פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

מסכת חולין עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

טריפה ובשר אסור באכילהעריכה

חטיבה I: סימני טריפה בבעלי חייםעריכה

(א) אֵלּוּ טְרֵפוֹת בַּבְּהֵמָה: נְקוּבַת הַוֵּשֶׁט, וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת,

נִקַּב קְרוּם שֶׁלַּמֹּחַ, נִקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ, נִפְסַק חוּט שֶׁלַּשִּׁזְרָה,

להגדרת הטריפה ראו מכילתא נזיקין כ.

אבל ראו הגדרת עיקור שיש עמו טריפה בתוספתא שבת ח, י, שמסתפקת בשבירת הרגל מעל הארכובה, וכן עולה גם מהמשנה ד, ו.

לדעת ר' יהודה המום בכרס הוא המינימום בין טפח לבין רוב הכרס.

המסס ובית הכוסות הן שתי הקיבות של בהמה מעלת גרה.

נִטְּלָה הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיַּר מִמֶּנָּה כְלוּם,
הָרֵיאָה שֶׁנִּקָּבָה, אוֹ שֶׁחָסָרָה. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּיפוֹנוֹת.

נִקְּבָה הַקֵּבָה, נִקְּבָה הַמָּרָה, נִקְּבוּ הַדַּקִּים,

הַכֶּרֶס הַפְּנִימִית שֶׁנִּקָּבָה, אוֹ שֶׁנִּקְרַע רֹב הַחִיצוֹנָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּגְדוֹלָה טֶפַח, וּבִקְטַנָּה רֻבָּהּ.
נָפְלָה מִן הַגַּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צְלָעוֹתֶיהָ, וּדְרוּסַת הַזְּאֵב.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דְּרוּסַת הַזְּאֵב, בַּדַּקָּה, וּדְרוּסַת הָאֲרִי, בַּגַּסָּה.
דְּרוּסַת הַנֵּץ, בְּעוֹף הַדַּק, וּדְרוּסַת הַגֵּז, בְּעוֹף הַגַּס.
זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חָיָה - טְרֵפָה.


(ב) אֵלּוּ כְשֵׁרוֹת בַּבְּהֵמָה: נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת, אוֹ שֶׁנִּסְדָּקָה.

עַד כַּמָּה תֶחְסַר?

לגבי החרותה ראו תוספתא ג, יב: מדובר בריאה מצומקת.

לעניין הגלודה טוען רשב"א בתוספתא ג, ז שר' מאיר הסכים שהיא טריפה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד כְּאִסַּר הָאִיטַלְקִי. מטבע

נִפְחָתָה הַגֻּלְגּלֶת וְלֹא נִקַּב קְרוּם שֶׁלַּמֹּחַ, נִקַּב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ,

נִשְׁבְּרָה הַשִּׁזְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיַּר מִמֶּנָּה כָל שֶׁהוּא,
הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקָּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה, נִטַּל הַטְּחוֹל,
נִטְּלוּ הַכְּלָיוֹת, נִטַּל לֶחִי הַתַּחְתּוֹן, נִטְּלָה הָאוֹם שֶׁלָּהּ, הרחם וַחֲרוּתָה בִידֵי שָׁמַיִם - כְּשֵׁרָה.

הַגְּלוּדָה שנפשט עורה - רְבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.


(ג) אֵלּוּ טְרֵפוֹת בָּעוֹף: נְקוּבַת הַוֵּשֶׁט, וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת.

הִכַּתָּהּ חֻלְדָּה עַל רֹאשָׁהּ, מָקוֹם שֶׁהִיא עוֹשָׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה.

נחמרו בני מעיה - השוו איכה א כ.

העופות שעדיין מפרכסים אחרי "מעת לעת" (24 שעות) אינם טריפה, והשוו שמות כא כא. בתוספתא ג, ד נאמרה ההלכה הזאת גם לגבי בהמה.

נִקַּב הַקָּרְקֳבָן, נִקְּבוּ הַדַּקִּין.
נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְנֵי מֵעֶיהָ, כוויות פנימיות אִם יְרֻקִּים - פְּסוּלָה, וְאִם אֲדֻמִּין - כְּשֵׁרָה.
דְּרָסָהּ, וּטְרָפָהּ לַכֹּתֶל, אוֹ שֶׁרְצָצַתָּהּ בְּהֵמָה וְהִיא מְפַרְכֶּסֶת,
אִם שָׁהָת מֵעֵת לְעֵת וּשְׁחָטָהּ - כְּשֵׁרָה.


בתוספתא ג, יח מדגישים שחכמים חלקו על רבי בעניין הזפק.

(ד) אֵלּוּ כְשֵׁרוֹת בָּעוֹף: נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת, אוֹ שֶׁנִּסְדָּקָה.

הִכַּתָּהּ חֻלְדָּה עַל רֹאשָׁהּ, מָקוֹם שֶׁאֵינָה עוֹשָׂהּ טְרֵפָה.
נִקַּב הַזְּפָק.
רְבִּי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ נִטַּל.
יָצְאוּ בְנֵי מֵעֶיהָ וְלֹא נִקָּבוּ. נִשְׁתַּבְּרוּ אֲגַפֶּיהָ, נִמְרְטוּ כְנָפֶיהָ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם נִטְּלָה הַנּוֹצָה - פְסוּלָה.


(ה) אֲחוּזַת הַדָּם, וְהַמְעֻשֶּׁנֶת,

מחלות קטלניות בבהמות. יש גרסאות "כשרה"! (ראו תוספתא ג, יט.)

שֶׁאָכְלָה רֹדַפְנִי, שֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנָגְלִים, וְשֶׁשָּׁתָת הַמַּיִם הָרָעִים - פְסוּלָה.
אָכְלָה סַם הַמָּוֶת, אוֹ שֶׁנְּשָׁכָהּ נָחָשׁ,
מֻתֶּרֶת מִשֵּׁם טְרֵפָה, וַאֲסוּרָה מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.


חטיבה II: סימני מאכלות אסוריםעריכה

(ו) סִימָנֵי בְהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה, וְסִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֶמְרוּ.

המשנה עוברת לסימני הטהרה

אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל עוֹף הַדּוֹרֵס - טָמֵא.
כָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וּזְפָק וְקָרְקֳבָן נִקְלָף - טָהוֹר.
רְבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: כָּל עוֹף חוֹלֵק אֶת רַגְלָיו - טָמֵא.


(ז) וּבַחֲגָבִין: כָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, אַרְבַּע כְּנָפַיִם וְקַרְסֻלַּיִם, וּכְנָפָיו חוֹפוֹת אֶת רֻבּוֹ.

ר' יוסי מוסיף סימן שאינו בגוף החגב, אלא בשמו המקובל.

לגבי הדגים ראו ויקרא יא ט.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: שְׁמוֹ חָגָב.

וּבַדָּגִים: כָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד.
אֵלּוּ הֵן הַקַּשְׂקַשִּׂין? הַקְּבוּעִין בּוֹ.
וּסְנַפִּירִין? שֶׁיְּהֵא פוֹרֵחַ בָּהֶן. איברי השיט