פתיחת התפריט הראשי

משנה חולין ה


חולין פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק חמישי ("אותו ואת") · >>

פרקי מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין ובמוקדשין.

כיצד? השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ -- שניהם כשרים, והשני סופג את הארבעים.

קדשים בחוץ -- הראשון חייב כרת, ושניהם פסולין, ושניהם סופגים את הארבעים.

חולין בפנים -- שניהם פסולים, והשני סופג את הארבעים.

קדשים בפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.

משנה בעריכה

חולין וקדשים בחוץ -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.

קדשים וחולין בחוץ -- הראשון חייב כרת ופסול, והשני כשר, ושניהם סופגין את הארבעים.

חולין וקדשים בפנים -- שניהם פסולים, והשני סופג את הארבעים.

קדשים וחולין בפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.

חולין בחוץ ובפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.

קדשים בחוץ ובפנים -- הראשון חייב כרת, ושניהם פסולין, ושניהם סופגים את הארבעים.

חולין בפנים ובחוץ -- הראשון פסול ופטור, והשני סופג את הארבעים וכשר.

קדשים בפנים ובחוץ -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.

משנה געריכה

השוחט ונמצא טריפה, השוחט לעבודה זרה, והשוחט פרת חטאת, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, רבי שמעון פוטר, וחכמים מחייבין.

השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר, פטור משום אותו ואת בנו.

שנים שלקחו פרה ובנה, איזה שלקח ראשון, ישחט ראשון. ואם קדם השני, זכה.

שחט פרה ואחר כך שני בניה -- סופג שמונים.

שחט שני בניה ואחר כך שחטה -- סופג את הארבעים.

שחטה ואת בתה ואת בת בתה -- סופג שמונים.

שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט בתה -- סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר, סופג שמונים.

בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחברו צריך להודיעו "אמה מכרתי לשחוט", "בתה מכרתי לשחוט". ואלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה, וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל.

אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שאין לו ריוח. אבל יש לו ריוח, אין צריך להודיעו.

ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שצריך להודיע, בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד.

משנה דעריכה

בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו. אפילו שור שוה אלף דינרים ואין לו ללוקח אלא דינר, כופין אותו לשחוט, לפיכך אם מת, מת ללוקח. אבל בשאר ימות השנה, אינו כן, לפיכך אם מת, מת למוכר.

משנה העריכה

יום אחד האמור באותו ואת בנו, היום הולך אחר הלילה. את זו דרש שמעון בן זומא, נאמר במעשה בראשית (בראשית, א), יום אחד, ונאמר באותו ואת בנו (ויקרא כב, כח), יום אחד. מה יום אחד האמור במעשה בראשית -- היום הולך אחר הלילה, אף יום אחד האמור באותו ואת בנו -- היום הולך אחר הלילה.

משנה מנוקדתעריכה

משנה חולין ה ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) אותו ואת בנו (ויקרא כב כח) נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין כיצד השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרין והשני סופג את הארבעים קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם פסולין ושניהם סופגין את הארבעים חולין בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול (ב) חולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול קדשים וחולין בחוץ הראשון חייב כרת ופסול והשני כשר ושניהם סופגין את הארבעים חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים והשני סופג את הארבעים קדשים וחולין בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול חולין בחוץ ובפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול קדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם פסולין ושניהם סופגין את הארבעים חולין בפנים ובחוץ הראשון פסול ופטור והשני סופג את הארבעים וכשר קדשים בפנים ובחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול.

(ג) השוחט ונמצא טריפה והשוחט לעבודה זרה והשוחט פרת חטאת ושור הנסקל ועגלה ערופה רבי שמעון פוטר וחכמים מחייבין השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור משום אותו ואת בנו (ויקרא כב כח).

שנים שלקחו פרה ובנה איזה שלקח ראשון ישחוט ראשון ואם קדם השני זכה השוחט פרה ושני בניה סופג שמונים שחט שני בניה ואחר כך שחטה סופג את הארבעים שחטה ואת בתה ואת בת בתה סופג שמונים שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה סופג את הארבעים סומכוס אומר משום רבי מאיר סופג שמונים.

בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחברו צריך להודיעו אימה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן ערב יום טוב האחרון של חג וערב יום טוב הראשון של פסח וערב העצרת וערב ראש השנה וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכיפורים בגליל אמר רבי יהודה אימתיי בזמן שאין לו ריוח אבל אם יש לו ריוח אינו צריך להודיע מודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שהוא צריך להודיע שהדבר ידוע ששניהם שוחטין ביום אחד.

(ד) בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח על כורחו שאפילו שור שוה אלף דינר ואין ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט לפיכך אם מת מת ללוקח אבל בשאר כל ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר.

(ה) יום אחד האמור באותו ואת בנו (ויקרא כב כח) היום הולך אחר הלילה זו דרש שמעון בן זומא נאמר במעשה בראשית יום אחד (בראשית א ה) ונאמר באותו ואת בנו יום אחד (ויקרא כב כח) מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה.

פירושיםעריכה