קטגוריה:יהושע ח כא
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי
המהדורה המנוקדת: וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי לָכַד הָאֹרֵב אֶת הָעִיר וְכִי עָלָה עֲשַׁן הָעִיר וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת אַנְשֵׁי הָעָי.
פרשני המקרא
תרגום יונתן
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח כא.
וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת אַנְשֵׁי הָעָי
וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל רָאוּ ... עֲשַׁן
יהושע הכין אורב מאחורי העיר, סביר שהם בנו עיר סוכות למחנה שלהם, כאילו שאין להם עניין בעי אלא בבית-אל או שאר הערים הגדולות של כנען.
כאשר יהושע סימן בכידון (ביאור:יהושע ח יח), האורב הצית את מחנה הסוכות שלהם מאחורי העי כדי שהעשן יעלה במהירות לשמים, כאילו שהעי בוערת. האורב ויהושע לא ידעו ששער העיר נשאר פתוח ולא תהיה בעיה להכנס לעיר ולהצית אותה באש, אולם בכל זאת הם היו במרחק מה מהעיר, והיה לוקח להם כעשרים דקות להגיע לעיר, עם ציוד מלחמה, ולכבוש אותה, ויהושע היה צריך להמשיך לסגת עד שהעשן יראה. עדיף היה להדליק אש מאחורי העיר ולזכות בכל היתרונות הצפויים בלי להתאמץ לכבוש את העיר מיד בהתחלה.
כל מה שיהושע ובני ישראל ראו זה עשן במערב, מכיוון העי. הם לא יכלו לדעת שהאורב לכד את העיר, אולם הם האמינו שכך קרה.
גם מלך העי וצבאו רק ראו את העשן, וגם הם קפצו למסקנה שהעיר עולה באש.
צבאו של מלך העי התמוטט. רבים נמלטו למדבר בנסיון לברוח או להתחבא. אחרים רצו לעיר בנסיון להציל את היקר להם. בכל אופן למלך העי נשאר רק מספר מוגבל של חיילים תחת פיקודו - והוא חשב שבעזרתם הוא יוכל לשוב לעיר, לסלק את הפולשים, לכבות את האש, ולהשאר מלך העי.
מלך העי חשב שבני ישראל הם מאוד חלשים ובלתי מאורגנים.
- פעמים יהושע שלח צבא קטן, וכנראה זה כל מה שיש לו.
- יהושע עצמו נע בראש הכוח, כי אין לו קצינים מאומנים ומנוסים.
- פעמים הצבא של יהושע נס בבהלה ולא היווה כוח צבאי בעל חשיבות.
- הוא לא הבין שבזכות אבני הקלע שחייליו יידו בבני ישראל ממעלה ההר הוא ניצח. עכשו שהוא ישוב לעיר, צבא אחר יעמוד מעליו ויוריד עליו ברד של אבנים.
עכשו שהוא ראה את העשן הוא חשב שהוא יוכל להביס גם את אלו שהעלו שרפה בעירו. הוא לא ניסה לברוח להרים, ולנסות להמלט לאחת מהערים הגדולות. הוא לא הבין שהוא נכנס למלכודת ויהושע ירדוף אחריו מאחור, והצבא ששרף את העיר יחכה לו במבואות העיר, והוא יהיה מכותר.
וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת אַנְשֵׁי הָעָי
בני ישראל נסו וגרמו לאנשי העי להתנתק מהעיר (ביאור:יהושע ח טז). יהושע הגיש את עצמו כפתיון למלך העי ללכוד אותו ואת כל בני ישראל. מלך העי היה מלא תאווה לכבוש את כל העבדים הנמלטים ולעשות אותם לעבדיו.
עכשו מלך העי משנה כיוון ורץ לעירו. ברד אבני הקלע שהוא הוריד על יהושע הנסוג, חדל. יהושע התחיל במרדף אחריו.
לא בטוח שיהושע התאמץ לסגור את המרחק ולהתחיל קרב פנים-אל-פנים. יהושע היה בראש צבא קטן של כשלושת אלפים לוחמים, וליד העיר חיכו למלך העי כ35,000 לוחמים, מאורגנים לצידי הדרך ולפני העיר, כדי להכניס את מלך העי לכיתור מוחלט, לפני שהוא יבין את מצבו. יהושע רק שמר מרחק, שמלך העי לא ישנה כיוון ויברח להרים, ולחץ עליו למהר לעיר.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא