיש חלק אמת בדבריהם, אולם ברור שהם מתכוונים לעריהם בהר בכנען, ולא לממלכה בצפון.
וְעַתָּה, כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית
"וְעַתָּה" - עכשו, מיד, כעת, ללא חקירות, השעיות, עיכובים, דחיות או היסוסים (מילוג), ככתוב: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג). (לרוב, כאשר אדם לוחץ להחליט במהירות, יש שם |אליה וקוץ בה, וחייבים להזהר.)
הגבעונים היו בלחץ, מלכי כנען מתארגנים למלחמה עם יהושע, ככתוב: "וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד" (ביאור:יהושע ט ב). הם הצליחו כנראה לדחות את ההחלטה להצטרף לקואליציה, ובזמן הזה הם מיהרו לרוץ ליהשע בגלגל.
בצורה עקיפה הם מודיעים ליהושע שמלחמה עומדת בפתח, והוא חייב להרשות להם להצטרף לצד שלו, ולארגן את הצבא למלחמה מידית.
"כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית". הגבעונים רוצים ברית, אולם הם לא מפרטים איזה ברית זאת תהיה: הגנה הדדית, הפרדת כוחות, מסחר, קשרי תרבות?
- אברם עשה הסכם הגנה עם האמורים באלוני ממרא, ככתוב: "אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד יג), וכך הם באו איתו להתקיף את ארבעת המלכים.
- אבימלך מלך גרר בא לאברם לחתום על הסכם אי התקפה, כדבריו: "וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג).
- אבימלך עושה הסכם אי התקפה עם יצחק, ככתוב: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ, וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ" (ביאור:בראשית כו כח).
- לבן עשה הסכם הפרדה בינו לבין יעקב, ככתוב: "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה - אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה, וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת, לְרָעָה" (ביאור:בראשית לא נב).
נראה שהם התכוונו להגנה הדדית, ואיחוד כוחות, ויהושע הבין שזאת הכוונה, ולכן יצא לעזרתם מיד (ביאור:יהושע י ז).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ט ו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.