משנה שבת ב
שבת פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר מועד • מסכת שבת • פרק שני ("במה מדליקין") • >>
פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
במה מדליקין ובמה אין מדליקין?
אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן, ולא בכלך, ולא בפתילת האידן, ולא בפתילת המדבר, ולא בירוקה שעל פני המים.
לא בזפת, ולא בשעוה, ולא בשמן קיק, ולא בשמן שריפה, ולא באליה, ולא בחלב.
נחום המדי אומר, מדליקין בחלב מבושל.
וחכמים אומרים, אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו.
אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב.
רבי ישמעאל אומר, אין מדליקין בעטרן, מפני כבוד השבת.
וחכמים מתירין בכל השמנים, בשמן שומשמין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן ובנפט.
רבי טרפון אומר, אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד.
כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן.
וכל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אהלים אלא פשתן.
פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה, רבי אליעזר אומר, טמאה, ואין מדליקין בה.
רבי עקיבא אומר, טהורה, ומדליקין בה.
לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת, אפילו היא של חרס.
ורבי יהודה מתיר.
אבל אם חיברה היוצר מתחילה, מותר, מפני שהוא כלי אחד.
לא ימלא אדם קערה של שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה, בשביל שתהא שואבת.
ורבי יהודה מתיר.
המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, ואם בשביל החולה שיישן, פטור.
כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה, חייב.
ורבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה, מפני שהוא עושה פחם.
על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות:
- בנדה
- ובחלה
- ובהדלקת הנר.
שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה:
- עישרתם?
- עירבתם?
- הדליקו את הנר.
ספק חשיכה ספק אין חשיכה, אין מעשרין את הוודאי, ואין מטבילין את הכלים, ואין מדליקין את הנרות. אבל מעשרין את הדמאי, ומערבין, וטומנין את החמין.
- אֵין מַדְלִיקִין:
- לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם,
- לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב.
- נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר:
- מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבוּשָּׁל;
- וַחַכָמִים אוֹמְרִים:
- אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.
- רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּבָּת.
- וַחֲכַמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים:
- בְּשֶׁמֶן שׁוּמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקוּעוֹת בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט.
- רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
- אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.
- וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן.
- פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ,
- רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ.
- רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.
- וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס.
- ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
- אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד.
- לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת.
- וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
- פָּטוּר.
- כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה,
- חַיָּב.
- וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן,
- חוּץ מִן הַפְּתִילָה,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם.
- עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.
- עִשַּׂרְתֶּן? עֵרַבְתֶּן? הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר.
- סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה,
- אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי,
- וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים,
- וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת.
- אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.
נוסח הרמב"ם
(א) במה מדליקין,
- ובמה אין מדליקין? -
- אין מדליקין -
- לא בלכש,
- ולא בחוסן,
- ולא בכלך,
- ולא בפתילת האידן,
- ולא בפתילת המדבר,
- ולא בירוקה, שעל פני המים.
- לא בזפת,
- ולא בשעוה,
- ולא בשמן קיק,
- ולא בשמן שריפה,
- ולא באליה,
- ולא בחלב.
- נחום המדי אומר:
- מדליקין בחלב מבושל.
- וחכמים אומרים:
- אחד - מבושל,
- ואחד - שאינו מבושל,
- אין מדליקין - בו.
- לא בלכש,
(ב) אין מדליקין שמן שריפה - ביום טוב.
- רבי ישמעאל אומר:
- אין מדליקין - בעטרן,
- מפני כבוד השבת.
- אין מדליקין - בעטרן,
- וחכמים - מתירין בכל השמנים,
- בשמן שומשמין,
- בשמן אגוזים,
- בשמן צנונות,
- בשמן דגים,
- בשמן פקועות,
- בעטרן,
- ובנפט.
- רבי טרפון אומר:
- אין מדליקין - אלא בשמן זית, בלבד.
(ג) כל היוצא מן העץ -
- אין מדליקין בו - אלא פשתן.
- וכל היוצא מן העץ -
- אינו מיטמא טומאת אוהלים - אלא פשתן.
- פתילת הבגד - שקיפלה,
- ולא היבהבה -
- רבי אליעזר אומר:
- טמאה היא - ואין מדליקין בה.
- רבי עקיבה אומר:
- טהורה היא - ומדליקין בה.
- רבי אליעזר אומר:
- ולא היבהבה -
(ד) לא יקוב אדם -
- שפופרת של ביצה,
- וימלאנה שמן,
- וייתננה על פי הנר,
- בשביל - שתהא מנטפת,
- ואפילו - היא של חרס.
- ורבי יהודה - מתיר.
- אם חיברה היוצר, מתחילה -
- מותר - מפני שהוא כלי אחד.
- לא ימלא אדם -
- קערה שמן,
- וייתננה בצד הנר,
- ויתן ראש הפתילה - בתוכה,
- בשביל - שתהא שואבת.
- ורבי יהודה - מתיר.
(ה) המכבה את הנר,
- מפני שהוא מתיירא -
- מפני גוים,
- מפני לסטים,
- או מפני רוח רעה,
- ואם בשביל החולה - שיישן,
- פטור.
- כחס - על הנר,
- כחס - על השמן,
- כחס - על הפתילה,
- חייב.
- רבי יוסי - פוטר בכולן,
- חוץ - מן הפתילה,
- מפני שהוא עושה - פחם.
- חוץ - מן הפתילה,
- מפני שהוא מתיירא -
(ו) על שלש עבירות,
- נשים - מתות בשעת לידתן,
- על שאינן זהירות -
- בנידה,
- ובחלה,
- ובהדלקת הנר.
- על שאינן זהירות -
(ז) *הערה 1: שלשה דברים,
- צריך אדם לומר - בתוך ביתו,
- ערב שבת - עם חשיכה,
- עישרתן,
- עירבתן,
- הדליקו את הנר.
- צריך אדם לומר - בתוך ביתו,
- ספק - חשיכה,
- ספק - לא חשיכה,
- אין מעשרין - את הוודאי,
- ואין מטבילין - את הכלים,
- ואין מדליקין - את הנרות.
- אבל -
- מעשרין - את הדמאי,
- ומערבין,
- וטומנין - את החמין.
- ספק - לא חשיכה,
הערות
- הערה 1: נוסח המשנה להרמב"ם: המשך המשנה הקודמת
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה שבת, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב