קטגוריה:יהושע ח יח

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן

יהושע מורה בכידון בדיוק כפי שמשה עושה במלחמת עמלק, כאשר הוא עולה לראש הגבעה ומטה האלוהים בידו, ומרים את ידו (האוחזת במטה) - "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ, וְגָבַר יִשְׂרָאֵל" . וכך יהושע מצביע באמצעות הכידון על העי, כסמל וכגורם ניסי לנפילתה.

אף בהמשך ניכר דימיון בין הפסוקים: אצל משה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" - ואצל יהושע "וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים אֵת כָּל יֹשְׁבֵי הָעָי".

סימן זה, של כיוון כלי הנשק ליעד המותקף, קיים גם בדברי הימים, ככתוב: "וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם" (דברי הימים א כא טז).

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ

אלוהים הורה ליהושע להרים את הכידון כסימן לאורב להתקיף.

• ייתכן שהתוכנית לא עבדה כל כך טוב, ואלוהים החליט שמלך העי התרחק מספיק מהעיר וחייבים לפעול לפני שיהושע יתעיף ויפול במנוסתו. יהושע אמר למארב: "עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר" (ביאור:יהושע ח ו), ומפקדי המארב חשבו שהם צריכים לחכות למרחק רב, או לסימן ממנו.
• אולם ייתכן שהתוכנית היתה עובדת בסדר, אם יהושע היה מתרחק עוד מרחק קטן. נראה שגם יהושע וגם מפקדי המארב חשבו שזה מוקדם מדי כי הם חשבו שתהיה מלחמה קשה לכבוש את העיר. אולם אלוהים ידע שלא נשארו חיילים בעי, ואנשי העיר יצאו לראות את המלחמה והשאירו את השער פתוח, ככתוב: "וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית-אֵל אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה" (ביאור:יהושע ח יז), ולכן אין צורך לחכות ולהסתכן.

כאשר אלוהים הורה ליהושע להרים את הכידון, המארב ראה ונכנס לפעולה, ככתוב: "וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר" (ביאור:יהושע ח יט).

יהושע הרים את הכידון, אולם הוא לא עצר ממנוסתו, הן אנשי העי רדפו אחריו ממעלה הדרך, וידו בו אבנים בקלע ולא היתה לו ברירה אלא להמשיך לרדת ולשמור מרחק מהם. כאשר העיר עלתה באש, והעשן נראה מעל העיר, יהושע ומלך העי ראו זאת, ואז מלך העי הפסיק לרדוף ורץ חזרה לעיר ויהושע התחיל לרדוף אחריו.

עזרת אלוהים

למזלו של יהושע, אלוהים עזר ושמר עליו.
יהושע לא הכין מארב נוסף בדרך הנסיגה שלו, וכאשר מלך העי היה עובר את המארב הזה, הם היו סוגרים את הדרך מעליו ומתקיפים אותו מהצדדים. ובנוסף יהושע לא הכין את הצבא במערך לפני המחנה בערבות יריחו, וכך הוא היה יכול לסגת בבטחה לתוך צבאו ולעצור את מלך העי מלתפוס אותו, לכבוש את המחנה, ולקחת את כל בני ישראל כעבדים לו.

זה שכל זה לא קרה, לא אומר שיהושע היה יכול לזלזל בהכנות לכל האפשרויות.