משנה נדרים ה
נדרים פרק ה', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק חמישי ("השותפין שנדרו") · >>
פרקי מסכת נדרים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
השותפין שנדרו הנאה זה מזה, אסורין ליכנס לחצר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו.
ושניהם אסורים להעמיד שם ריחים ותנור ולגדל תרנגולים.
היה אחד מהם מודר הנאה מחברו, לא יכנס לחצר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: יכול הוא לומר לו, לתוך שלי אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך.
וכופין את הנודר למכור את חלקו.
משנה ב
היה אחד מן השוק מודר מאחד מהם הנאה, לא יכנס לחצר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: יכול הוא לומר לו, לתוך של חברך אני נכנס, ואיני נכנס לתוך שלך.
משנה ג
המודר הנאה מחברו, ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרים בעיר,
- אם יש לו בהן תפיסת יד, אסור.
- אין לו בהן תפיסת יד, מותר.
האומר לחברו: קונם לביתך שאני נכנס ושדך שאני לוקח,
- מת או שמכרו לאחר, מותר.
קונם לבית זה שאני נכנס, שדה זו שאני לוקח,
- מת או שמכרו לאחר, אסור.
משנה ד
הריני עליך חרם, המודר אסור.
- הרי את עלי חרם, הנודר אסור.
- הריני עליך ואת עלי, שניהם אסורין.
ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל,
- ואסורין בדבר של אותה העיר.
משנה ה
ואיזהו דבר של עולי בבל?
- כגון הר הבית והעזרות והבור שבאמצע הדרך.
ואיזהו דבר של אותה העיר?
- כגון הרחבה והמרחץ, ובית הכנסת והתיבה והספרים.
והכותב חלקו לנשיא.
- רבי יהודה אומר, אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט.
- מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט?
- שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות.
- וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה צריכין לזכות;
- לא דברו בנשיא אלא בהוה.
- רבי יהודה אומר: אין אנשי גליל צריכין לכתוב, שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם.
משנה ו
המודר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל, נותנו לאחר לשום מתנה, והלה מותר בה.
מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה,
- והיה משיא את בנו,
- ואמר לחברו:
- חצר וסעודה נתונים לך במתנה,
- ואינן לפניך אלא כדי שיבוא אבא ויאכל עמנו בסעודה.
- אמר לו: אם שלי הם, הרי הם מוקדשין לשמים.
- אמר לו: לא נתתי לך את שלי שתקדישם לשמים. [נ"א: נתתי לך את שלי שתקדישם לשמים?]
- אמר לו: לא נתת לי את שלך, אלא שתהא אתה ואביך אוכלים ושותים ומתרצים זה לזה, ויהא עוון תלוי בראשו.
וכשבא דבר לפני חכמים, אמרו: [נ"א: אמרו חכמים:] כל מתנה שאינה שאם הקדישה אינה מקודשת [נ"א: מוקדשת], אינה מתנה.
- הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה, אֲסוּרִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד שָׁם רֵחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים.
- הָיָה אֶחָד מֵהֶם מֻדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ:
- הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מֻדָּר מֵאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ,
- לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ,
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מֻשְׂכָּרִים בָּעִיר,
- אִם יֶשׁ לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, אָסוּר.
- אֵין לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, מֻתָּר.
- הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ,
- מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מֻתָּר.
- קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ,
- מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, אָסוּר:
- הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם, הַמֻּדָּר אָסוּר.
- הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם, הַנּוֹדֵר אָסוּר.
- הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין.
- וּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל,
- וַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר:
- וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל?
- כְּגוֹן הַר הַבַּיִת, וְהָעֲזָרוֹת, וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.
- וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר?
- כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַתֵּבָה, וְהַסְּפָרִים.
- וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט.
- מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט? שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת;
- לֹא דִבְּרוּ בַּנָּשִׂיא, אֶלָּא בַהֹוֶה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב,
- שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם:
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
- נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ.
- מַעֲשֶׂה בְאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן, שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ.
- וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ:
- חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים לְךָ בְמַתָּנָה,
- וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה.
- אָמַר לוֹ: אִם שֶׁלִּי הֵם, הֲרֵי הֵם מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמָיִם.
- אָמַר לוֹ: לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמָיִם.
- אָמַר לוֹ:
- לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלְּךָ, אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, וּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ.
- וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ:
וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים, אָמְרוּ:
- כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת [נ"א: מֻקְדֶּשֶׁת], אֵינָהּ מַתָּנָה:
נוסח הרמב"ם
(א) השותפין -
- שנדרו הניה זה מזה - אסורין ליכנס לחצר.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- זה נכנס בתוך שלו - וזה נכנס בתוך שלו.
- ושניהם אסורין -
- מלהעמיד שם ריחים, ותנור,
- ומלגדל תרנגולים.
- היה אחד מהן - מודר הניה מחברו,
- לא יכנס לחצר.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- יכול הוא לומר לו:
- בתוך שלי - אני נכנס,
- ואיני נכנס - לתוך שלך.
- וכופין את הנודר - שימכור את חלקו.
(ב) היה אחד מן השוק - מודר מאחד מהן הניה,
- לא יכנס לחצר.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- יכול הוא לומר לו:
- לתוך של חברך - אני נכנס,
- איני נכנס - לתוך שלך.
(ג) המודר הניה מחברו -
- ויש לו שם מרחץ, ובית הבד - מושכרין בעיר,
- אם יש לו בהן תפוסת יד - אסור,
- אין לו בהן תפוסת יד - מותר.
- ויש לו שם מרחץ, ובית הבד - מושכרין בעיר,
- האומר לחברו:
- קונם לביתך - שאיני נכנס,
- ושדך זו - שאיני לוקח,
- מת, או מכרן לאחר - מותר.
- לבית הזה - שאיני נכנס,
- ושדה זו - שאיני לוקח,
- מת, או שמכרן לאחר - אסור.
(ד) הריני עליך חרם - המודר אסור.
- הרי את עלי חרם - הנודר אסור.
- הרי אני עליך, ואת עלי - שניהם אסורין.
- ושניהם מותרין - בדבר של עולי בבל,
- ואסורין - בדבר של אותה העיר.
(ה) איזה הוא דבר של עולי בבל?
- כגון הר הבית, והעזרות,
- והבאר שבאמצע הדרך.
- ואיזה הוא דבר של אותה העיר?
- כגון הרחבה, והמרחץ,
- ובית הכנסת, התיבה, והספרים.
- והכותב חלקו לנשיא -
- רבי יהודה אומר:
- אחד הכותב לנשיא - ואחד הכותב להדיוט,
- מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט?
- שהכותב לנשיא - אינו צריך לזכות,
- והכותב להדיוט - צריך לזכות.
- וחכמים אומרין:
- אחד זה, ואחד זה - צריכין לזכות,
- לא דיברו בנשיא - אלא בהווה.
- רבי יהודה אומר:
- אין אנשי הגליל - צריכין לכתוב,
- שכבר כתבו אבותיהם - על ידיהם.
- רבי יהודה אומר:
(ו) [ה] *הערה 1: המודר הניה מחברו - ואין לו מה יאכל,
- נותן לאחר - משום מתנה,
- והלה - מותר בה.
- מעשה בבית חורון,
- באחד - שהיה אביו מודר ממנו הניה,
- והיה משיא את בנו.
- אמר לחברו:
- הרי החצר והסעודה - נתונים לך במתנה,
- אם בפניך, שיבוא אבא - ויאכל עימנו בסעודה.
- אמר לו:
- אם שלי הם - הרי הן מוקדשין לשמים.
- אמר לו:
- לא נתתי לך את שלי - אלא שתקדישם לשמים.
- אמר לו:
- לא נתת לי את שלך,
- אלא שתהא אתה ואביך,
- אוכלין, ושותין, ומתרצים זה לזה - ויהא העוון תלוי בראשי.
- אמרו חכמים:
- כל מתנה,
- שאינה שאם הקדישה - תהא מוקדשת,
- אינה מתנה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה נדרים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב