פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת נדרים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

מסכת נדרים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

----

הפרת הנדרים המפורשת בבמדבר ל מבטאת את הכפיפות של האשה, ולכן היו חכמים שהסתייגו ממנה. מצד שני היא מאפשרת לבטל נדרים, ולכן היו חכמים שניצלו הזדמנות זו ככל האפשר.

זכויות ההפרה של נדרי האשהעריכה

חטיבה I: הפרת נדרי נערה מאורסתעריכה

הביטוי בלשון המקרא, דברים כב כג. לשון חכמים - "ארוסה" או "מקודשת".

נערה מאורסת נמצאת על הגבול בין בית אביה, שבו היא שוהה, לבין בית בעלה.

(א) נערה שלא בגרה מינית המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה.

הפר האב ולא הפר הבעל, הפר הבעל ולא הפר האב - אינו מופר

ואין צריך לומר שקיים אחד מהן:


נערה יתומה מאורסת - אין איש מיפר נדריה, וראו לקמן יא, י.

לעניין "מת הבעל" ראו תוספתא ו, ב.

לכאורה קובעת המשנה שבוגרת מאורסת - בעלה מיפר לה, ולא אביה. במשנה ה חולקים על משנה זו ר' אליעזר, הדורש ששה חודשי שהיה, וחכמים, הדורשים כניסה לחופה.

יתכן שהכלל "הבעל מפר בבגר" אינו לגבי ארוסה אלא לגבי בוגרת נשואה, והוא מובן מאליו, והופיע רק להשלים את התמונה.

(ב) מת האב - לא נתרוקנה רשות לבעל.

מת הבעל לפני ששמע או לפני ששקעה השמש ביום שמעו - נתרוקנה רשות לאב.

בזה יפה כח האב מכח הבעל.

בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב: שהבעל מפר בבגר, והאב אינו מפר בבגר:


(ג) נדרה והיא ארוסה, נתגרשה בו ביום, נתארסה בו ביום, אפלו למאה

בתוספתא ו, ד טוען ר' נתן שלפנינו דברי בית שמאי, ובית הלל לא אפשרו לבעל האחרון להפר.

אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.

זה הכלל: כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת שלא התבגרה ולא נישאה - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:


הפרת הנדרים של הנערה המאורסת חייבת להתקיים לפני שנכנסה לחופה. לאחר מכן אין האב והבעל יכולים להפר את נדרי האירוסין שלה.

בניגוד למשנה זו פסקו אנשי מדבר יהודה "אל יניא איש שבועה אשר לא ידענה ואל יקימנה". וראו גם לקמן משנה ז.

(ד) דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו, אומר לה:

כל נדרים שנדרת בתוך ביתי - הרי הן מופרין.

וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה:

כל נדרים שנדרת, עד שלא תכנסי לרשותי - הרי הן מופרין
שמשתכנס לרשותו - אינו יכול להפר:


חטיבה II: הפרת נדרי בוגרת, אלמנה או שומרת יבםעריכה

ראו כתובות ה, ב-ג: ר' אליעזר מחזיק במשנה הקדומה, שלפיה אפילו לפני שנכנסה הבוגרת לחופה חייב בעלה במזונותיה, אם עברו 12 חודשים מקידושיה.

לדעת חכמים, עד הכניסה לחופה אין לבעל זכות להפר את נדרי האשה לבדו, ולכן אין איש מיפר את נדרי הבוגרת המאורסת.

בדברי חכמים יש משחק מילים מול משנה ד: הכניסה לחופה מאפשרת לבעל להפר את נדריה החדשים לבדו, אבל חוסמת את יכולתו להפר את נדרי האירוסין.

(ה) בוגרת ששהתה שנים עשר חדש, ואלמנה שלושים יום

רבי אליעזר אומר: הואיל ובעלה חייב במזונותיה - יפר.
וחכמים אומרים: אין הבעל מיפר - עד שתכנס לרשותו:


(ו) שומרת יבם, שמת בעלה בלי זרע, והיא ממתינה לאחד מאחיו שישאנה, ועשה בה אחד האחים מאמר בין ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר: יפר. היבם שעשה בה מאמר

רבי יהושע אומר: לאחד, אם יש יבם אחד - יפר אבל לא לשניים.

ר' אליעזר מעדיף את ההקנייה בידי שמים על פני הקידושין בידי אדם, ויתכן שבכך שורש המחלוקת: ר' עקיבא אינו מקבל הקנייה כזו.

ר' עקיבא טוען כנגד ר' אליעזר את הטעם של ר' יהושע. אבל מאותו טעם הוא מסיק שאין לדון את שומרת היבם כארוסה. ואכן שומרת יבם אינה חייבת מיתה על זנות, וכן ראו קידושין א, א: היבמה אינה קנויה לבעלה עד שבועלה.

אבל ר' אלעזר בן ערך טען שמאמר קונה ביבמה, ובתוספתא ו, ה מזכיר ר' יהושע את שיטתו.

רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשניים.

אמר רבי אליעזר: מה אם אשה, שקנה הוא לעצמו שאירס - הרי הוא מיפר נדריה עם האב

אשה שהקנו לו מן השמים - אינו דין, שיפר נדריה?

אמר לו רבי עקיבא: לא.

אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות
תאמר באשה שהקנו לו מן השמים, שיש לאחרים בה רשות? שאם יש יותר מיבם אחד, גם שאר היבמים יכולים לשאתה

אמר לו רבי יהושע: עקיבא, דבריך בשני יבמין. מה אתה משיב על יבם אחד?

אמר לו: אין היבמה גמורה מקודשת וקנויה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישהּ:


חטיבה III: הפרת נדרי אשה נשואהעריכה

אי אפשר להקים נדרים שעוד לא נידרו.

לדעת ר' אליעזר ניתן להפר אותם, ולדעת חכמים לא. וראו את המשך הויכוח בתוספתא ו, ו.

ר' אליעזר, המתנגד לנדרים בכלל וסובר שהם פוגעים בכבוד הורי הנודר (ראו לעיל ט, א), מיקל ככל האפשר בהפרתם, ורואה את ההפרה כקלה מהקיום, בניגוד לדעת חכמים, הקושרים את זכות ההפרה בזכות הקיום.

(ז) האומר לאשתו: "כל הנדרים שתדרי,

מכאן עד שאבוא ממקום פלוני - הרי הן קיימין" - לא אמר כלום.
"…הרי הן מופרין" - רבי אליעזר אומר: מופר, וחכמים אומרים: אינו מופר.

אמר רבי אליעזר: אם הפר נדרים שבאו לכלל אסור,

לא יפר נדרים שלא באו לכלל אסור?

אמרו לו: הרי הוא אומר (במדבר ל יד) "אישה יקימנו ואישה יפרנו"

את שבא לכלל הקם - בא לכלל הפר. לא בא לכלל הקם - לא בא לכלל הפר:


בדרך אגב מעירה המשנה שניתן להפר נדרים בשבת, וראו שבת כד, ה.

(ח) הפרת נדרים - כל היום.

יש בדבר להקל - ולהחמיר.

כיצד? - נדרה בלילי שבת - יפר בלילי שבת, וביום השבת עד שתחשך. וזה להקל, שיש לו כמעט 24 שעות

נדרה עם חשכה - מיפר עד שלא תחשך.
שאם חשכה ולא היפר - אינו יכול להפר: זה להחמיר.