קטגוריה:יהושע ב יד
ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיָה בְּתֵת יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֧אמְרוּ לָ֣הּ הָאֲנָשִׁ֗ים נַפְשֵׁ֤נוּ תַחְתֵּיכֶם֙ לָמ֔וּת אִ֚ם לֹ֣א תַגִּ֔ידוּ אֶת־דְּבָרֵ֖נוּ זֶ֑ה וְהָיָ֗ה בְּתֵת־יְהֹוָ֥ה לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְעָשִׂ֥ינוּ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֧אמְרוּ לָ֣/הּ הָ/אֲנָשִׁ֗ים נַפְשֵׁ֤/נוּ תַחְתֵּי/כֶם֙ לָ/מ֔וּת אִ֚ם לֹ֣א תַגִּ֔ידוּ אֶת־דְּבָרֵ֖/נוּ זֶ֑ה וְ/הָיָ֗ה בְּ/תֵת־יְהוָ֥ה לָ֙/נוּ֙ אֶת־הָ/אָ֔רֶץ וְ/עָשִׂ֥ינוּ עִמָּ֖/ךְ חֶ֥סֶד וֶ/אֱמֶֽת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רלב"ג
"אם לא תגידו" - הנה התנו בזה, לפי שכבר שאלה מהם שיתנו לה אות אמת להחיות כל בית אביה, והשביעה אותם על זה בה'.
והנה, אם היתה מגדת דבריהם זה, היה אפשר שיתערבו עם בית אביה רבים מבני יריחו, ותכריחם שבועתה שלא להמית איש מהם, כי לא יתברר להם אי זה מהם הוא מבית אביה, עד שכבר היה אפשר שימלטו בזה האופן כל יושבי יריחו, או יתערבו עם כל יושבי הארץ וימלטו כלם בסיבת זה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חסד ואמת" - היות את עשית עמנו חסד אבל צפית לתשלום גמול אבל אנו נעשה עמך חסד של אמת מבלי תקות תשלום גמול
"את דברנו זה" - את האות שאת מבקשת ונתנה לך כי אם תגיד לגלות האות הרבה יעשוהו להציל עצמם
"נפשנו וגו'" - אם מי ירצה לשלוח בכם יד נמסור עצמנו למיתה בכדי להציל אתכםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"נפשנו" - אמרו לה, שגם זה חויבו מצד הדין, למסור את נפשם למות תחתם, "אם לא תגידו את דברנו זה", רוצה לומר, שבעבור זאת שלא תגידו דברנו, שהודענו לכם כי מרגלים אנחנו ואתם לא הגדתם בית המלך, ואם כן הצלת נפשכם הוא בכלל אמת, אבל "והיה בתת ה' לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת" - אמת במה שנחיה אתכם, וחסד במה שניתן לכם מתנות רבות וכבוד.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"ועשינו עמך וגו'" - מה שנחיה אביך, זהו חסד; ומה שנחיה אותך, הוא אמת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב יד.
נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת
תגובת המרגלים
המרגלים הבינו שרחב הצילה אותם ממות וודאי. היא היתה יכולה להסגיר אותם לחיילים, או ללכת למלך ולספר לו עליהם. הם ידעו שהם נצורים בביתה, ולא היה להם מושג איך להציל את עצמם. הם לא רצו להכשל במשימה ולא לשוב ליהושע ולספר לו מה הם ראו ושמעו. העדרותם היתה משפיעה על תוכניותיו של יהושע כי מלך יריחו היה מחזיק בהם כבני ערובה. לאלוהים הדבר לא היה משנה, והכל היה ממשיך וקורה בדיוק אותו הדבר, הן אלוהים שלח את המלאך להודיע ליהושע שאלוהים לוקח פיקוד על הצבא, ככתוב: "כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה, עַתָּה בָאתִי" (ביאור:יהושע ה יד).
בשלב הזה הם לא יודעים איך היא יכולה להציל אותם, ולכן הם מסכימים, בלי לערער או להתלונן, על הדרישה הרחבה ביותר שכוללת את כל בני משפחתה, וכל הקרובים דרך נשואים ומשפחותיהם ורכושם.
נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת
המרגלים הבינו שרחב העניקה להם את חייהם, והם מוכנים להקריב את חייהם חזרה למענה.
אם הם לא יצילו את חיי רחב ומשפחתה - הם נשבעים שהם יקריבו את חייהם.
יפה שהם לא אמרו: 'אעשה כמיטב יכולתי.' ההצהרה הטפשית הזאת, יכולה להיות חוסר עשיה, או עשיה מינימלית, בטענה 'זה היה מיטב יכולתי'.
אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה
המרגלים משביעים את רחב לא לספר את דברי השיחה ביניהם. אפילו בסוד כמוס אסור לה לספר לאף אחד. במידה והיא תדבר, אין ספק שבני המשפחה יתחילו להיות שמחים ורגועים. הם יתחילו לעבור דירה לבית רחב. אנשים יהיו סקרנים מה קורה כאן, והמלך יעשה חקירה. אם היא תספר, אז המרגלים מזהירים אותה שהם לא יהיו מוכנים למוות למענה. יש גבול למה שהם יכולים להבטיח ולקיים.
בְּתֵת יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת
המרגלים מספרים לרחב שאלוהים יתן להם את הארץ. הם לא יודעים מתי. זה יכול להיות מיד או בעוד מספר רב של ימים או חודשים. כמובן שהיא תדע שהעיר עומדת ליפול כאשר בני ישראל יתקרבו לחומות העיר.
יש לה זמן לפני שהיא מודיעה לבני משפחתה להיות איתה ביחד בזמן המלחמה. היא תסביר לבני המשפחה שבני ישראל יחרימו את העיר ויהרגו את כולם. היא תסביר ברגע האחרון, שעדיף למות ביחד וכך להיות קבורים ביחד.
רחב ציינה שהיא עשתה איתם חסד והצילה אותם (ביאור:יהושע ב יב), עכשו המרגלים משלמים לה חזרה באותו מטבע "וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת".
נוצר ביניהם הסכם מחייב. המרגלים חייבים לפעול באמונה, ובמידה והם לא יתפסו במנוסתם מהעיר, הם יספרו את כל הסיפור ליהושע (ביאור:יהושע ב כג), הוא יודיע לכל העם לפני ההתקפה לא לפגוע ברחב (ביאור:יהושע ו יז), המרגלים יקבלו את התפקיד ללכת לביתה ולחלץ אותה (ביאור:יהושע ו כג), ויהושע ירשה לרחב ומשפחתה להצטרף לבני ישראל (ביאור:יהושע ו כה).
למעשה המרגלים מתחייבים בשם יהושע ובשם אלוהים, שרחב ומשפחתה לא ימותו, כי כאשר אלוהים הפיל את חומת העיר, אלוהים שמר על ביתה של רחב בחומה, והבית לא קרס ולא הרג וקבר את יושבי הבית.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יהושע ב יד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.