שבת פרק כא', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק עשרים ואחד ("נוטל אדם") · >>

פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

נוטל אדם את בנו והאבן בידו, וכלכלה והאבן בתוכה.

ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין.

רבי יהודה אומר, אף מעלין את המדומע באחד ומאה.

משנה ב

האבן שעל פי החבית, מטה על צדה והיא נופלת.

היתה בין החביות, מגביהה ומטה על צדה והיא נופלת.

מעות שעל הכר, נוער את הכר והן נופלות.

היתה עליו לשלשת, מקנחה בסמרטוט.

היתה של עור, נותנין עליה מים עד שתכלה.

משנה ג

בית שמאי אומרים, מגביהין מן השולחן עצמות וקליפין.

ובית הלל אומרים, נוטל את הטבלה כולה ומנערה.

מעבירין מלפני השולחן פירורין פחות מכזית ושער של אפונין ושער של עדשים, מפני שהוא מאכל בהמה.

ספוג, אם יש לו עור בית אחיזה, מקנחין בו, ואם לאו, אין מקנחין בו.

(וחכמים אומרים) בין כך ובין כך, ניטל בשבת, ואינו מקבל טומאה.


נוסח הרמב"ם

(א) נוטל אדם -

את בנו - והאבן בידו.
כלכלה - והאבן בתוכה.
ומטלטלין -
תרומה טהורה - עם הטמאה,
ועם החולין.
רבי יהודה אומר:
אף מעלין את המדומע - באחד ומאה.


(ב) האבן - שעל פי החבית,

מטה על צידה - והיא נופלת.
היתה בין החביות -
מגביהה,
ומטה על צידה - והיא נופלת.
מעות שעל הכר -
נוער את הכר - והן נופלות.
אם הייתה עליו - לשלשת,
מקנחה - בסמרטוט.
היתה - על של עור,
נותנין עליה מים - עד שתכלה.


(ג) בית הלל אומרין:

מעבירין מעל השולחן - קליפין, ועצמות.
בית שמאי אומרין:
מסלק את הטבלה כולה - ונוערה.
מעבירין מעל השולחן -
פירורין - פחות מכזית,
ושיער -
של אפונין,
ושל עדשים,
מפני - שהוא מאכל בהמה.
ספוג -
אם יש לו -
עור בית אחיזה - מקנחין בו.
ואם לאו - אין מקנחין בו.
וחכמים אומרים:
בין כך, ובין כך - ניטל בשבת.


פירושים