קטגוריה:יהושע ד ח
נוסח המקרא
ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם.
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֣ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוֹשֻׁ֒עַ֒ וַיִּשְׂא֡וּ שְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֨ה אֲבָנִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֗ן כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ לְמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲבִר֤וּם עִמָּם֙ אֶל־הַמָּל֔וֹן וַיַּנִּח֖וּם שָֽׁם׃
וַ/יַּעֲשׂוּ־כֵ֣ן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל֮ כַּ/אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוֹשֻׁעַ֒ וַ/יִּשְׂא֡וּ שְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֨ה אֲבָנִ֜ים מִ/תּ֣וֹךְ הַ/יַּרְדֵּ֗ן כַּ/אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ לְ/מִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל וַ/יַּעֲבִר֤וּ/ם עִמָּ/ם֙ אֶל־הַ/מָּל֔וֹן וַ/יַּנִּח֖וּ/ם שָֽׁם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויעשו כן". יען היה שינוי בין הלשון שצוה ה' אל יהושע ובין מה שצוה יהושע אל העם, כי בדברי ה' לא נזכר בבירור שישא כל איש אבן אחת ביחוד, ובדברי יהושע לא נזכר שיעבירום עמם אל המלון, לכן אמר "שעשו "כאשר" צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים", ר"ל שנשאום באופן שצוה יהושע איש אבן אחת על שכמו, וכן עשו "כאשר"
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד ח.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ
וַיַּעֲשׂוּ כֵן
המילה "כֵן" מסמלת פקודה של אלוהים או מלך שליט עליון.
- "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי כֵן" (ביאור:בראשית א ט) - פקודת אלוהים.
- "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ וַיַּעֲשׂוּ כֵן" (בראשית מב כ) - פקודת יוסף.
- "כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ, לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (ביאור:אסתר א יא) - פקודת מלך פרס ומדי.
ניתן לראות במילה הזאת, שהוענקה ליהושע, את ההצהרה הבאה: "בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו" (ביאור:יהושע ד יד).
אולם, מלבד דברי יהושע, שהעניקו את הכבוד של כריתת מי הירדן לאלוהים, כדבריו: "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה הִיא. לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים" (ביאור:יהושע ד כד), לא נאמר שבני ישראל הודו לאלוהים על הנס הזה. לא נאמר שבני ישראל ראו בנס הזה, נס מקביל לחצית ים סוף - ויהושע לא חיבר שיר הלל לאלוהי ישראל.
וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ
הצהרה לא מדויקת.
- אלוהים אמר: "שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים" (ביאור:יהושע ד ג).
- ויהשע אמר: "עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ" (ביאור:יהושע ד ה).
יהושע לא הכין אבנים לכהנים לעמוד עליהם, והאבנים שעליהם עמדו הכהנים היו סתם אבנים קטנות או חלוקי נחל, או שהכהנים זזו באפיק הנהר היבש, וכך היו הרבה אבנים שעליהם הכהנים עמדו זמן קצר.
יהושע לא הכין אבנים, ולא היה מה לשאת. כך יהושע הורה לנציגי השבטים לקחת אבנים מתאימות מאפיק הנהר כרצונם. אבנים שהם יחליטו שהם ישאו על כתפיהם - לא גדולות מדי ולא קטנות מדי - בֵּינוֹנִיּוּת. ולכן מיד אחרי ההוראה להרים אבנים, יהושע מסביר את הצורך להקים גל, ואומר: "כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם" (ביאור:יהושע ד ו), כדי שהנציגים יבינו מה הוא רוצה ואיזה אבן לבחור: אבן שתביא גאוה לשבט ולעם ישראל לדורי דורות.
יהושע ידע שהוא לא מקיים את דברי אלוהים במלואם, לכן הוא עשה גל נוסף באפיק הירדן כדי להשלים את פקודת אלוהים. הוא, ולא הנציגים, בחר תריסר אבנים גדולות, שלא מתפוררות, נמסות או נשחקות במהירות במים (בזלת שחורה מהגולן? שיש לבן מיוון?). יהושע הביא אותם (בעגלה?), והניח אותם במקום שהכהנים עמדו באפיק הנהר היבש, ככתוב: "וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית. וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ביאור:יהושע ד ט). וכך כאשר המים שבו לזרום, סביר שגל האבנים המיוחדות האלה בלט מעל פני המים וסימן את מקום המעבר. ייתכן שכך יהושע רמז שהוא זה שכרת את מי הירדן והעביר את העם בחרבה, כאשר הוא עשה שני סכרים לעצור את הירדן והירמוך (ראו: ביאור:יהושע ג טז).
על גל האבנים שהקים יהושע במלון חנית הלילה, נאמר: "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל" (ביאור:יהושע ד כ), לא נאמר "וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" כפי שנאמר על האבנים שיהושע הקים בתוך אפיק הירדן. ניתן להבין שגל האבנים בגלגל, שהיה עשוי מאבני נחל בֵּינוֹנִיּוּת, נהרס תוך זמן קצר, אולם גל האבנים בירדן, שלא היתה גישה קלה אליו, שרד שנים רבות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית