ביאור:משנה שבת פרק ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
משנה מבוארת למסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
הטמנת הקדירות
עריכהחטיבה I: חומרי ההטמנה
עריכה|
הכותרת של הפרק דומה לכותרות של פרקים ב, ה, ו, וכן לחולין ו, ז. הפרק מפרט את ההטמנה שנזכרה בסוף פרק ב "וטומנים את החמין". איסור ההטמנה בגפת וכו' הוא בגלל התסיסה בחומרים אלו, המוכרת לבעלי הקומפוסטרים כיוצרת חום. החול מגיע לטמפרטורה גבוהה, ראו לעיל ג, ג. |
(א) במה טומנין ובמה אין טומנין?
אין טומנין לא בגפת, ולא בזבל,
- לא במלח, מים המלח או מהיבשה, שיש בו גם מינרלים מחממים ולא בסיד, ולא בחול - בין לחים, בין יבשים.
- לא בתבן גבעול יבש של דגן, ולא בזגים הקליפות של הענבים, ולא במוכים, ולא בעשבים - בזמן שהן לחים
- אבל טומנין בהן כשהן יבשים.
טומנין בכסות, ובפירות
בכנפי יונה, ובנסורת של חרשים, ובנעורת של פשתן דקה.
רבי יהודה אוסר בדקה, ומתיר בגסה:
|
השוו לקמן כא, ב, לגבי טלטול מן הצד. ההלכה הזאת מורחבת להטמנה בדברים נוספים שאינם ניטלים בשבת בתוספתא ד, יג. |
(ב) טומנין בשלחין בעורות - ומטלטלין אותן
- בגיזי צמר - ואין מטלטלין אותן. גזירת חכמים המכונה בתלמוד "מוקצה", שנגזרה מחשש שיטווה את הצמר.
כיצד הוא עושה? - נוטל את הכיסוי, של הקדירה והן נופלות.
חטיבה II: דיני הטמנה נוספים
עריכה|
המחלוקת בין ר' אלעזר בן עזריה לבין חכמים דומה למחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, לעיל ג, א. לכן נראה שאינה תלויה במקרה של הטמנה בגיזי צמר, אלא היא עוסקת בכל סוגי ההטמנה, כמו גם המשך המשנה. בתוספתא ד, יב מתירים גם להוסיף להטמנה שקיימת סירים נוספים בשבת עצמה. לגבי זמן ההטמנה ראו לעיל ב, ז. לפי המשנה מותר להטמין מים קרים בשבת עצמה, כדי לשמור על הקור שלהם. האיסור הוא רק לגבי אוכל חם שהטמנתו קרובה לבישול; אבל התוספתא ד טו חולקת על ההיתר הזה. |
רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה - מטה על צדה, בלי להוציא אותה מההטמנה ונוטל
- שמא יטול - ואינו יכול להחזיר. כי לדעתו אם הוציא את הקדירה מההטמנה - אסור לו להחזיר אותה.
וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.
לא כסהו מבעוד יום - לא יכסנו משתחשך.
כסהו, ונתגלה - מותר לכסותו.
ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת הכסת: