משנה שבת י
שבת פרק י', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק עשירי ("המצניע לזרע") · >>
פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה, והוציאו בשבת, חייב בכל שהוא.
וכל אדם אין חייב עליו אלא כשיעורו.
חזר והכניסו, אינו חייב עליו אלא כשיעורו.
משנה ב
המוציא אוכלין ונתנן על האיסקופה, בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר, פטור, מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת.
קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על האיסקופה החיצונה, אף על פי שרוב הפירות מבחוץ, פטור, עד שיוציא את כל הקופה.
משנה ג
המוציא בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתיפו, חייב, שכן משא בני קהת.
כלאחר ידו, ברגלו, בפיו ובמרפקו, באוזנו ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו, פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין.
משנה ד
המתכוון להוציא לפניו ובא לו לאחריו, פטור. לאחריו ובא לו לפניו, חייב.
באמת אמרו, האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חייבת, שכן ראוי להיות חוזר.
רבי יהודה אומר, אף מקבלי פתקין.
משנה ה
המוציא כיכר לרשות הרבים, חייב.
הוציאוהו שניים, פטורין.
לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים, חייבים.
ורבי שמעון פוטר.
המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפלה לו.
את החי במיטה, פטור אף על המיטה, שהמיטה טפלה לו.
את המת במיטה, חייב.
וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ, חייב.
ורבי שמעון פוטר.
משנה ו
הנוטל ציפורניו זו בזו, או בשיניו, וכן שערו, וכן שפמו, וכן זקנו, וכן הגודלת, וכן הכוחלת, וכן הפוקסת, רבי אליעזר מחייב, וחכמים אוסרין משום שבות.
התולש מעציץ נקוב, חייב, ושאינו נקוב, פטור.
ורבי שמעון פוטר בזה ובזה.
- חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא.
- וְכָל אָדָם אֵין חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְּשִׁעוּרוֹ.
- חָזַר וְהִכְנִיסוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְּשִׁעוּרוֹ:
- בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן,
- בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר,
- פָּטוּר,
- מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אַחַת.
- קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,
- וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה,
- אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ,
- פָּטוּר,
- עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה:
- וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה,
- בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵפוֹ,
- חַיָּב,
- שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת.
- כִּלְאַחַר יָדוֹ,
- בְּרַגְלוֹ,
- בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ,
- בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ,
- וּבְפֻנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה,
- בֵּין פֻּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ,
- וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ,
- בְּמִנְעָלוֹ, בְּסַנְדָּלוֹ,
- פָּטוּר,
- שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין:
- פָּטוּר.
- לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו,
- חַיָּב.
- בֶּאֱמֶת אָמְרוּ:
- הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בַּסִּינָר,
- בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ,
- חַיֶּבֶת,
- שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף מְקַבְּלֵי פְּתָקִין:
- הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בַּסִּינָר,
- הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין.
- לֹא יָכֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים;
- וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
- הַמּוֹצִיא אֳכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר בִּכְלִי,
- פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי,
- שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ.
- אֶת הַחַי בְּמִטָּה,
- פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה,
- שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ.
- אֶת הַמֵּת בְּמִטָּה, חַיָּב.
- וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ,
- חַיָּב;
- וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:
- אוֹ בְּשִׁנָּיו,
- וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ,
- וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת.
- הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב;
- וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר.
- וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה:
נוסח הרמב"ם
(א) המצניע לזרע -
- לדוגמה, ולרפואה -
- הוציאו בשבת - חייב עליו, כל שהוא.
- וכל אדם -
- אין חייבין עליו - אלא כשעורו.
- וכל אדם -
- חזר והכניסו - אינו חייב, אלא כשעורו.
- הוציאו בשבת - חייב עליו, כל שהוא.
(ב) המוציא אוכלים,
- ונתנן על האסקופה -
- בין שחזר והוציאן,
- בין שהוציאן אחר -
- פטור - שלא עשה מלאכתו בבת אחת.
- קופה - שהיא מלאה פירות,
- ונתונה - על האסקופה החיצונה,
- אף על פי שרוב הפירות מבחוץ -
- פטור - עד שיוציא את כל הקופה.
(ג) המוציא -
- בין בימינו,
- בין בשמאלו,
- בתוך חיקו,
- או על כתפו -
- חייב - שכן משא בני קהת.
- לאחר ידו,
- ברגלו,
- בפיו,
- ובמרפקו,
- באוזנו,
- ובשיערו,
- ובאפונדתו - ופיה למטן, בין אפונדתו לחלוקו,
- ובחופת חלוקו,
- במנעלו,
- ובסנדלו -
- פטור - שלא הוציא כדרך המוציאין.
(ד) המתכוון -
- להוציא לפניו, ובא לו לאחריו - פטור.
- לאחריו, ובא לו לפניו - חייב.
- באמת -
- האישה החוגרת בסינר,
- בין מלפניה, ובין מלאחריה -
- חייבת - שכן ראוי להיות חוזר.
- רבי יהודה אומר:
- אף במקבלי פטקין.
- האישה החוגרת בסינר,
(ה) המוציא כיכר -
- לרשות הרבים - חייב.
- הוציאוהו שנים - פטורין.
- אם לא יכול אחד להוציאו,
- והוציאוהו שנים - חייבין.
- רבי שמעון - פוטר.
[ו] *הערה 1: המוציא אוכלים,
- פחות מכשיעור, בכלי -
- פטור אף על הכלי - שהכלי טפילה לו.
- פחות מכשיעור, בכלי -
- את החי במיטה -
- פטור אף על המיטה - שהמיטה טפילה לו.
- את המת במיטה - חייב.
- וכן כזית מן המת,
- וכזית מן הנבילה,
- וכעדשה מן השרץ -
- חייבין.
- ורבי שמעון - פוטר.
- וכן כזית מן המת,
(ו) [ז] הנוטל ציפורניו - זו בזו, או בשיניו,
- וכן שיערו,
- וכן שפמו,
- וכן זקנו,
- וכן הגודלת,
- וכן הכוחלת,
- וכן הפוקסת -
- רבי אליעזר - מחייב חטאת.
- וחכמים אומרים: משום שבות.
- התולש -
- מעציץ נקוב - חייב.
- ושאינו נקוב - פטור.
- רבי שמעון - פוטר, בזה ובזה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה שבת, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב