קטגוריה:יהושע ח כה

• לדף התרגום על כל הפרק •

אלוהים פקד: "וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ" (ביאור:יהושע ח ב).
ביריחו נאמר: " וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן" (ביאור:יהושע ו כא), ולא ספרו את המתים.
כאן הכתוב השמיט את "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן", וניתן להבין שיהושע לא הרג זקנים ונערים. גם על יריחו לא נאמר שהרגו את הטף.

במלחמה על המדינים משה פקד: "וְעַתָּה, הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף, ... וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר, הַחֲיוּ לָכֶם" (במדבר לא יח), כאן, בעי, לא נאמר שהרגו את הטף, ואפילו לא את הצעירים - בזכרים ובנקבות. ניתן להבין שלא הרגו אותם.

יהושע ספר את המתים, לפני שהעלו את העיר באש, והוא מנה 12,000 גוויות של גברים ונשים. סביר שהרבה אנשים הספיקו לברוח לכיוון בית-אל בזמן שהם היו מחוץ לעיר, וראו שהעיר נכבשה על ידי האורב. האורב היה עסוק במלחמה עם מלך העי השב לעירו, ובמרדף אחרי חיילים בורחים לשדות ולמדבר, וזה איפשר להם להסתלק ולהנצל. לא ברור כמה מאנשי העיר ברחו, אולם סביר שאחוז גדול מאנשי העיר נלכד ומת.

העורך מציין "כֹּל אַנְשֵׁי הָעָי" כדי להראות שיהושע עשה את פקודת אלוהים בצורה יעילה ומושלמת, אולם כיוון שלא הוזכרו הנערים והזקנים, ניתן להבין שזה לא היה מדויק. כמובן שלאחר כיבוש, שרפת והריסת העי, לא נשארו בעיר אנשים - כך שכולם נפלו ונעלמו.