שולחן ערוך אורח חיים תרפה א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא "כי תשא" עד "ועשית כיור נחשת", ומפטיר "ויכרות יהוידע".
ומוציאין שלושה ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני של ראש חודש ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.

מפרשים

 

פרשת שקלים. דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וגמרינן בג"ש שחדש זה הוא ניסן וכיון שבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמי' בא' באדר כי היכי דליתי שקלים למקדש ואח"כ פ' זכור קודם קריאת המגילה בפורים כי היכי דלקדים זכיר' לעשיי' דכתיב נזכרים ונעשים ואח"כ פ' פרה כי היכי דלהזכיר אזהרת טמאים לפסח.
 

(א) שקלים:    ואם שכחו הצבור בראש חדש אדר לקרות פרשת שקלים צריכים לחזור ולהוציא ס"ת ולקרות הפרשה גינת ורדים חא"ח כלל א' סי' ל"ו ע"ש. אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה בראשון צריך לחזור לקרותן בשני עיין ב"ח.
 

(א) ר"ח אדר וכו':    אבאר בקיצור ענין ד' פרשיות. והוא. חז"ל תקנו לקרות ד' פרשיות בשנה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן לזכרון ד' דברים והם אלו:

  1. הראשונה היא פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית השקל שיתבאר בסמוך שהיו מחוייבים ליתן ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה.
  2. השניה היא פרשת זכור לזכור מעשה עמלק וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה המן שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים.
  3. השלישית היא פרשת פרה אדומה והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו ית' שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה.
  4. הרביעית פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכתיב בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן:

(ב) קורין פרשת שקלים:

  • דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה והאי לחדשי יתירא הוא אלא אמרה תורה יש לך חודש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וזהו ניסן דגמרינן בגמרא בג"ש שחודש זה הוא חודש ניסן וכיון דבניסן בעי לאקרובי מתרומה חדשה לכך מקדמינן ומשמיעין על השקלים באדר הסמוך לו שיביאו שקליהם בר"ח ניסן ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים.
  • יוצר יש לשחרית וגם למוסף בפרשת שקלים ובפרשת החודש אבל בזכור ופרה לא תקנו במוסף [פמ"ג]
  • אם אירע שלא קראו הפרשה מענינו של יום אין לה תשלומין לשבת הבאה [שערי אפרים].
  • אם שכחו הצבור לקרות פרשת שקלים וה"ה בשארי השלשה פרשיות אם כבר אמר הפטרה של סדר השבוע בברכותיה ונזכרו צריכים לחזור ולהוציא ס"ת ולקרות הפרשה בברכה לפניה ולאחריה ויאמר אח"כ קדיש ויפטיר בלא ברכה לפניה ולאחריה. ואם נזכרו אחר שהתחיל לברך על הפטרה ואמר השם יגמור הברכה ויאמר קצת פסוקים מהפטרת השבוע [כדי שתהיה לברכה מקום לחול] ובלא ברכה אחריה ויוציאו ס"ת ויקרא עולה אחד מענינו של יום ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויקרא הפטרה בלא ברכה לפניה והברכות שלאחריה יברך. ואם נזכרו מיד אחר שבירך ברכה אחרונה על התורה יוציאו ס"ת אחרת ויניח אצל הראשונה ויאמר קדיש ואח"כ יקרא אחר שיפטיר מענינו של יום בברכותיה [שם] אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה באדר ראשון צריך לחזור ולקרות המגילה בשני ולענין הפרשיות בב"י משמע דא"צ לחזור אבל בד"מ ובא"ר כתבו דצריך לחזור:

(ג) ומפטיר ויכרות יהוידע:    כי שם נזכר נדבות לבדק הבית. ואין מפטירין בשל ר"ח אף שהיא תדירה משום דמשקלים סליקו בתורה ומפטירין בה:

(ד) השבוע:    ששה אנשים ובמקום שנהגו להוסיף מוסיפין [ש"א]:

(ה) ובשני של ר"ח:    ומתחילין וביום השבת [לבוש] ומניחין ס"ת השלישית אצלה ואומרים ח"ק. ואם אחר שגמר פרשת השבת טעה ולקח הס"ת שהיתה מגוללת על פרשת שקלים ובירך לפניה והתחיל לקרות יסיים בפרשת שקלים ואח"כ להעולה בס"ת השלישית למפטיר יקרא עמו בפרשת ר"ח וההפטרה יאמר השמים כסאי מאחר שבקריאת התורה נסתיים מענין של שבת ור"ח. וכן ה"ה בשבת פרשת החודש כשחל ר"ח ניסן בשבת והקדים לקרות בפרשת החודש [ש"א]:
 

(א) סעיף א: ראש חודש אדר הסמוך לניסן וכו' — והא דהוצרך לומר הסמוך לניסן, ללמדנו דבשנת העיבור אין קורין באדר הראשון הסמוך לשבט, אלא באדר שני הסמוך לניסן וכדאיתא במגילה דף ו' ע"ב יעו"ש. ועוד עיין הטעם לקמן ריש סימן תרצ"ז:

(ב) שם: ראש חודש אדר וכו' שחל להיות בשבת וכו' — כלומר, יום שני של ראש חודש שהוא אחד באדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת, קורין בו ביום פרשת שקלים וכו', כדתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים, דהיינו שקורין בו ביום בפרשת שקלים להשמיע בציבור, כשחל בשבת. יפה ללב חלק ג' אות א':

(ג) שם: קורין פרשת שקלים וכו' — דאמר קרא: זאת עולת חודש בחודשו, אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. וגמרינן בגזירה שוה שחודש זה הוא ניסן, וכיון שבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש. ואחר כך פרשת זכור קודם קריאת המגילה בפורים, כי היכי דלקדים זכירה לעשייה, דכתיב: נזכרים ונעשים. ואחר כך פרשת פרה, כי היכי דלהזכיר אזהרת טמאים לפסח. ט"ז ס"ק א'. ובתיקון יששכר דף ע"ב ע"ב כתב טעם אחר משם מסכת סופרים, לפי שצפה הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו. שולחן גבוה אות א':

(ד) שם: קורין פרשת שקלים וכו' — ואם טעו וקראו פרשת שקלים בשבת שלפניו, צריכים לחזור ולקרות עוד הפעם בפרשת שקלים בשבת שהוא אחד באדר. {{ק|יפה ללב שם. ועיין לקמן אות ו ואות כג:

(ה) ואם שכחו הציבור בראש חודש אדר לקרות פרשת שקלים, צריכים לחזור ולהוציא ספר תורה ולקרות הפרשה. מהר"י שבאבו, הביא דבריו הרב גינת ורדים חלק או"ח כלל א' סימן ל"ו והסכים עמו מהר"א הלוי סימן ל"ז; יד אהרן בהגהות הטור. אך אם כבר בא זמן המנחה, אין לה עוד תשלומין. יוסף אומץ סימן ז"ך:

(ו) אם טעו וקראו סדר הפרשיות באדר ראשון, צריכים לחזור ולקרותן באדר שני, כדאיתא במגילה דף ו' ע"ב דהלכתא כרבן שמעון בן גמליאל, יעו"ש. וכן פסק הטור בסימן תרפ"ח, והוא על פי הגהת בדק הבית שכתוב שם בבית יוסף. וכן כתב בדרכי משה וב"ח שם; אליה רבה בסימן זה סוף אות כ"א; אמת ליעקב במשפט אם נפל טעות אות י"ד; לדוד אמת סימן ט' אות י"ד; שערי אפרים שער ח' אות צ"ו:

(ז) אם בשבת אחד מארבע פרשיות אלו טעו ושכחו שצריך לקרות למפטיר הפרשה של חובת היום למפטיר, וקראו למפטיר כדרך כל שבתות השנה ואחר כך נזכרו, צריך להוציא ספר תורה ולקרות הפרשה שהיא לחובת היום, אף על פי שמתחילה לא הוציאו רק ספר תורה אחד ואין כאן משום פגמו של ספר השני. ואפילו אם כבר אמר ההפטרה של סדר השבוע בברכותיה, צריך להוציא אחרת, ויקרא עולה אחד ויאמר סתם: "יעמוד פלוני בן פלוני" ולא יאמר "מפטיר", ויקרא עמו מעניינו של יום. ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש, ויגביה הספר תורה ויקרא ההפטרה בנביאים בלא ברכה לפניה ולאחריה. שערי אפרים שם אות צ"ב, משנה ברורה אות ב':

(ח) נזכר מיד אחר שבירך ברכה אחרונה על התורה, אף על פי כן לא יגלול בספר הזה לקרות בפרשה מעניין היום, רק יוציא אחרת ויניח אצל הראשונה ויאמר קדיש, ואחר כך יקרא לעולה אחֵר, שיפטיר מעניינו של יום בברכותיה. ואם אין שם אחר שיודע להפטיר, לא יוציאו אחרת, רק יגלול ספר זה למקום הקריאה, ואז רשאי עולה זה לברך ולקרות, ואין קורין אותו שנית בשמו. שערי אפרים שם אות צ"ג, משנה ברורה שם:

(ט) ואם לא נזכר עד שהתחיל לומר הברכה שעל ההפטרה, וכבר אמר השם, אז יגמור הברכה ויקרא קצת פסוקים מהפטרת השבוע ולא יברך ברכת ההפטרה שלאחריה, ויוציא ספר תורה ויקרא עולה אחד, שיקרא הפרשה מעניין היום, ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויגביה הספר תורה ויגלול, ואז יאמר ההפטרה בנביאים בלא ברכה לפניה, ואחר גמר ההפטרה יאמר ברכת ההפטרה שלאחריה. שערי אפרים שם אות צ"ד, משנה ברורה שם:

(י) אם אירע אונס לציבור שלא יכלו לקרות הפרשה מעניינו של יום, אין משלימין אותה בשבת אחרת, אף אם היא של הפסקה או פנייה. שערי אפרים שם אות צ"ה, משנה ברורה שם. מיהו בפרשת פרה קורין אותה בשבת שאחריה אם לא קראוה בזמנה, כמו שכתבנו לעיל סימן קמ"ו אות טו"ב ולקמן אות כ"ב יעו"ש:

(יא) שם: ומפטיר ויכרות יהוידע — וכן כתב הכלבו סימן ך' בסדר קריאת התורה במועדים. והטור כתב: "בן שבע שנים", וכן כתב הלבוש. וכן הוא מנהג בני אשכנז כדברי הטור והלבוש, להתחיל "בן שבע שנים" וכו'. אבל מנהג בני ספרד כדברי השולחן ערוך, להתחיל "ויכרות יהוידע" וכו':

(יב) שם: ומפטיר ויכרות יהוידע — שהיא מדברת מעניין השקלים. ואין מפטירין בשל ראש חודש אף על גב שהיא תדירה, משום דמשקלים סליקו בתורה ומפטירין בה. לבוש, משנה ברורה אות ג':

(יג) שם: ומוציאין שלשה ספרים וכו' — עיין לעיל בסימן הקודם סעיף ג' ובדברינו לשם, והוא הדין לכאן:

(יד) שם: ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים — ואם טעה וקרא בשקלים תחילה והתחיל לקרות, יסיים, והמפטיר יקרא בראש חודש ויקרא הפטרת ראש חודש "השמים כסאי". נודע ביהודה מהדורא תנינא סימן י"א, חיי אדם כלל קנ"ד אות מ"א, כרם שלמה, שערי אפרים שם אות פ"ב, רוח חיים אות ב', משנה ברורה אות ה':

(טו) וכן הדין בשבת פרשת החודש, כשחל ראש חודש ניסן בשבת שמוציאין שלשה ספרים, אם טעה והתחיל לקרות בפרשת החודש קודם ראש חודש, שגומר ואחר כך יקרא המפטיר בפרשת ראש חודש ויקרא הפטרת שבת וראש חודש, שהיא "השמים כסאי". שערי אפרים שם אות צ"א, משנה ברורה שם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש