פתיחת התפריט הראשי


חולין פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק עשירי ("הזרוע והלחיים") · >>

פרקי מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשין.

שהיה בדין: ומה אם החולין -- שאינן חייבין בחזה ושוק -- חייבין במתנות, קדשים -- שחייבין בחזה ושוק -- אינו דין במתנות?! תלמוד לומר (ויקרא, ז), "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם", אין לו אלא מה שאמור בענין.

משנה בעריכה

כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו,

  • חייבין בבכורה ובמתנות,
  • ויוצאין לחולין להגזז ולהעבד,
  • וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן,
  • והשוחטן בחוץ פטור,
  • ואין עושין תמורה,
  • ואם מתו יפדו, חוץ מן הבכור ומן המעשר.


כל שקדם הקדשן את מומן, או מום עובר להקדשן, ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו,

  • פטורין מן הבכורה ומן המתנות,
  • ואינן יוצאין לחולין להגזז ולהעבד,
  • וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן,
  • והשוחטן בחוץ חייב,
  • ועושין תמורה,
  • ואם מתו יקברו.

משנה געריכה

בכור שנתערב במאה -- בזמן שמאה שוחטין את כולן, פוטרין את כולן; אחד שוחט את כולן, פוטרין לו אחד.

השוחט לכהן ולנכרי, פטור מן המתנות.

והמשתתף עמהן, צריך שירשום.

ואם אמר חוץ מן המתנות, פטור מן המתנות.

אמר מכור לי בני מעיה של פרה והיו בהן מתנות, נותנן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמים.

לקח הימנו במשקל, נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים.

משנה דעריכה

גר שנתגייר והיתה לו פרה -- נשחטה עד שלא נתגייר, פטור; משנתגייר, חייב; ספק, פטור, שהמוציא מחברו עליו הראיה.

איזהו הזרוע? מן הפרק של ארכובה עד כף של יד. והוא של נזיר.

וכנגדו ברגל, שוק. רבי יהודה אומר, שוק מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל.

איזהו לחי? מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת.

משנה מנוקדתעריכה

משנה חולין י ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) הזרוע והלחיים והקיבה נוהגים בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין שהיה בדין ומה אם החולין שאינן חייבין בחזה ובשוק חייבין במתנות קדשים שהן חייבין בחזה ובשוק אינו דין שיהו חייבין במתנות תלמוד לומר ואתן אותם לאהרון הכוהן ולבניו לחוק עולם (ויקרא ז לד) אין לך אלא מה שאמור בעניין.

(ב) כל קדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות ויוצאין לחולין להיגזז ולהיעבד וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ פטור ואין עושין תמורה ואם מתו ייפדו חוץ מן הבכור ומן המעשר וכל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדשן ולאחר מכן נולד להן מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין להיגזז ולהיעבד וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ פטור ועושין תמורה ואם מתו ייקברו.

(ג) בכור שנתערב במאה בזמן שמאה שוחטין את כלם פוטרין את כלם אחד שוחט את כלן פוטרין אחד השוחט לכוהן ולנוכרי פטור מן המתנות והמשתתף עמהם צריך שירשום אם אמר חוץ מן המתנות פטור מן המתנות אמר לו מכור לי בני מעיה של פרה והיו בה מתנות נותנן לכוהן ואינו מנכה לו מן הדמים לקחן הימנו במשקל נותנן לכוהן ומנכה לו מן הדמים.

(ד) גר שנתגייר והייתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר חייב אם ספק פטור שהמוציא מחברו עליו הראיה ואיזה הוא זרוע מפרק של ארכובה עד כף של יד והוא של נזיר וכנגדו ברגל שוק רבי יהודה אומר שוק מפרק של ארכובה עד סובך של רגל איזה הוא הלחי מפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת.

פירושיםעריכה