פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

מסכת חולין עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

גיד הנשהעריכה

חטיבה I: תחולהעריכה

(א) גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בַּחֻלִּין, וּבַמֻּקְדָּשִׁין.

יתכן ש"השליל" הוא עובר חי, שלדעת ר' מאיר חייב שחיטה (ראו לעיל ד, ה,) ולדעת ר' יהודה אינו חייב בשחיטה ובגיד הנשה.

ר' יהודה מיקל בכל הפרק.

וְנוֹהֵג בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, וּבְיָרֵךְ שֶׁלַּיָּמִין וּבְיָרֵךְ שֶׁלַּשְּׂמֹאל.
וְאֵינוּ נוֹהֵג בָּעוֹף, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ כַף.
נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל. בעובר רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוּ נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל.

חטיבה II: מכירהעריכה

וְחֶלְבּוֹ - מֻתָּר.

אֵין הַטַּבָּחִים השוחטים נֶאֱמָנִין עַל גִּיד הַנָּשֶׁה. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין עָלָיו וְעַל הַחֵלֶב.


(ב) שׁוֹלֵחַ הוּא אָדָם לַנָּכְרִי יָרֵךְ שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה בְתוֹכָהּ, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹמוֹ נִכָּר.

הַנּוֹטֵל גִּיד הַנָּשֶׁה - צָרִיךְ שֶׁיִטֹּל אֶת כֻּלּוֹ.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת נְטִילָה. ולא חייב לנקות אותו לחלוטין


חטיבה III: עונשיםעריכה

(ג) הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה כַזַּיִת - סוֹפֵג אַרְבָּעִין.

השוו מכות ג, ב, שגם אוכל מאכלות אסורות חייב אם אכל כזית או אם אכל בריה שלמה (כגון נמלה).

וראו תוספתא ז, א, שר' יהודה אינו מחייב על אכילת גיד הנשה ברגל שמאל, וכן פוטר אם אין בגיד כזית - ראו תוספתא ז, ה.

אֲכָלוֹ כולו וְאֵין בּוֹ כַזַּיִת - חַיָּב.

אָכַל מִזֶּה כַזַּיִת וּמִזֶּה כַזַּיִת משני הגידים שבשתי רגלי הבהמה - סוֹפֵג שְׁמוֹנִים.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוּ סוֹפֵג, אֶלָּא אַרְבָּעִים.


חטיבה IV: תערובותעריכה

לגבי "נותן טעם" השוו ערלה, ב, ד ואילך. גיד הנשה אינו משנה את טעם הבשר, אבל מחשבים כאילו הוא מתבל אותו, ואין המשנה רוצה להחמיר כאן כמו ביין נסך, שם מין במינו אוסר בכלשהו, ראו ע"ז ה, ח.

וראו גם לעיל ו, ה, שגם לגבי הדם שנמהל ביין מחשבים כאילו נמהל במים.

(ד) יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשַּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה - אִם יֶשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.

כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ? - כְּבָשָׂר בַּלֶּפֶת.


(ה) גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשַּׁל עִם הַגִּידִים,

בִּזְמַן שֶׁהוּא מַכִּירוֹ - בְּנוֹתֵן טַעַם. אִם אֵינוּ מַכִּירוֹ - כֻּלָּן אֲסוּרִין,
וְהָרֹטֶב - בְּנוֹתֵן טַעַם.

גם כאן, כמו במשנה ד, הגדרת "נותן טעם" רלבנטית רק לגבי הכמות.

נבלה ודג טמא אינם בכ"י קויפמן. וראו גם תרומות י, ח, שם מקלים בעניין תערובת הדגים.

(וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה, וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל דָּג טָמֵא שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַחֲתִיכוֹת,

בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן - בְּנוֹתֵן טַעַם; וְאִם לָאו - כֻּלָּן אֲסוּרוֹת,
וְהָרטֶב - בְּנוֹתֵן טַעַם.)


חטיבה V: איסור מספר בראשיתעריכה

(ו) נוֹהֵג בְּטַהֲרָה, וְאֵינוּ נוֹהֵג בְּטֻמְאָה. אין איסור גיד הנשה חל על בהמה טמאה

המגמה של חז"ל, בניגוד לספר היובלים, היא לא ללמוד הלכות מספר בראשית. וראו תוספתא ז, ח, שהם דורשים את הכינוי "בני ישראל" ולא "בני יעקב".

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בְּטֻמְאָה.

אָמַר רְבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא עַל בְּנֵי יַעֲקֹב נֶאֱסַר גִּיד הַנָּשֶׁה, וְאָדַיִן בְּהֵמָה טְמֵאָה מֻתֶּרֶת לָהֶם!
אָמְרוּ לוֹ: מִסִּינַי נֶאֱמַר, אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ.