קטגוריה:יהושע ה ה

• לדף התרגום על כל הפרק •

לפי הכתוב, בני ישראל עשו ברית מילה במצרים, ולפני צאתם, אלוהים הורה לבני ישראל למול את כל המשתתפים בפסח, כדבריו: "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב מח).

כך נאמר: "כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים".

משה נמנע מלבצע את פקודת אלוהים: "וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית יז יב).
אלוהים לא דרש שמשה יעשה זאת כי לא היתה סכנת התבוללות במדבר, ולא היה צורך לתת אות בגוף הגברים כדי שהנשים ידעו שהן מקיימות יחסים עם בני-ישראל.

בצורה זאת עכשו יהושע יכול לדעת מי נולד במצרים ומי נולד במדבר.

למעשה לא היתה לזה חשיבות, כי יהושע מל את כל העם שחצה את הירדן, וכל איש שאלוהים לא רצה שיגיע לארץ המובטחת מת במדבר. אלוהים נשבע "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם, לְכָל מִסְפַּרְכֶם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה" (במדבר יד כט), וכך קרה לכל בן עשרים ומעלה אחרי ארבעים שנה במדבר - הם מתו.