שולחן ערוך אורח חיים תרפד א

קורין בקרבנות ^אהנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילין בברכת ^בכהנים

(וי"א שמתחילין ביום כלות משה (טור) (וכן אנו נוהגין).

וקורא אותו ^געם כהן ולוי, וישראל קורא ביום הראשון.

(וי"א שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון, והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין).

ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום:

הגה: וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום הג' וכן בכל יום וכן נוהגין (הגהות מיימוני (פי"ח) [פי"ג]).

ביום שמיני מתחילין ביום ^דהשמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך

(ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

קורין בקרבנות הנשיאים. בטור כתב ומפרש בפסיקתא משום שנגמר מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו עכ"ל. והיינו דהקמת משה את המשכן לא היה עד ר"ח ניסן ואז הקריבו הנשיאים קרבנם ואנו קורין פ' הנשיאים בחנוכה אחר השלמת המשכן:

בברכת כהנים. הטעם לפי שנעשה הנס ע"י כהנים כ"כ הטור:

משנה ברורה

עריכה

(א) הנשיאים: משום שנגמר מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו:

(ב) כהנים: לפי שנעשה הנס ע"י כהנים:

(ג) עם כהן ולוי: כהן יקרא עד לפני המשכן או עד לחנוכת המזבח והשאר יקראו לוי וישראל אבל אותם שנהגו לקרות לכהן עד ואני אברכם הוא מנהג בטעות וצריך לבטלו שהשלשה צריכין שיקראו בסדר היום וסדר היום הוא פרשת נשיאים. ואחר הקריאה אומרים ח"ק. אם טעו וקראו ביום שני של חנוכה פרשת נשיא ג' וכיוצא עלתה להם דאין קפידא בימים:

(ד) השמיני: כהן ולוי קורא בקרבנו של גמליאל וישראל גומר וכו':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}