קטגוריה:יהושע ב י
נוסח המקרא
כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם
כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם.
כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהֹוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃
כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִ/פְּנֵי/כֶ֔ם בְּ/צֵאתְ/כֶ֖ם מִ/מִּצְרָ֑יִם וַ/אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִ/שְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָ/אֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּ/עֵ֤בֶר הַ/יַּרְדֵּן֙ לְ/סִיחֹ֣ן וּ/לְ/ע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הוביש" - מלשון יבש
"החרמתם" - ענין מיתה וכליוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אותם", ולא החייתם כל נשמה:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב י.
איך ראו יושבי כנען את תולדות ישראל
רחב אומרת למרגלים שהיא מכירה בכוחו של ה' ובכוחם. היא מכבדת את אלוהים בשמו המפורש.
רחב יודעת בדיוק רב אודות חצית ים-סוף ביבשה, ותבוסת מלכי האמורים.
מעניין: על-פי דבריה, ה' הוביש את מי ים סוף, אבל ישראל הם אלו שניצחו את סיחון ועוג!
עניין זה חשוב, מפני שהוא יכול לתת מושג בשאלה: כיצד יושבי הארץ ראו את הדברים.
אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם
להחרים - חוקי מלחמה: השמדה מוחלטת של אויבים, הריגת גברים, נשים וטף (דברים כ טז-יז), והעברת חלק מרכושם לעבודת הקודש, ככתוב: "כׇּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לַיהֹוָה" (ויקרא כז כח). יש מקרים בהם מותר למנצחים לקחת חלק מהשלל, ויש מקרים בהם אלוהים אסר על האנשים לקחת שלל, ורכוש המובסים, שלא מועבר לה', מושמד (ביאור:יהושע ו יז-יח, כ).
בסיכום חייו משה מספר אודות המלחמה עם האמורים, ככתוב: "וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא, וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף, לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד" (דברים ב לד).
בזמן המלחמה עם סיחון ועוג, לא נאמר שאלוהים פקד להחרים את האמורים, ולא נאמר שבני ישראל החרימו אותם, אולם למרות זאת רחב מודעת שבני ישראל התנהגו באלימות מרבית נגד האמורים. רחב רומזת, שהיא מניחה, שכך גם יעשו בני ישראל ליריחו.
מקורות
על-פי מאמר של נריה קליין שפורסם לראשונה בכפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 3 - הערת שוליים בלבד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יהושע ב י"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.