משנה נדרים יא


נדרים פרק יא: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק אחד עשר ("אלו נדרים") · >>

פרקי מסכת נדרים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהם עינוי נפש , אם ארחץ ואם לא ארחץ, אם אתקשט ואם לא אתקשט.

אמר רבי יוסי, אין אלו נדרי עינוי נפש .

משנה בעריכה

ואלו הם נדרי עינוי נפש, אמרה קונם פירות העולם עלי, הרי זה יכול להפר.

פירות מדינה עלי, יביא לה ממדינה אחרת.

פירות חנוני זה עלי, אינו יכול להפר.

ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו, הרי זה יפר, דברי רבי יוסי.

משנה געריכה

קונם שאיני נהנה לבריות , אינו יכול להפר, ויכולה היא להנות בלקט ובשכחה ובפאה.

קונם כהנים ולוים נהנים לי, יטלו על כרחו .

כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי, יטלו אחרים .

משנה דעריכה

קונם שאיני עושה על פי אבא ועל פי אביך ועל פי אחי ועל פי אחיך, אינו יכול להפר.

שאיני עושה על פיך, אינו צריך להפר.

רבי עקיבא אומר, יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.

רבי יוחנן בן נורי אומר, יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה עליו.

משנה העריכה

נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו , נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו, נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן, נדרה בקרבן וסבור שנדרה בנזיר, נדרה מן התאנים וסבור שנדרה מן הענבים, נדרה מן הענבים וסבור שנדרה מן התאנים, הרי זה יחזור ויפר.

משנה ועריכה

אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאיני טועמת, קיים לתאנים, כולו קיים.

הפר לתאנים, אינו מופר עד שיפר אף לענבים.

אמרה קונם תאנים שאיני טועמת וענבים שאיני טועמת, הרי אלו שני נדרים .

משנה זעריכה

יודע אני שיש נדרים, אבל איני יודע שיש מפרין, יפר.

יודע אני שיש מפרין אבל איני יודע שזה נדר, רבי מאיר אומר לא יפר, וחכמים אומרים יפר.

משנה חעריכה

המודר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות , אומר לה, הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.

משנה טעריכה

ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה (במדבר ל), כיצד, אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום, אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום, אינו יכול להפר.

נדרה והיא ברשות הבעל, מפר לה.

כיצד, אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום, אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים, הרי זה מופר.

נדרה בו ביום , נתגרשה בו ביום, החזירה בו ביום, אינו יכול להפר.

זה הכלל , כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת, אינו יכול להפר.

משנה יעריכה

תשע נערות נדריהן קיימין.

בוגרת והיא יתומה, נערה ובגרה והיא יתומה, נערה שלא בגרה והיא יתומה.

בוגרת ומת אביה, נערה בוגרת ומת אביה, נערה שלא בגרה ומת אביה.

נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה, בוגרת ואביה קיים, [ נערה בוגרת ואביה קיים ].

רבי יהודה אומר, אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו, עדיין היא נערה .

משנה יאעריכה

קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך, שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך, הרי זה יפר.

משנה יבעריכה

בראשונה היו אומרים, שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה, האומרת טמאה אני לך, שמים ביני לבינך, נטולה אני מן היהודים.

חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה, אלא האומרת טמאה אני לך, תביא ראיה לדבריה.

שמים ביני לבינך, יעשו דרך בקשה.

נטולה אני מן היהודים, יפר חלקו, ותהא משמשתו, ותהא נטולה מן היהודים.

(א)

וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר:

דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ.
אִם אֶרְחַץ וְאִם לֹא אֶרְחַץ,
אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ:
(ב)

וְאֵלּוּ הֵם נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ:

אָמְרָה קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי,
הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר.
פֵּרוֹת מְדִינָה עָלַי,
יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת.
פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה עָלַי,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר;
וְאִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה יָפֵר,
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי:
(ג)

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנָה לַבְּרִיּוֹת,

אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר,
וִיכוֹלָה הִיא לֵהָנוֹת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה.
קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם נֶהֱנִים לִי,
יִטְּלוּ עַל כָּרְחוֹ;
כֹּהֲנִים אֵלּוּ וּלְוִיִּם אֵלּוּ נֶהֱנִים לִי,
יִטְּלוּ אֲחֵרִים:
(ד)

קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ וְעַל פִּי אָחִי וְעַל פִּי אָחִיךָ,

אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּיךָ,
אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָפֵר,
שֶׁמָּא תַּעְדִּיף עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: יָפֵר,
שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וּתְהֵא אֲסוּרָה עָלָיו:
(ה)

נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִּתּוֹ,

נָדְרָה בִּתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ,
נָדְרָה בְּנָזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּקָרְבָּן,
נָדְרָה בְּקָרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר,
נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים,
נָדְרָה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים,
הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר:
(ו)

אָמְרָה: קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת,

קִיֵּם לַתְּאֵנִים,
כֻּלּוֹ קַיָּם.
הֵפֵר לַתְּאֵנִים,
אֵינוֹ מוּפָר, עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים.
אָמְרָה: קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת,
הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים:
(ז)

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין,

יָפֵר.
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר,
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר:
(ח)

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲתָנוֹ, וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת,

אוֹמֵר לָהּ:
הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִין לָךְ בְּמַתָּנָה,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעְלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן,
אֶלָּא מַה שֶּׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ:
(ט)

וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה יָקוּם עָלֶיהָ (במדבר ל, י), כֵּיצַד?

אָמְרָה: הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם,
אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
נָדְרָה וְהִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל,
מֵפֵר לָהּ.
כֵּיצַד?
אָמְרָה: הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם,
אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים,
הֲרֵי זֶה מוּפָר.
נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם,
נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, הֶחֱזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁיָּצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
(י)

תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין.

בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה,
נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה,
נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה.
בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ,
נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ,
נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וּמֵת אָבִיהָ.
נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה,
בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם,
נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה,
וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ,
עֲדַיִן הִיא נַעֲרָה:
(יא)

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ,

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ,
הֲרֵי זֶה יָפֵר:
(יב)

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים:

שָׁלשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ,
שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינְךָ,
נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים.
חָזְרוּ לוֹמַר, שֶׁלֹּא תְּהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְּאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ.
אֶלָּא הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ,
תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.
שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינְךָ,
יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה.
נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים,
יָפֵר חֶלְקוֹ וּתְהֵא מְשַׁמְּשַׁתּוּ,
וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים:

נוסח הרמב"םעריכה

(א) אלו נדרים שהוא מפר נדרים שיש בהם עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש.

(ב) ואלו הן נדרי עינוי נפש אמרה קונם פירות העולם עליי הרי זה יפר פירות המדינה הזו עליי יביא לה ממדינה אחרת פירות החנווני הזה עליי אינו יכל להפר אם לא הייתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר דברי רבי יוסי.

(ג) קונם שאיני נהנה לברייות אינו יכל להפר ויכלה היא ליהנות בלקט ובשכחה ובפאה קונם כהנים ולויים נהנים לי ייטלו על כורחו כהנים אלו ולויים אלו נהנים לי ייטלו אחרים.

(ד) קונם שאיני עושה לפי אבא לפי אביך לפי אחי ולפי אחיך אינו יכל להפר שאיני עושה לפיך אינו צריך להפר רבי עקיבה אומר יפר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהי אסורה לחזור לו.

(ה) נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן נדרה בקרבן וסבור שנדרה בנזיר נדרה מן התאנים וסבור שנדרה מן הענבים מן הענבים וסבור שנדרה מן התאנים הרי זה יחזור ויפר.

(ו) אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאיני טועמת קיים לתאנים כלו קיים הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף לענבים אמרה קונם תאנה שאיני טועמת ועינב שאיני טועמת הרי אלו שני נדרים.

(ז) יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירים יפר יודע אני שיש מפירים אבל איני יודע שזה נדר רבי מאיר אומר לא יפר וחכמים אומרין יפר.

(ח) המודר הניה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האלו נתונים ליך מתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.

(ט) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה (במדבר ל י) כיצד אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשים יום אף על פי שנישאת בתוך שלשים יום אינו יכל להפר נדרה והיא ברשות הבעל והפר לה אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשים יום אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים יום הרי זה מופר נדרה בו ביום נתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכל להפר זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אינו יכל להפר.

(י) תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה ובגרה ואביה קיים רבי יהודה אומר אף המשיא את בתו קטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדיין היא נערה.

(יא) קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר.

(יב) בראשונה היו אומרין שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך והשמיים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודיים חזרו לומר שלא תהא אישה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה שמיים ביני לבינך יעשו דרך בקשה נטולה אני מן היהודיים יפר את חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודיים.

פירושיםעריכה