לבוש אורח חיים תרעב

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה

<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תרעב | >>

סימן תרעב בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

זמן הדלקה

ובו שני סעיפים:
א • ב

סעיף א

מצות נר חנוכה מסוף שקיעת החמה, שאז העם עוברים ושבים ורואין, וגם הנרות מאירין ואיכא פרסומי ניסא, מה שאין כן ביום, דשרגא בטיהרא כו׳.

סעיף ב

ומשם ואילך אם שכח להדליק עד הלילה, ועד שתכלה רגל מן השוק, והוא כמו חצי שעה מן הלילה, הוא זמן הדלקה אפילו לדידן, שאם לא הדליק מדליק בתוך אותו זמן. וגם צריך ליתן בו שמן שידליק כמו זה השיעור, ואם נתן בה יותר – יכול לכבותו או להשתמש לאורו אחר שעבר זה הזמן, שהוא עיקר מצותה. ומכל מקום אם לא הדליק תוך זה הזמן, עדיין זמנה כל הלילה. אבל אם לא הדליק כל הלילה לא ידליק ביום המחרת, דשרגא בטיהרא מאי אהני וליכא פרסומי ניסא. וכל שכן שלא ידליק אלו הנרות בלילה שלאחריו, שכבר עבר זמנה. אבל מכל מקום נרות של לילה שלאחריו ידליק, אע״פ שלא הדליק אתמול; שאין תלויים אלו באלו, לומר כיון שפעם אתת לא הדליק שוב לא ידליק, שכל לילה נס בפני עצמה. ולא דמי לספירת עומר, למאן דאמר ששוב לא יברך, דהתם שבעה שבועות תמימות חהיינה כתיב.

מי שהיה טרוד לצאת לדרך או כהאי גוונא, יכול להקדים ולהדליק מעט קודם שקיעת החמה, כגון מפלג המנחה ואילך, שהיא זמן תפילת ערבית לדידן; ובלבד שיתן בה שמן יותר מעט, שידליק עד שתכלה רגל מן השוק.

ואנו שמדליקין בפנים, אין חשש כל כך בשיעור ובזמן ההדלקה, אלא כל זמן שבני הבית נעורים יכול להדליק נר מיוחד למצוה, שאין הכירא אלא להם; ובלבד שיהא בו שידליק זמן מה, שלא ידליק ויכבה מיד. ונוהגין שיהא שיעור לפחות שידליק בכדי חצי שעה. מכל מקום טוב ליזהר בזמן ההדלקה גם לדידן (אע׳׳ג שבזמן הזה אנו מדליקין בפנים, מכל מקום כיון שמדליקין גם עתה בטפח הסמוך לפתח הבית כמו שנתבאר בסימן שקודם זה סעיף ח׳, והפתח פתוח כשיוצאין ונכנסין, יש הכירא לעוברים ושבים גם בזמן הזה. ועיין לקמן סי׳ תרע׳׳ז סעיף א׳).

מי שלא הדליק מניין הנרות של אותה לילה, כגון בליל ג׳ הדליק ב׳ או בליל ד׳ ג׳, אין צריך לחזור ולהדליק מראש, אלא ישלים מה שחסר, ואין צריך לברך פעם אחרת, שכבר בירך ודעתו היה על מניין הנרות שצריכים לאותו לילה.