פתיחת התפריט הראשי


שבת פרק כד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק עשרים וארבעה ("מי שהחשיך") · >>

פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

מי שהחשיך בדרך, נותן כיסו לנכרי, ואם אין עמו נכרי, מניחו על החמור.

הגיע לחצר החיצונה, נוטל את הכלים הניטלין בשבת. ושאינן ניטלין בשבת, מתיר את החבלים, והשקין נופלין מאליהם.

משנה בעריכה

מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה, ומפספסים את הכיפין, אבל לא את הזירין.

אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה, בין דקה בין גסה.

רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה.

משנה געריכה

אין אובסין את הגמל, ולא דורסין, אבל מלעיטין.

ואין ממרים את העגלים, אבל מלעיטין.

ומהלקטין לתרנגולין, ונותנין מים למורסן, אבל לא גובלים.

ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, אבל נותנין לפני אווזים ותרנגולים ולפני יוני הרדיסיות.

משנה דעריכה

מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים.

רבי יהודה אומר, אם לא היתה נבלה מערב שבת, אסורה, לפי שאינה מן המוכן.

משנה העריכה

מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לדברים שהן לצורך השבת.

פוקקין את המאור, ומודדין את המטלית ואת המקווה.

ומעשה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית, שפקקו את המאור בטפיח, וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו.

ומדבריהן למדנו, שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת:

משנה מנוקדתעריכה

נוסח הרמב"םעריכה

(א) מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנוכרי אם אין עימו נוכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין מתיר את החבלים והשקין נופלין.

(ב) מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה ומפספסין את הכיפין אבל לא את הזירין אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה בין גסה רבי יהודה מתיר בחרובין בדקה.

(ג) אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין ממרין את העגלים אבל מלעיטין אותן ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים על גבי המורסן אבל לא גובלין אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יונים רודסייות.

(ד) מחתכין את הדלועין לפני בהמה ואת הנבילה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא הייתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן.

(ה) מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת ופוקקין את המאור ומודדין את המטלית ואת המקוה מעשה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטופיח וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו מדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת.

פירושיםעריכה