שולחן ערוך אורח חיים תרעא ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נחצר *שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן נאמפני החשד. ואם שתי הפתחים נבברוח אחד (נגוהם בבית אחד) (כל בו), די לו באחד מהם.

הגה: ואם מדליק בשני פתחים, אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה (ר"ן). מיהו, בזמן הזה שכלם מדליקין נדבפנים ממש ואין הכר לבני רשות־הרבים כלל, אפלו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקין אלא פעם אחת בפנים, כן נראה לי, וכן המנהג פשוט.

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(יב) מפני החשד:    שיאמרו מדלא אדליק בהא באחרת נמי לא אדליק אבל כשהם מרוח א' חזי ליה ולא חיישי' לחשד דעלמא שיסברו שהבית חלוק מתוכו ויאמרו שהם שני בתים דאנשים נכרים אין מצוים ברחובות בלילה, הקשה הרב"י בסי' צ' ס"ח אמרי' אם יש לבה"כ פתח אחר מותר וכו' ולא אמרי' מדבהא לא עייל בהא נמי לא עייל ותי' כיון שיש כאן חסרון כיס יחשדוהו טפי משא"כ בבה"כ עכ"ל ול"נ דלק"מ דמהם אין הטעם שיחשדוהו שלא יכנס לבה"כ דהא באמת כמה פעמים שהוא טרוד בעסקיו א"צ לילך לבה"כ ועוד דכשמהלך בשוק בשעת תפלה אנו רואים שאין נכנס לבה"כ ואפ"ה שרי אלא הטעם כמ"ש רש"י דכשהולך סמוך לבה"כ נראה כפורק עול ומבז' בה"כ שאע"פ שאינו נכנס לה הולך סמוך לה דה"ל להתרחק ממנה ולהתבייש במה שאינו יכול ליכנס לה אבל אי איכא פתחא אחרינא ליכא ביזוי לבה"כ דוק ברש"י בברכות דף ס"א ותמצא כדברי ועל תי' הרב"י קשה דאטו בבה"כ מי לית בה חסרון כיס דאדהכי והכי בטל משווקים כדאמרינן בב"מ פ"ב:

(יג) והם בבית א':    אבל אם הם בב' בתים אף על פי שהם של אדם א' צריך להדליק בשתיהן (ד"מ כל בו) אבל מלשון רש"י דדוקא כשהן של ב' בני אדם צריך להדליק בשתיהן ע"ש אבל של אדם א' א"צ וכ"מ סי' תרע"ז דדוקא אורח שיש לו פתח פתוח חייב משמע דבע"ה פטור:

(יד) בפנים ממש:    פי' שבזמן הטור היו מדליקין אצל פתח הבית מבפנים אבל אנו מדליקין בפנים ממש:

באר היטב

(יד) החשד:    עט"ז ומ"א. ובתשובת חכם צבי סימן צ"א. ובתשובת יד אליהו סי' ז' וע' בי"א במה ששמע להקשות ודו"ק.


משנה ברורה

(נ) חצר שיש לו שני פתחים:    וה"ה בית:

(נא) מפני החשד:    שיאמרו בני עירו מדלא אדליק בהא באחרת נמי לא אדליק וע"כ אפילו כל הבתים שבחצר שייך לאדם אחד או שאין לו שם בחצר רק בית אחד צריך להדליק בשתי הפתחים:

(נב) ברוח אחד וכו':    הטעם דהא חזי ליה שהדליק באחד ומה שלא הדליק בשני ידעו אנשי עירו שמבפנים הוא בית אחד ושני הפתחים שייכים לאדם אחד ודי להדליק במקום אחד:

(נג) והם בבית אחד:    אבל אם הם בשני בתים או שבית אחד חלוק מתוכו אע"פ שהם של אדם אחד צריך להדליק בשתיהן משום חשד שיחשדו ששני בני אדם דרין שם ויש מקילין בששתיהן שייכין לאדם אחד:

(נד) בפנים ממש:    היינו שבזמן הטור היו מדליקין אצל פתח הבית מבפנים והיו עושין עכ"פ היכר לעוברים ע"כ יש חשד כל שאין היכר כראוי לעוברים משא"כ עכשיו שמדליקין ממש בפנים ולא איכפת לן כלל לעשות היכר לבני ר"ה ע"כ לא איכפת לן בחשדא דידהו:

ביאור הלכה

(*) שיש לו שני פתחים משני רוחות:    היינו אחת בצפון ואחת במזרח כ"כ רש"י וטעות נזדקר לפני פתחי עולם שכתב בשם רש"י א' בצפון ואחד בדרום עי"ש.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש