ט"ז על אורח חיים תרפא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב
עריכהמדליקין נ"ח כו'. בב"י הביא זה בשם ת"ה סי' ס' ואח"כ הביא בשם הרד"א שיש שמדליקין אותם אחר שיבדיל על הכוס וכאן פסק בש"ע כת"ה כ' דבריו אחר שנמצא במנהגי' כן דעושין כן כדי לאחורי באפוקי יומא דשבת' ואני שמעתי שהרב מהר"ל מפראג עשה הלכה למעשה כדעת השני להבדיל קודם וכ"כ הוא ז"ל בס' אור חדש שלו:
ונתתי את לבי לפע"ד ע"ז וזה אשר העליתי בס"ד דשפיר יש למיעבד כן ולהקדי' ההבדל' לנ"ח דאי' במשנ' בפ' כל התדיר דתדיר קודם לאינו תדיר ויליף לה מקרא דכתיב אשר לעולת התמיד וזה ברור דכל מידי שאין לנו הוכחה ברורה מן התלמוד לדחות האדיר משום איזה טעם אמרי' ליה לאו כלום עבדת דמנא לך לסתור הכלל ובזה אין לך טעם לדחות התדיר ונציע לפניך איזהו מקומן של הדברים שמצינו שיש מעלה באפוקי שבתא בפ' ע"פ דף קה אי' הנכנס לביתו במ"ש מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס א' מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן לאחריו ולא אמרי' חביבה מצוה בשעתה פי' שלא יבדיל קמי סעוד' דהיא שעת הבדלה ומפרש רש"י שם הטעם דאפוקי יומא מאחרינן באבדלת' כי היכי דלא ליהוי עלי' כטונ' פי' כמשא ותו שם דף ק"ג לענין יקנה"ז דמסדרינן קידוש קודם הבדל' מטעם שפי' רשב"ם דאי מבדיל בריש' והדר קידוש מיחזי עליו קדושת שבת כמשוי ותו בברכות בפ' א"ד דף נ"ג ת"ר בש"א מברך על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורם ליין שיבוא ובה"א מברך על היין ואח"כ על היום שהיין גורם לקידוש שאם אין יין אין מקדשין והמקדש על הפת גם הוא במקום יין וברכת הפת קודמת ד"א ברכת היין תדיר' וברכת היום אינה תדיר' וכו' מאי ד"א ומשנינן וכ"ת התם תרתי הכא חדא ה"נ איכא תרתי ביין ופרכי' וסברי ב"ש דברכת היום עדיפא והתני' הנכנס לביתו במ"ש מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד משלשלן כולן לאחריו והא ב"ש היא כו' ומשני קא סברי ב"ש שאני עיולי יומ' מאפוקי יומ' עיולי יומא דהיינו קידוש כל כמה שמקדימין אותו טפי עדיף וכו':
ותו בספירת עומר כתב בת"ה סי' ס' לברך קודם הבדלה מטעם אפוקי שבת' וע"כ הי' לנו גם בחנוכה להקדים הנ"ח ולאחר ההבדל' משום אפוקי יומ':
ע"ז אמינ' לך דאינו כן תחלה נבי' ראיה מהך דאלו דברים להיפך דהא ע"כ לב"ה דס"ל דמברך על היין תחלה ס"ל דתדיר דוח' מעלת עיולי יומ' וא"כ דהכא בחנוכה תדחה מעלת תדיר את מעלת אחורי יומ' וכ"ש היא דבכמה דברים הוי טפי איסור שבת בעיולא יומא מאפוקי יומא וא"ל דש"ה דיש ליין עוד מעלה א' דהיינו שהיין גורם ליום כמ"ש ויש לזה סיוע ממה דאיתא בפרק החליל רב אמר סוכה ואח"כ זמן חיובא דיומא עדיף פירש"י מי שלא בירך זמן דהיינו שהחיינו בעשיית' כו' אומר ברכת סוכה תחלה ורבה בב"ח אומר זמן ואח"כ סוכה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם לימ' רב ורבה בב"ח פליגי בפלוגתא דב"ש וב"ה דלעיל לימא רב דאמר כב"ש ורבה ס"ל כב"ה א"ל רב אנא דאמרי אפי' לב"ה ע"כ לא אמרי ב"ה אלא שהיין גורם לקידוש שתאמר אבל הכא בסוכה אי לאו זמן מי לא אמרי' סוכה פירש"י דמשום טעמ' דתדיר לחוד לא הוה מקדימים ליה ליין משום דחובת היום עדיפ' ע"ז אומר אדרבא משם מוכח איפכ' דיש לדקדק מאי פריך לימא רב דאמר כב"ש וכי לא ראה מ"ש ב"ה בפי' ד"א היין גורם לקידוש אלא נראה ברור לכאורה שוין סוכה וזמן עם יין ויום דהיינו בסוכה וזמן יש לכל א' מהם מעלה אי' בסוכה יש חובת היום ובזמן יש תדיר וביין ויום יש לכל א' מהם ב' מעלות ביין יש תדיר וגורם לקידוש וביום יש ג"כ ב' מעלות שכבר נכנס קודם ליין והיום גורם ליין שיבוא וע"כ סבר המקשן דרב כב"ש ומשני דלא כן הוא אלא חובת היום דסוכ' עדיפא ממעלת הזמן דסוכה אינו תלוי בזמן כלל דאנו אומרים ברכה דסוכה אפי' בלא זמן כגון בשחרית אבל זמן בלא סוכה לא אמרי' ביום מ"ה דוחה סוכה את מעלת התדיר של זמן משא"כ ביום ויין שלב"ה שיש לכל א' ב' מעלות אמרי' דמעלת היום גורם ומעלת היין גורם הם שוים ממש דאין קידוש בלא יום ואין קידוש בלא יין נמצא דנשאר ליין מעלת תדיר וליום מעלת שכבר נכנס ואמרי' תדיר דוחה אותה ה"נ דוחה מעלת תדיר דהבדלה את מעלת אפוקי יומא דיש לחנוכה להקדים. ותו נראה דע"כ הך מעלה דכבר נכנס שבת נכלל בה מעלת עיולי יומא דאל"כ מה זה שאמרו בפ' אלו דברים ה"נ תרתי ואי ס"ד שמעלת עיולי יומא היא מעלה בפ"ע ומעלה שכבר נכנס היא בפ"ע קשה דא"כ הוה ג' מעלות ביום וביין ליכא אלא תרתי אלא ע"כ דהיא היא דהיינו עיולי יומא ושכבר נכנס הם חדא וא"כ כיון שדוחה תדיר דיין את עיולי יומא ודאי דוחה תדיר דהבדל' את אפוקי יומא ומיקנה"ז שזכרנו אין ראיה דיש מעלה באפוקי יומ' שאין שם כנגדו מעלת תדיר דהא קידוש והבדלה שוין בתדיר:
כל זה כתבתי לרווחא דמילתא אם נאמר דיש כאן מעלת אפוקי יומא אבל לפי הנראה שאין בנדון דידן של חנוכה ושבת שום מעלה מחמת אפוקי יומא דהרי אין שייך לומר כאן שלא יהא שבת משוי עליו שהרי כשמברך להדליק נר של חנוכ' ממילא הוא פורק מעליו עול של שבת בברכה זו והיאך תאמר שהוא עדיין בקדושת שבת משא"כ ביין ויום שאפש' להיות קדוש' י"ט גם בשבת ואין זה סותר זה וגם ביקנה"ז אין קדושת י"ט שהוא מקדים סותר את קדושת השבת דאפש' להיות קדושת שניהם עליו משא"כ בחנוכ' ושבת שכבר בירך על סילוק שבת בפירוש: ובזה נסתלק כל מ"ש במעלת אפוקי יומא רק מספירה יש עדיין ראיה דהא שם סותר זא"ז שהוא סופר בפי' יום המחר' אלא די"ל דבספיר' שאני דהיא מתחלת בתחלת הלילה תכף דתמימות בעי' והבדלה מתחלת אחר קצת שעה מהליל' דבעי' להוסיף מחול על הקודש וא"כ ודאי חביב' מצו' בשעת' משא"כ בנ"ח אע"ג דמצות' משתכלה רגל מן השוק מ"מ בשבת שא"א לעשות כן אלא מטעם שיסיים השבת ואז חיילא מצות הבדלה והיא תדיר' וא"כ בודאי קודמת לנ"ח:
ועוד ראיה דאפי' במקום דאיכא למעלת אחורי יומא [אין] לדחות התדיר ואין לו דמיון לחובת היום דהא בפ' כל התדיר מבעיא לן בתדיר ומקודש איזה מהם קודם ונשאר בספק ואמאי לא פשיט כי היכי דבחובת היום דסוכה נדחה התדיר ה"נ במעלת ההקדש אלא ע"כ דדוק' חובת היום שהיא מעלה גדול' מאוד דסוכה אמרי' בלא זמן וזה עדיף מתדיר דזמן משא"כ בשאר מעלת כמו הקדש או שאר מעלה כגון פרסום הנס דחנוכה לא דוחים התדיר ואע"ג דנשאר' הבעיא בספק משמע שיש לנו לפסוק דתדיר עדיף כיון שהוא כלל בתורה ואין לנו דבר ברור להוציא מן הכלל וכ"ש שיש לנו הוכחות כמו שביארנו וגם א"ל דמעלת פרסומי ניסא תהא מכרעת ולהקדים נ"ח כדאי' לעיל לענין נ"ח וקידוש היום דנ"ח עדיף משום פרסומי ניסא זה אינו דלענין אקדומי ל"מ מדכתבו התוס' שם בפ' ב"מ גבי נ"ח ונר שבת וז"ל ומה שמקדימין לקרות בשל ר"ח מבשל חנוכה משום דבקריאת התורה מצי למיעבד תרוייהו תדיר ופרסום נס עבדי' תרווייהו אבל היכא דלא אפשר למיעבד תרוייהו פרסומי ניסא עדיף עכ"ל. וכ"כ הרא"ש א"כ ה"ה לענין נ"ח והבדלה יש לנו ראיה ברור' להקדים התדיר כיון דאפשר לקיים שניהם וא"ל ממ"ש התוס' במגילה בפ"ק הביאו ב"י ריש ה' מגילה במ"ש מקרא מגילה קודם לעבודה ואע"ג דאפשר לכהנים לקרות המגילה אחר העבודה מ"מ איכא טפי פרסום הנס שיקראו עם הצבור ש"מ משום פרסום נס מקדימים אין זה דומה לזה דהתם ודאי יש חילוק בין קריאת הכהנים לבד מן הקהל ובין אם יקראו עם הקהל משא"כ כאן דכל הקהל קורין פרשת חנוכה אחר קריאת ראש חודש וכן הדלקת נ"ח אחר הבדלה שוה בכל לא איכפת לן בזה בפרסומי ניסא לענין הקדמה:
גם א"ל על דברינו ממה שאנו נוהגים בקריאת מגילה במ"ש שמאחרין את ההבדלה כמ"ש רמ"א סי' תרצ"ג הא ל"ק דגם בזה אין קריאת מגילה סותר את קדושת שבת כמ"ש לחלק לעיל ותו דגם במגילה הוה כמ"ש לעיל לענין ספירה דגם מגילה הוה זמנה תיכף בהתחלת הלילה והבדלה אחר התוס' מחול על הקודש:
שוב ראיתי הג"ה באלפסי וז"ל יש מדליקין קודם הבדלה אחר סדר קדושה והראב"ד כ' שאין נכון לעשות כן תחלה משום ברכת מאורי האש ואח"כ מדליקין הרי דאפי' בברכת האש לא נראה לו להקדים ההדלקה של חנוכה כי אין הברא שיברך תחלה על מצוה התלויה באש ואח"כ יברך על עיקר בריאותו של האש ואע"פ שאנו מבדילין אחר שכבר הדליקו נרות למגילה מ"מ לא בירכו עליהם משא"כ בנ"ח וזהו כעין סברא שכתבתי לענין ברכת הבדלה דהיאך יבדיל אחר שבירך על הנר כבר והפסיק בברכה שלו את השבת והראב"ד נקט רבותא ע"כ נלע"ד שיברך תחלה על ההבדלה ואח"כ על הנ"ח. ובמרדכי פ' ב"מ כ' וז"ל ואע"ג דתדיר קודם וה"ל להקדים ההוא דר"ח מ"מ פרסום הנס עדיף אף לקדם עכ"ל דבר זה אין לו ביאור רחב אלא ע"צ הדוחק וכבר כ' שם בגליון דבר זה אינו בשני נוסחאות של המרדכי וע"כ אין ללמוד שום דבר מדברים אלו והנלע"ד להלכה למעשה כתבתי הגם כי כבר נהגו בבתי כנסיות להדליק של חנוכה תחלה מ"מ מי שישיג בדברים כהלכה ראוי לו להבדיל בביתו ברישא והדר להדליק נ"ח: