קטגוריה:יהושע י יז

• לדף התרגום על כל הפרק •

חמשה מלכי אמורים התארגנו להעניש את גבעון בגלל שהגבעונים כרתו ברית עזרה הדדית עם יהושע.
הגבעונים קראו ליהושע לעזרה, והשליחים דווחו ליהושע את מערך הקרב, ושמלכי האמורים לא הציבו מארבים ושמירה נגד התקפה מהמזרח.
יהושע, בראש הכוחות, עלה מהמזרח עם צבא הקבע שלו "עַם הַמִּלְחָמָה", ביחד עם משמר הראש הגבעוני שלו, "כֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע י ז).
יהושע התקיף בבוקר לאחר מסע מהגלגל לגבעון במשך הלילה.
סביר שהמלכים הקימו את האוהל שלהם בצד המזרחי של המחנה כי הם רצו עדיפות גובה כנגד הגבעונים במורד הרי יהודה.

סביר שחמשת המלכים היו באוהל אחד, אורחיו של "אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" (ביאור:יהושע י א), והם ברחו ביחד במורד ההר.

לא ברור למה נאמר שהם "נִמְצְאוּ" ולא 'נכנסו', 'התחבאו', 'מצאו מקלט'.
"נִמְצְאוּ" אומר כאילו שהם אבדו, ועכשו הם נמצאו. ניתן להבין שהחיילים של בני ישראל רדפו אחרי האמורים הבורחים, אולם לא ראו את המלכים עצמם. ייתכן שהמלכים לבשו בגדים של חיילים פשוטים כדי להתחבא בקהל הבורח. בכל אופן נראה שהמלכים הגיעו למערה ליד מקדה, והחליטו להתחבא בה. לו הם היו לבדם, קשה היה להאמין שאנשי יהושע הלכו לכל מערה, ונכנסו לכול עומקה ולכל הכוכים במערות הנטיפים שבאזור. סביר שהם גילו חיילים עומדים כמשמר מחוץ למערה, וזה רמז להם שאנשים בכירים נמצאים בפנים, מתחבאים. הם פגעו במשמר המלכים בחוץ, וכך נודע להם מי במערה. החיילים של יהושע הפסיקו במרדף אחרי האמורים הנסוגים, ושלחו שליח להודיע ליהושע מה הם מצאו.

ברוב המלחמות, לכידת המלך או הריגתו גרמה להתמוטטות צבאו. כאן מטרת יהושע היתה להחרים את האמורים ולרשת את הארץ, ולא רק להרוג את מלכם או להכניע את אנשיו. הריגת המלך רק הקלה על כיבוש עירו והחרמת אנשיו.

למעשה אלוהים עשה דבר דומה כאשר ארבעת מלכי הצפון באו להכות בסדום ועמורה, וכך הם פינו את כל עבר הירדן המזרחית מתושבים (ביאור:בראשית יד ה-ו) כדי שילדיו של לוט, מואב ועמון, ירשו את עבר הירדן המזרחית לנחלתם, כפי שאלוהים הבטיח ללוט כדי להמריץ אותו לצאת מכנען ולהשאיר אותה לאברם, ולכן אלוהים אסר על משה להכות במואבים, ככתוב: "כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (ביאור:דברים ב ט).