קטגוריה:יהושע י יא
נוסח המקרא
ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב
וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב.
וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַיהֹוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃
וַ/יְהִ֞י בְּ/נֻסָ֣/ם׀ מִ/פְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּ/מוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַֽ/יהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵי/הֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַ/שָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַ/יָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּ/אַבְנֵ֣י הַ/בָּרָ֔ד מֵ/אֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּ/חָֽרֶב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"רבים" - מרובים במספר
"עד עזקה" - בכל הדרך אשר נסו ממורד בית חורון עד בואם לעזקה נפלו עליהם אבני הברד
"אבנים" - אבני ברד
"הם במורד" - כשהם ירדו במורד ההר
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י יא.
וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד
וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ
חמשה מלכי האמורים התאספו וצרו על הגבעונים, כדי להעניש אותם שהם השלימו את/עם יהושע.
שליחים גבעוניים באו ליהושע ובקשו עזרה לגבעונים.
הגבעונים זעקו ליהושע וביקשו שהוא, כשמו, יבוא להושיע ולהציל אותם.
יהושע קיבל את מידע המודיעיני מהשליחים, והחליט לפעול מיד לפני שהמצב בשטח ישתנה.
מלכי האמורים ערכו את צבאם מעל גבעון, במזרח, בין גבעון לירושלם, כדי לזכות בעדיפות צבאית, ולא אירגנו שום הגנה נגד התקפה של יהושע מהמזרח.
סביר שאוהל מלכי האמורים היה בצד המזרחי של המחנה כדי להיות מוגן ורחוק מהגבעונים, וכך הוא היה חשוף להתקפה של יהושע.
במשך הלילה יהושע עלה עם "עַם הַמִּלְחָמָה" ומשמר ראשו הגבעוני "כֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע י ז), ותקף והמם את חמשת מלכי האמורים מהמזרח.
וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן
"בְּנֻסָם" - שורש 'נוס' - להמלט, לסגת (מילוג). יש הבדל בין 'ברח' ל'נס'. פושע בורח, חף מפשע נס, ראו איך אשת פוטיפר הצילה את יוסף (ביאור:בראשית לט יח). לרוב בתנ"ך משתמשים בפועל החיובי 'נוס' לחיילים במלחמה. החיילים אינם אשמים, הם מקבלים פקודות מהמלך והם חייבים לבצע.
יהושע התקיף מהמזרח, ולכן החיילים האמוריים ברחו ממנו, במורד ההר לכיוון עריהם בשפלה.
וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה
"אֲבָנִים גְּדֹלוֹת" - המילה "גְּדֹלוֹת" זה דבר לא מוגדר ויחסי. דרך השמים פוגעים מטאורים בכדור הארץ, שהם "אֲבָנִים גְּדֹלוֹת". כאן לא מתואר כמו בסדום: "וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ, מֵאֵת יְהוָה, מִן הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית יט כד), לכן סביר שזה לא היה אבני מטאור קטנים ולוהטים. קיימת אפשרות שבני ישראל או הגבעונים שלחו יחידות של קלעים, שנפרסו במשך הלילה על מורדות ההרים בצד המעברים הצרים, ערוצי הנחל, בדרכים מגבעון לשפלת החוף, והם יְיֻדּוּ אבני קלע, או גילגלו אבנים גדולות על האמורים הנסים.
"בָּרָד" - טיפות מים שקופאות באויר ומגיעות לאדמה בצורת גושי קרח, כמות גדולה שמגיעה בבת אחת (מילוג), ככתוב: "הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד ... אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ" (שמות ט יח-יט).
אלוהים הביא עננים כבדים ורוח מערבלת חזקה בתוך הענן, וכך נוצרו אבני קרח גדולים מאוד, בגודל כדור פינג-פונג, טניס או אפילו בייסבול. וכך אלוהים הוריד ברד כבד של כדורי קרח גדולים שירדו במהירות גבוהה מגובהי העננים, והכה בחילים הנסים. החיילים, שהמשיכו לרוץ, דרכו על כדורי הברד התחלקו ונפלו. סביר שהרבה חיילים חיפשו מכסה תחת עצים או מבנים דבר שהאט את מנוסתם.
העננים הכבדים כיסו את השמים והחשיכו את היום. לא סביר שהיה חם מידי להלחם, אולם נוצרה בעיה שאור היום יהיה רק זמן קצר ובלילה יהיה חושך מוחלט, לכן יהושע דרש/בקש מאלוהים להקפיא את השמש והירח, כדבריו: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (ביאור:יהושע י יב), אולם אין ספק שאלוהים לא עשה זאת בדיוק כפי שיהושע אמר. אין ספק שכדור הארץ לא חדל מלהסתובב על צירו, כי אם כך היה קורה כל כדור הארץ היה מתהפך, והלבה היתה יוצאת ושורפת את העולם.
יהושע ביקש אור ביום ובלילה, בזמן שהעננים הכבדים כיסו את השמים, ואלוהים עשה כצרכיו של יהושע ולא כדבריו:
- ייתכן שאלוהים העלה ומיקם מתחת לעננים, אור חזק כמו השמש, קבוע ועומד מעל שדה המערכה במשך היום, ובלילה אחד חלש יותר כמו הירח. כידוע כך עשו המלאכים בסדום כאשר הם היכו את אנשי העיר בסנוורים (ביאור:בראשית יט יא).
- או שאלוהים עצר את העננים מלהסתיר את אור השמש והירח מעל בני ישראל, וכך האמורים קיבלו ברד, ולבני ישראל היה אור. כך גם היה במצרים, ככתוב: "יַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם ... רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה בָּרָד" (שמות ט כה-כו).
וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב
תאור פיוטי - כמובן אף אחד לא הלך לספור ולמיין כמה מתו בחרב בלבד, וכמה מתו מהברד בלבד.
החיילים הנסים נפצעו מהברד, רצו לאט או הסתתרו, ואז הם נתפסו והומתו.
כל השאר זה רק להרשים את הילדים שמקשיבים לסיפורי התנ"ך בלילה סביב המדורה או הנר, בעיינים גדולות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע י יא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.