קטגוריה:יהושע ז יד

• לדף התרגום על כל הפרק •

אלוהים מתאר את ההגרלה שתעשה.

אלוהים היה יכול להצביע על כל האנשים שמעלו, ולהורות ליהושע לבודד אותם, ולסקול אותם.

אולם אלוהים בחר בהגרלה לפי שבטים, משפחות, בתים וגברים.
ברגע ששבט אחד עלה בגורל, כל המועלים משאר השבטים נרגעו, וכך במשפחה, ובבית.
נראה שהתהליך היה מיועד למצוא רק איש אחד שמעל.

סביר שלא חשוב איזה בית היה עולה בגורל, לפחות אחד מהמשפחה לקח לעצמו נזם, עגיל או טבעת - וכולם היו מצביעים עליו כאילו שהוא גרם לאסון התבוסה בעי.

יהושע לא נתן הזדמנות לאנשים שהחזיקו בחרם לתת את שללם לאוצר אלוהים. יהושע לא עשה כיעקב שידע שאנשיו מחזיקים באלילים והודיע להם: "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית לה ב), ואכן האנשים עשו זאת והוא קבר את האוצר בכבוד תחת האלה אשר בשכם (ביאור:בראשית כב ד). יעקב לא עשה חיפוש למצוא אם חלק מאנשיו ממשיכים להחזיק באלוהי נכר. יהושע לא רצה שהאנשים יגישו את השלל. לדעתו, לאחר התבוסה בעי, אין להם רשות להציל את עצמם.

יהושע רצה למצוא אשם ולהעניש אותו קשות ביותר - למחוק את ביתו מעם ישראל.
יהושע חשש שאם כל המועלים יוציאו את החרם, אז ההגרלה תכשל, האדם שיתפס לא מעל, ולא יהיה לו את מי להעניש.