ביאור:תוספתא/נדרים/ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת נדרים פרק ששיעריכה

נדר בין קיום להפרהעריכה

(א)
ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרים: הפרת נדרים מעת לעת


ראו משנה י ח וספרי במדבר קנו, שיש דעה שהקמת הנדר היא בשתיקה עד השקיעה.
אם קיים את הנדר בדיבור אקטיבי אינו יכול להפר, ראו ספרי במדבר קנג: כיון שקיים שעה אחת אינו יכול להפר.



כיצד? היו על אשתו חמשה נדרים, או שהיו לו חמש נשים ונדרו כולן
ואמר 'מופר' - כולן מופרין,
'מופר ליך' – לא היפר אלא לה
'נדר זה' - לא הופר אלא אותו נדר
'מה ראית שתדורי?' 'אי אפשי שתדורי', 'אין זה נדר' - לא אמר כלום
'מופר' 'מבוטל זה' - הרי זה בטל
'קיים ליך', 'יפה עשית', 'אף אני כמותיך', 'אם לא נדרת מדירך אני' - אין יכול להפר.

הבעל והאבעריכה

(ב)
אימתי אמרו 'מת הבעל - נתרוקנה רשות לאב'?

בזמן שלא שמע, או ששמע ושתק, ומת בו ביום
אבל שמע ושתק, שמע וקיים, ומת ביום של אחריו – אין יכול האב להפר
שמע בעלה ולא הפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל בו ביום
זה הוא שאמרו 'מת הבעל - נתרוקנה רשות לאב'
שמע אביה ולא הפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב
זה הוא שאמרו 'מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.'

(ג)
שמע בעלה והפר לה, ולא הספיק אביה לשמוע עד שמת - ה"ז אסורה


ראו שם, וכן משנה יא, י. אם הנערה התארסה לאחר, לדעת בית הלל אין אביה יכול להפר את חלקו של בעלה המת: הרשות לא "התרוקנה".



שאין הבעל מיפר לארוסה אלא בשותפות האב
שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת, ונתארסה לאחר
יחזור האב ויפר חלקו של בעלה
א"ר נתן: הרי הן דברי ב"ש. ב"ה אומרים: אין יכול להפר.

(ד)
נערה המאורסה - אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה


ראו משנה י, א-ג. הקטע "שמע אביה והפר לה" וכו' חוזר על השורות שלפניו.
לדעת ר' נתן אין אדם יכול להפר את חלקו של בעלה הראשון, אפילו אם הוא מת לפני שעבר היום.
הסיפא (מ'במה דברים אמורים') היא לדברי ת"ק.



שמע האב והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת, הבעל ונתארסה אפילו לעשרה
זהו שאמרו 'אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה'
שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת, ונתארסה
יחזור הבעל השני ויפר חלקו של ראשון
א"ר נתן: הן הן דברי ב"ש. ב"ה אומרים: אין יכול להפר
במה דברים אמורים? בזמן שגרשה בו ביום והחזירה בו ביום
או גרשה בו ביום ונתארסה לאחר
אבל אם בגרה ונשאת, או ששהתה שנים עשר חודש - אין יכול להפר.

שומרת יבם והפרת נדרהעריכה

(ה)
שומרת יבם, בין יבם אחד בין שני יבמין


ראו משנה י, ו. כאן הדגש הוא על מעמדה הקודם של האשה ולא על הדרך שבה הגיעה לרשות הגבר.
ר' עקיבא טוען כנגד ר' יהושע שהמדד הוא עונשה של שומרת היבם שמזנה, שאינו עונש מוות אפילו אם היה רק יבם אחד ואפילו אם עשה בה מאמר. ר' יהושע עונה לו שיתכן שר' אלעזר בן ערך סובר אחרת, שהיה טוען שמאמר קונה קניין גמור, ראו ירושלמי יבמות ב א.



ר' אליעזר אומר: יפר. ר' יהושע אומר: לאחד ולא לשנים
ר' עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים
א"ר אליעזר: ומה אם אשה שאין לי בה חלק עד שלא באת לרשותי ארוסה
משבאת לרשותי נגמרה לי
אשה שיש לי בה חלק עד שלא באת לרשותי שהיתה שומרת יבם לפני שעשיתי בה מאמר
משבאת לרשותי אינו דין שנגמרה לי?
א"ל ר' עקיבה: לא! אם אמרת באשה שאין לי בה חלק עד שלא באת לרשותי
שכשם שאין לי בה חלק, כך אין לאחרים בה חלק
תאמר באשה שיש לי בה חלק עד שלא באת לרשותי, ומשבאת לרשותי נגמרה לי
שכשם שיש לי בה חלק כך יש לאחרים בה חלק
אמר לו ר' יהושע: עקיבה, דבריך בין שני יבמין
מה אתה משיב על יבם אחד?
אמר לו: כשם שלא חלקת לנו בין יבם אחד לבין שני יבמין לעניין עונשה של האשה אם זינתה
בין שעשה בה מאמר, ובין שלא עשה בה מאמר
כך בנדרים ובשבועות לא תחלוק
אמר לו: חבל, אלו היית בימי ר"א בן ערך והשבות תשובה זו...

הפרת נדרים עתידייםעריכה

(ו)
א"ל לר' אליעזר: מקוה יוכיח, שמעלה את הטמאים מטומאתן, ואינו מציל הטהורין מלטמא


ראו משנה י, ז. אין טבילה במקוה מועילה למנוע טומאה בעתיד, וכן אין הבעל מיפר נדרים עתידיים של אשתו.
אם היפר מראש את כל הנדרים שיידור, ושכח את ההפרה ונדר – הנדר מופר, אבל אם זכר את ההפרה – אין הנדר מופר. לעומת זאת לדעת ר' אליעזר אם הפר מראש את נדרי אשתו – הנדרים מופרים בכל מקרה!
וראו גם ספרי במדבר קנג: נדריה שעליה מיפר, ולא נדרים שאין עליה.
והשוו הלכה א, שמציגה את הניגוד בין קיום הנדר להפרתו.



חזר ר"א ודנו דין אחר: ומה אם במקום שאין מיפר נדרי עצמו, משנדר
הרי הוא מפר נדרי עצמו עד שלא ידור
מקום שמפר, נדרי אשתו משנדרה, אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא תדור?
אמרו לו: ומה למפר נדרי עצמו עד שלא ידור, שאם רצה להקים זכר את ההפרה ונדר בכל זאת, ואז היא אינה מועילה - מקיים
יפר נדרי אשתו עד שלא תדור, שאם רצה להקים אינו יכול?
ד"א (במדבר ל יד) 'אישה יקימנו ואישה יפירנו'
את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר, לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר.

(ז)
'שור זה הקדש לכשאקחנו', 'בית זה הקדש לכשאקחנו'


כשם שאינו מיפר נדרים שאשתו לא נדרה – כך אינו מקדיש או מוכר דברים שאינם (עדיין) ברשותו. יש יוצא מן הכלל, שאם הגביל ואמר "היום" – יכול למכור, כי הגדיר את הסחורה במדוייק, וראו תוספתא ב"מ ד, ו.



'תנו גט לאשתי לכשאקדשנה' - לא אמר כלום
'שור זה מכור לך לכשאקחנו', 'בית זה מכור לך לכשאקחנה' - לא אמר כלום
'שור שאירש מאבא מכור לך', 'מה שתעלה מצודתי מכור לך' - לא אמר כלום
'מה שאירש מאבא היום', 'מה שתעלה מצודתי היום מכור לך' - דבריו קיימין.