קטגוריה:יהושע טו ג
נוסח המקרא
ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה
וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה.
וְ֠יָצָ֠א אֶל־מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְעָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה׃
וְ֠/יָצָא אֶל־מִ/נֶּ֜גֶב לְ/מַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְ/עָ֣בַר צִ֔נָ/ה וְ/עָלָ֥ה מִ/נֶּ֖גֶב לְ/קָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְ/עָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְ/עָלָ֣ה אַדָּ֔רָ/ה וְ/נָסַ֖ב הַ/קַּרְקָֽעָ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"צנה" - לצין וכל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה
"ועלה" - כל מה שהוא עולה מן המזרח לצד ירושלים הוא עולה ומירושלים והלאה הוא יורד כאן למדנו שירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל וירושלים אינה נזכרת במצר זה שבמצר צפונית של יהודה היתה כמו שאמור בענין
"ועלה מנגב לקדש ברנע" - החוט הולך לדרומה של קדש ברנע נמצאת קדש לפנים מן החוט
"ועבר חצרון" - לצד המערב הוא מונה והולך עד והיו תוצאותיו הימהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מנגב לקדש ברנע" - והיתה אם כן מנחלת בני יהודה
"ועבר צנה" - משם עבר הגבול לצין כי הה"א בסופה עומדת במקום למ"ד בתחלה (כל מקום שנאמר ועבר רצה לומר במקום ישר ושוה וכל מקום שנאמר ועלה רצה לומר שעלה במעלה הר וכל מקום שנאמר 'וירד' רצה לומר שירד במורד הר)
"ויצא" - הגבול ההוא יצא כלפי חוץ להתרחב יותר ובא אל המקום שהיתה מנגב למעלה עקרבים אם כן היתה מעלה עקרבים לפנים מן הגבול וליהודה תחשב (כל מקום שנאמר ויצא רצה לומר חוט המיצר יצא כלפי חוץ ונתרחב הנחלה ההיא וברוחב ההיא הלכה משם והלאה וכל מקום שנאמר ונסב או ותאר רצה לומר חוט המיצר סיבב רק המקום ההוא ואחרי זה חזר חוט המיצר לרוחב הראשון או כשכלה הפאה האחת ומסבב לפאה אחרת וכל מקום שנאמר תוצאות או רצה לומר שם כלה הגבול לגמרי או רצה לומר שם כלה ויצא רוחב הראשון כי משם והלאה נתקצר הנחלה וכאשר יראה בצורה)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ותאר, הסיב איזה מקום סביב בג' רוחות ושב אל הקו הישר כבתחלה. והנה כתיב "ויצא אל מנגב למעלה עקרבים", ובפרשת מסעי (במדבר לד, ד) כתיב ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים, כי מעלה עקרבים לא היה נגד לשון הים רק משוך לדרום, ויצא החוט ממזרח למערב באלכסון לצד דרום, ומצד זה אמר פה ויצא. ומצד ששם היה הפנה והזוית, הוקף משתי רוחות, ויצדק ונסב: "ועלה מנגב לקדש ברנע". ובפ' מסעי (שם) אומר והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע, וכלל שכל מקום שאומר והיו תוצאותיו הוא או שכלה שם המיצר, או שכלה שם הנליזה, שעד המקום הזה היה החוט נלוז מקו הישר ועתה שב אל ישרו, ואחר שאמר ויצא אל מנגב למעלה עקרבים היה החוט נלוז, שזה גדר ויצא, ובנליזה זו עבר צנה עד קדש ברנע ושם פסקה הנליזה, ועז"א והיו תוצאותיו, ולכן אמר בתורה (שם) "ויצא חצר אדר", כי מקדש יצא החוט לפנים, ובחצר אדר הגיע עד הקו הישר. ופה קצר וסמך עמ"ש בתורה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו ג.
וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים
תאור האזור שעלה בגורל יהודה לנחלה
לאחר תאור נחלת יהודה שמתחילה בקצה הדרומי של ים המלח, התאור מתקדם:
- "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים" - לפי המיקום מדרום לארד ודימונה, ניתן לחשוב שזה לא המקום הנכון, והמעלה צריך להיות יותר צפונה בקו בין הקצה הדרומי של ים המלח לכיוון "נַחַל מִצְרַיִם" (וואדי אל עריש).
- "צִנָה" - לא ברור המקום, אולם זה מקום בדרום נחלת יהודה.
- "קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" - המקום ממנו יצאו המרגלים לחקור את הארץ המובטחת.
- "חֶצְרוֹן" - המקום המדויק של העיר הזאת אינו ידוע.
- "אַדָּרָה".
- "הַקַּרְקָעָה" - המקום המדויק של העיר הזאת אינו ידוע.
לסיכום, התאור הזה מגדיר את הגבול הדרומי של נחלת יהודה מהקצה הדרומי של ים המלך, מתפתל ומתקדם עד וואדי אל עריש.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע טו ג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.