שולחן ערוך הלכות חנוכה
שולחן ערוך שולחן ערוך · אורח חיים · הלכות חנוכה
מטור שולחן ערוך · אורח חיים · הלכות חנוכה
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
תוכן · הקדמת המחבר · מידע על הספר · מידע על מהדורה זו
חִבְּרוֹ הגאון מופת דורו, החכם השלם, מורנו הרב רבנו יוסף קארו זצ"ל
בן מורנו הרב רבינו אפרים קארו זצ"ל,
אשר אור תורתו זרחה כאור היום בעיר צפת תבנה ותכונן,
ומעייני תורתו נפוצות ביהודה, ובישראל נודע שמו.
וחִבר הספר הזה קיצור מחיבורו הגדול אשר עשה על הארבעה טורים
אשר קראם בית יוסף, אשר בם כוח מעשיו הגיד, וכל יקר ראתה עינו.
כדי שכל מבקש ה' ימצא מבוקשו בנקל, כל דין ודין על מתכונתו באין אומר ואין דברים.
והכין לכל מטה ושולחן וכסא ומנורה, אשר לאורו ילכו בטח, כי כן משנת רבי יוסף קב ונקי.
ומפה פרושה עליו, עם הגהות וחידושי דינים הרבה מאוד
מדקדוקי סופרים הראשונים ואחרונים שהשמיט הגאון קארו ז"ל.
והמציאם האשל הגדול, רבן של כל בני הגולה,
רבנו משה איסרליש זצ"ל אב בית דין קהילת קראקא;
עם מורה צדק מנהגי קהילות קדושות רייסן, ליטה, פיהם, מעהרן ואשכנז,
ברורים כיום שלישי מה שהוסיף מהר"ר משה מדעתו.
יצא לאור לראשונה בחיי המחבר: ויניציאה שכ"ה-שכ"ו
מהדורת ויקיטקסט מבוססת על מהדורות הדפוס הישנות,
ועל מהדורות הצילום שנעשו מהן,
עם תיקונים והוספות.
מלאכת העריכה החלה בחודש אייר, תשס"ה
תוכן עריכה
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרע עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרע | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
דברים האסורים והמותרים בחנוכה
א • ב • ג
סעיף א עריכה
בכ"ה בכסליו (מתחילין) שמונת ימי חנוכה, ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה. ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר שאין להקל להם.
סעיף ב עריכה
ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה.
- הגה: ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפראג). ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים).
יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב. (כל בו ור"ן).
סעיף ג עריכה
אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו.
- הגה: ואין מתענין יום שמת בו אב או אם. ותענית חלום בחנוכה עיין לעיל סימן תקס"ח סעיף ה'. ולענין צידוק הדין עיין לעיל בהלכות ראש חודש סימן ת"כ ס"ב בהגה, ועיין להלן סימן תרפ"ג.
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעא עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעא | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח
סעיף א עריכה
צריך לזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק.
סעיף ב עריכה
כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר.
- הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם), וכן המנהג פשוט. ויזהרו לתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).
סעיף ג עריכה
נר שיש לו שתי פיות, עולה לו בשביל שניים.
סעיף ד עריכה
מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה.
- הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול, דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן קה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, שאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן (א"ז).
סעיף ה עריכה
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות־הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות־הרבים, מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר. ואם היה דר בעליה, שאין לו פתח לרשות־הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות־הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו. וצריך נר אחר להשתמש לאורו. ואם יש מדורה, אין צריך נר אחר. ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.
סעיף ו עריכה
מניחו למעלה משלושה טפחים. ומצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים יצא, אבל אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא.
- הגה: ואפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מעשרים לא יצא, דהדלקה עושה מצוה (ב"י בשם תוספות).
סעיף ז עריכה
מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר־חנוכה משמאל. ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין. ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל.
- הגה: ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות־הרבים כלל, אין לחוש כל־כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח, ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות, אלא־אם־כן רבים בני הבית, שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין. ומכל מקום יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקים הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל, ואף כי אין היכר, רק לבני הבית, מכל מקום היכר קצת מיהא בעי.
ובבית־הכנסת מניחו בכותל דרום (או בדרום המנורה, ומסדרן ממזרח למערב) (ת"ה סימן קד, ב"י), ומדליקין ומברכין (בבית־הכנסת) משום פרסומי ניסא.
- הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בית־הכנסת, וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קיא). ונוהגין להדליק בבית־הכנסת בין מנחה למעריב. ויש נוהגין להדליק בערב־שבת קודם מנחה (כל־בו ואבודרהם). ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שברך השליח ציבור והדליק אחד מהן, יוכל השמש להדליק הנשארים והשליח־ציבור יתפלל (מהרי"ל).
סעיף ח עריכה
חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. ואם שתי הפתחים ברוח אחד (והם בבית אחד) (כל בו), די לו באחד מהם.
- הגה: ואם מדליק בשני פתחים, אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה (ר"ן). מיהו, בזמן הזה שכלם מדליקין בפנים ממש ואין הכר לבני רשות־הרבים כלל, אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקין אלא פעם אחת בפנים, כן נראה לי, וכן המנהג פשוט.
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעב עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעב | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב
סעיף א עריכה
אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה. לא מאחרים ולא מקדימים. ויש מי שאומר שאם הוא טרוד, יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה, ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק.
סעיף ב עריכה
שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה, שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא. הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור. ואם נתן בה יותר, יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן. וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן.
- הגה: יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (דעת עצמו וטור בשם תוספות). ומכל מקום טוב ליזהר גם בזמן הזה.
ומיהו הני מילי לכתחילה; אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה. ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין.
- הגה: ובלילות אחרות ידליק כמו שאר בני אדם, אף על פי שלא הדליק בראשונה (מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה ודעת עצמו).
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעג עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעג | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
סעיף א עריכה
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואע"פ שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות:
- הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי"ל) ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי ונוהגין במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורן צלול כמו שמן.
ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת הגה: אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצותו (תשובת הרשב"א סי' ק"ע). לפי שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת בין בחול ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה אסור ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה
ונוהגים להדליק נר נוסף כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה:
- הגה: ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף רק מניח אצלן השמש שבו מדליק הנרות והוא עדיף טפי ויש לעשותו יותר ארוך משאר נרות שאם בא להשתמש ישתמש לאותו נר (מרדכי)
- אם נתערב נר חנוכה האסור בהנאה בשאר נרות אפילו אחד באלף לא בטיל דהוי דבר של מנין (ת"ה סי' ק"ג) אלא ידליק מן התערובות כל כך שבודאי נר של היתר דולק עם נר של איסור ואז מותר להשתמש אצלן (ד"ע):
סעיף ב עריכה
הדלקה עושה מצוה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין הוא מבעוד יום אינו זקוק לה וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג אינו זקוק לה:
- הגה: ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה אין לברך עליה (רשב"א סימן תקל"ט ור"ן):
סעיף ג עריכה
נר של חרס שהדליק בו לילה אחת נעשה ישן ואין מדליקין בו לילה אחרת אלא לוקח חדשים בכל לילה ואם אין לו אלא ישן מסיקו בכל לילה באור ונר של מתכת א"צ חדש ושל זכוכית או של חרס מכוסה דינו כמתכת:
סעיף ד עריכה
אין חוששין לפתילות להחליפם עד שתכלה:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעד עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעד | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב
סעיף א עריכה
מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה ודוקא להדליק זה מזה בלא אמצעי אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול אסור ויש מתירים גם בזה אא"כ הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה:
- הגה: ונהגו להחמיר בנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר דעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר אינו למצוה כ"כ לכן אין להדליק זה מזה (הגה"מ ומרדכי) וכל זה אינו רק בעוד שדולקין למצותן אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה כ"ש שמותר להדליק מהן (נ"י הל' קטנות):
סעיף ב עריכה
יש מי שאומר שנר של בהכ"נ ושל שבת ושל חנוכה כולם של מצוה הם ומותר להדליק זה מזה:
- הגה: והוא הדין נר של ת"ת או נר לחולה הצריך נר (נ"י ה"ק) ובענין נר של בהכ"נ עיין לעיל סימן קנ"ד סעיף י"ד:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעה עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג
סעיף א עריכה
הדלקה עושה מצוה ולא הנחה שאם היתה מונחת במקומה שלא לשם מצות חנוכה מדליקה שם ואין צריך להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה לפיכך עששית שהיתה דולקת כל היום שהדליקה מערב שבת למצות חנוכה למוצאי שבת מכבה ומדליקה לשם מצוה ומכל מקום צריך שידליקנה במקום הנחתה שאם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא יצא שהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה וכן אם מדליקה ואוחזה בידו במקומה לא יצא שהרואה אומר לצרכו הוא אוחזה:
סעיף ב עריכה
יש מי שאומר דכיון דהדלקה עושה מצוה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה אבל אם בירך והדליק ואח"כ הוסיף שמן עד כדי שיעור לא יצא ידי חובתו:
סעיף ג עריכה
אשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה אבל אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום ואע"פ שהניחה גדול ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר:
- הגה: ולדידן דכל אחד מבני הבית מדליק בפ"ע קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעו עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה
סעיף א עריכה
המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות:
- להדליק נר חנוכה
- ושעשה נסים
- ושהחיינו
ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכור:
סעיף ב עריכה
מליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק ושעשה נסים:
- הגה: ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק (מהרי"ל):
סעיף ג עריכה
מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אח"כ בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו:
סעיף ד עריכה
אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות וכו':
סעיף ה עריכה
יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחד סמוך לב' נרות הראשונות יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה ואח"כ יפנה לצד ימין וכן בכל לילה נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעז עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעז | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
סעיף א עריכה
אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה ואם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שלחן בעל הבית. והוא הדין לבן האוכל אצל אביו:
- הגה: וי"א דבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש ידליק במקום שאוכל וכן נהגו (תשובת הרשב"א סי' תקמ"ב):
סעיף ב עריכה
קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק:
סעיף ג עריכה
יש אומרים שאע"ג שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל מדליק בברכות:
- הגה: כי חייב לראות הנרות (מרדכי) וכן נוהגין ואפילו אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו מדליק ומברך עליהם וכן נוהגין (תה"ד ומהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי' קמ"ה):
סעיף ד עריכה
הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעח עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
סעיף א עריכה
מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום ביתו (וע"ל סימן רס"ג סעיף ג') ואם יש לו לשל שבת ואין לו לנר חנוכה וליין לקידוש היום יקנה לנר חנוכה משום פרסומי ניסא:
- הגה: והוא הדין נר חנוכה קודם ליין הבדלה ועיין לעיל סימן רצ"ו סעיף ה':
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרעט עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעט | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
סעיף א עריכה
בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואחר כך נר שבת:
- הגה: ומברך עליהם כמו בחול אף על פי שמדליקין בעוד היום גדול (ת"ה סימן ק"ב):
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרפ עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפ | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב
סעיף א עריכה
בליל שבת צריך ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח את הדלת:
סעיף ב עריכה
בערב שבת אסור לקבוע הנרות בדלת עצמה אחורי הדלת ויש מי שמתיר
- (ועיין לעיל סימן רע"ז סעיף א'):
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרפא עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפא | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב
סעיף א עריכה
במוצאי שבת אין מבדילין בנר חנוכה שאין נהנים לאורו ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:
סעיף ב עריכה
מדליקין נר חנוכה בבהכ"נ קודם ההבדלה:
- הגה: וכ"ש בביתו שמדליק ואח"כ מבדיל שהרי כבר הבדיל בבהכ"נ:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרפב עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפב | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג
סעיף א עריכה
כל שמונת ימי חנוכה אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים ואם לא אמר אין מחזירין אותו (וע"ל סימן רצ"ד סעיף ד' וה') ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם אפילו נזכר בין אתה להשם חוזר:
- הגה: י"א כששכח על הניסים בברכת המזון כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו' (כל בו וכבר נתבאר סי' קפ"ז ס"ד):
סעיף ב עריכה
גם במוסף של שבת ושל ר"ח צריך להזכיר של חנוכה אע"פ שאין מוסף בחנוכה:
סעיף ג עריכה
אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת ויש אומרים שאומרים אותו:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרפג עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפג | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
סעיף א עריכה
כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל.
- הגה: וכל שמונת ימי חנוכה אין אומרים תחנון וצו"ץ ולמנצח וצדוק הדין גם בערב חנוכה במנחה ועיין לעיל סימן קל"א (מהרי"ל ומנהגים).
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרפד עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפד | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג
סעיף א עריכה
קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילין בברכת כהנים
- (וי"א שמתחילין ביום כלות משה (טור) (וכן אנו נוהגין).
וקורא אותו עם כהן ולוי, וישראל קורא ביום הראשון.
- (וי"א שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון, והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין).
ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום:
- הגה: וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום הג' וכן בכל יום וכן נוהגין (הגהות מיימוני (פי"ח) [פי"ג]).
ביום שמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך
- (ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים):
סעיף ב עריכה
בשבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים באחד קורא פרשה השבוע ובשני קורא בשל חנוכה ומפטיר רני ושמחי ואם חלו בו ב' שבתות מפטיר בב' במלכים בנרות דשלמה:
- הגה: ואם חל חתונה בשבת זו מפטירין בשל חנוכה (מנהגים):
סעיף ג עריכה
אם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין ג' ספרים וקורין ו' בפרשת השבוע ובשני קורא אחד בשל ר"ח ומתחיל וביום השבת ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה ומפטיר רני ושמחי ואם חל ר"ח בחול מוציאין ב' ספרים וקורין בא' ג' בשל ר"ח ובשני קורא א' בשל חנוכה ואם טעה החזן וקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ספר ב' א"צ לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר ב' משום פגמו צריך לקרות ה' בשל חנוכה:
- הגה: ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל ר"ח (אבודרהם הלכות ברכות) ואם צריך לברך על קריאת ר"ח עי' לעיל סימן ק"מ:
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה
סימן תרפה עריכה
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז
סעיף א עריכה
ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא "כי תשא" עד "ועשית כיור נחשת", ומפטיר "ויכרות יהוידע".
ומוציאין שלושה ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני של ראש חודש ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.
סעיף ב עריכה
בשבת שניה מוציאין שני ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא "זכור את אשר עשה לך עמלק", ומפטיר "פקדתי את אשר עשה לך עמלק".
סעיף ג עריכה
בשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין, ובשבת רביעית שהיא כ"ב לאדר מוציאין שני ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא פרשת פרה, ומפטיר "וזרקתי עליכם מים טהורים" (ועיין לעיל סימן קל"ז סעיף ה').
סעיף ד עריכה
בשבת חמישי שהוא כ"ט באדר מוציאין ב' ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא "החודש הזה לכם", ומפטיר "בראשון באחד לחודש".
סעיף ה עריכה
חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע, ואפילו בערב שבת - מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקין בשניה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה. ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו.
סעיף ו עריכה
הימים שראוי לקבוע בהם ראש חודש אדר - ז' ב' ד' ו'. וסימן לשבתות ההפסקה -זט"ו ו"ו ד"ד ובי"ו, כלומר:
- כשחל ראש חודש בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו וסימן זט"ו.
- וכשחל ביום ב' מפסיקין בו' -וסימן ב"ו.
- וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד.
- וכשחל ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות בו וי"ו וסימן ובוי"ו.
סעיף ז עריכה
יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא.
- הגה: ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם (מצא כתוב).
הלכות חנוכה: תרע • תרעא • תרעב • תרעג • תרעד • תרעה • תרעו • תרעז • תרעח • תרעט • תרפ • תרפא • תרפב • תרפג • תרפד • תרפה