שולחן ערוך אורח חיים תרעא ו
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרעא · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
למעלה מכ'. הטור כתב בשם ר"י הלוי דוק' כשמניח' בחוץ אבל מניחו בבית אפי' למעלה מכ' כשרה כדאמרי' גבי סוכה אם דפנות הבית מגיעות לסוכ' אפי' למעל' מכ' כשרה דשלטא ביה עינא ונ"ל שאין הנדון דומה לראי' דהתם בעי' שתשלוט עיניו בגג וכיון שמחיצו' מגיעות לגג על ידם ישלוט עיניו בגג אבל הכא שצריך שישלוט עיניו בנרות כיון שהוא למעלה מכ' דלא שלטא בי' עינו מאי נפקא מינה בנג שהוא למעל' ממנו בשבילו לא שלטא עינא טפי עכ"ל וב"י בשם מהרי"א תירץ שסברת מהר"י שכשיש אויר האויר הוא מזיק לעיני' ואין יכול להביט למעלה כל מה שירצ' ולזה הביא ראיה מסוכה שאם הדפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' כשרה דשלטא ביה עינא עכ"ל. הגם שאיני כדאי להכריע מ"מ תמוה לי דברי מהרי"א דאם כדבריו דעיקר הפסול בגובה למעלה מכ' משום שיש שם אויר ומזיק לעינים למה הצריכו בגמ' לרבה למצוא היתר דוקא בדפנות המגיעות לסכך הא מצינו היתר בלא"ה דהיינו באם יש קצת דופן סמוך לסכך באותו שיעור שהוא למעלה מכ' והדופן שלמטה הוא דופן קטן וכיון שאין אויר באותו שיעור לא יזיק לו אח"כ האויר שלמטה מכ' דאל"כ אפי' הסכך למטה מכ' יהיה פסול ולסברת הטור ניחא דאין ראות האדם הולך למעלה אא"כ יש מלמטה למעל' דפנות ואז הראות הולך מן הדפנות אל הסכך ע"כ צריך שיגיעו הדפנות אל הסכך מלמטה למעלה בלי הפסק כדי שעל ידם תלך ראות העין למעלה וכל שיש הפסק תפסוק הראות הנמשך מלמעלה כנלע"ד דמכח זה דברי רבינו הטור הם עיקר דלא מועיל בנר שהיא למעלה מכ' אף בבית שיש דפנות ותו נלע"ד דלא מסתבר כאן להכשיר בנר ע"י הדפנות כי עיקר מצות הנר חנוכה היא בצאת הכוכבים כמ"ש המרדכי וכל שהוא גבוה למעלה מכ' אמה אין העין הולך שם דרך הדפנות כי גם הדפנות עצמן אינם נראים בלילה ואור הנר מלמעל' אין שולט שם כנ"ל נכון:
(ו) למט' מי': נ"ל דאם דר בעליה מניח' בחלון אפי' הוא למעלה מי':
(ז) דהדלקה עושה מצוה: וביש"ש ספ"ו דב"ק מפרש הטעם דהרואה אומר לצרכו הוא דנקט לה:
(ח) מי"ט: נ"ל דאם דר בעליה מניח' בחלון אפי' הוא למעל' מיו"ד מ"א. וע' בתשו' פנים מאירות סי' מ"ז. ובתשובת שבות יעקב ח"ב סי' ל"ב. וע' ביד אהרן.
(כו) למעלה מג"ט: דכל למטה מג' כאלו הניח בקרקע ואין ניכר שבעה"ב הניחו שם ומ"מ בדיעבד יצא [פר"ח]:
(כז) למטה מי"ט: דאיכא פרסום הנס טפי כשהוא למטה דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כ"כ למטה ועיין בא"ר שכתב דהא דאין העולם נזהרין בזה משום דסומכין על המרדכי שכתב דעכשיו שהורגלו להניח בפנים אין קפידא בזה אכן הטור סתם בזה ומשמע דס"ל דאין לחלק בזה וכן נוהגין כל המדקדקים כמ"ש בב"י. ואם דר בעליה מניחה בחלון שהוא לצד ר"ה אפילו אם החלון גבוה יותר מי"ט מקרקעית העליה. ואם יש לו שתי חלונות אחד למעלה מי"ט ואחד למטה מי"ט ודאי יניחנה בחלון שהיא למטה מי"ט. ובנרות בהכ"נ המנהג שהמנורה במקום גבוה:
(כח) למעלה מכ' אמה וכו': דלא שלטא ביה עינא ואין נ"מ בין אם מדליק מבחוץ ובין אם מדליק בבית:
(כט) לא יצא: וצריך לחזור ולברך כ"כ הפר"ח ועיין בפמ"ג מש"כ בזה:
(ל) והניחה למטה מכ' וכו': אבל אם הדליקה למטה מכ' ונטלה משם והניחה במקום אחר תוך כ' יוצא דהא הוי הדלקה במקומה דשני המקומות כשרים: