קטגוריה:יהושע ט טז
נוסח המקרא
ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים
וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים.
וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּֽי־קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבּ֖וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים׃
וַ/יְהִ֗י מִ/קְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ לָ/הֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽ/יִּשְׁמְע֗וּ כִּי־קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔י/ו וּ/בְ/קִרְבּ֖/וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט טז.
וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו
וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים
הגבעונים חזרו מהגלגל לגבעון, לאחר שהם כפו על יהושע לכרות איתם ברית, וכל נשיאי העדה (אבל לא יהושע) נשבעו בשם אלוהי ישראל (ביאור:יהושע ט טו). סביר שהם אירגנו בכוונה חגיגה גדולה לארבעת ערי החיווים שבגבעון: "גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים" (ביאור:יהושע ט יז), כדי שמלכי כנען ישמעו ויזהרו, וכדי שיהושע ישמע ויקבע סופית אם הוא מקבל את הברית או לא, הן רק הנשיאים נשבעו והוא לא.
לא ברור למה לקח ליהושע לשמוע אודות החגיגה בגבעון שלושה ימים.
- יום הגבעונים חזרו ברגל לגבעון (בעיקוף מזרחה וצפונה כדי להטעות את יהושע), והודיעו לעמם,
- יום ארגנו את האוכל והשתיה והודיעו על החגיגה בערב,
- יום לקח למרגל לנוע בזהירות בלי להתפס בשובו ליהושע, ולהודיע ליהושע על סיבת המסיבה במחנה הגבעונים.
הגבעונים חששו שיהושע יגלה את זה יותר מדי מוקדם, יתפוס אותם בדרך ויהרוג אותם, וכך אף אחד לא ידע על התרמית.
וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו
לא ברור מי כלול במילה "וַיִּשְׁמְעוּ" - יהושע, נשיאי העדה שנשבעו, זקני העם, הצבא, כל עם ישראל? ואפילו בנוסף, מלכי האמורים ואנשי כנען.
סביר שתוך זמן קצר כל העם ידע את הבושה הזאת ויהושע והנשיאים הפכו לצחוק ולעג, שהם לא חקרו מספיק, נפלו בפח, חתמו הסכם שלום עם יושבי כנען החיווים, הפרו את פקודת אלוהים להחרים אותם, וכך בני ישראל הפסידו חלק מנחלתם בהרי יהודה.
יהושע לא גילה, והעם לא ידע איך קרה שהגבעונים הפחידו את נכבדי ישראל בעזרת הלחם עם העובש, וליהושע לא היתה ברירה כי הוא פחד שהעובש הזה הוא קטלני, במיוחד לאיש זקן כמהו (ביאור:יהושע ט טו). יהושע חשש שאלוהים אמר: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:יהושע א ה), הדגש על "אִישׁ" - במלחמה, אולם לא כלל הרעלה ומחלה, שהוא גרם לעצמו להיות חשוף לה.
גם חמשת מלכי האמורים שרצו להקים קואליציה נגד יהושע שמעו מה עשו הגבעונים ועל הברית שלהם עם יהושע. זה דחף אותם להתארגן במהירות כדי להעניש את הגבעונים ולהציל את הקואליצה שלהם מפני עריקות נוספות למחנה הגבעונים.
סביר שכנענים נוספים מהסביבה שמעו אודות הברית, והם עברו דירה לגור בקרב הגבעונים (בתשלום) וכך לזכות בהגנתם, הן יהושע לא היה בא ומתחיל לברר מי הוא גבעוני אמיתי ומי לא. יהושע היה חייב למצוא דרך לעצור את זרם המהגרים לערי הגבעונים.
וּבְקִרְבּוֹ
"וּבְקִרְבּוֹ" - בתוכו, קרביים - האיברים הפנימיים בגוף, במיוחד האיברים המצויים בחלל הבטן (מילוג).
בשלב זה הגבעונים גרים בגבעון ממערב לירושלים, ובני ישראל כבשו את יריחו ואת העי, ואולי היו השליטים של שכם מאז כיבוש שכם על ידי בני יעקב. הגבעונים לא היו בתוך בני ישראל, אולם בני ישראל יודעים שאלוהים הבטיח להם את כל הארץ, ולכן בעתיד (הקרוב) הגבעונים יהיו בתוך בני ישראל.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ט טז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.