שולחן ערוך אורח חיים תרעד א

מדליקין ^אנר חנוכה מנר חנוכה ודוקא להדליק זה מזה ^בבלא אמצעי אבל להדליק מזה לזה ^געל ידי נר של חול אסור ויש מתירים ^דגם בזה אא"כ הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה:

הגה: ונהגו להחמיר ^הבנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר ^ודעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר ^זאינו למצוה כ"כ לכן אין להדליק זה מזה (הגה"מ ומרדכי) וכל זה אינו רק בעוד שדולקין למצותן אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה ^חכ"ש שמותר להדליק מהן (נ"י הל' קטנות):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ע"י נר כו'. דקי"ל כשמואל דמדליקין מנר לנר והיינו משרגא לשרגא אבל לא ע"י קינסא והיינו דבר של חול שרוצה להדליק אח"כ נר של מצוה כיון דדבר המדליק ממנו הוא חול אע"פ שהוא עושה לצורך מצוה והטעם משום ביזוי מצו' ויש מתירין ס"ל דשמואל לא ס"ל כלל משום ביזוי מצוה ע"כ התיר אפי' ע"י קינסא:

אא"כ הוא בענין כו'. בת"ה ילפינן לה מדפרכינן בגמ' אמ"ד קינסא שרי ממה דתניא אין שוקלין סלע של מעשר שני כנגד דינרי זהב ואפי' לחלל עליו מעשר שני ומשני רבא גזרה שמא לא יכוין משקלותיו פירש"י שמא ימצאו לו טובים או שיהיו יתירים ויחוס עליהם ולא יחלל המעשר עליהם ונמצא שביז' המעשר שלא לצורך ומזה יליף דאם יש לחוש שתכב' ברוח קודם שיגיע לנר מצוה דאסור ולעד"נ דל"ד דהתם אפשר שיבוא לידי ביטול מצוה כמ"ש רש"י דהא אין עליו חיוב מצו' אבל כאן שרוצה להדליק מנר לנר ע"י הקינסא למה יבוא לידי ביטול מצוה ע"י הקינסא טפי ממה שידליק מנר לנר ודאי אם יכבנ' הרוח יחזור וידליקנ' ולא יבוא לידי ביטול מצו' דהא יש עליו חיוב להדליק ואם בא אתה לחוש במה שהדליק פעם ראשון בחנם אף מנר לנר יש חשש זה ואיני יודע שום איסור בזה ע"י קינסא טפי מנר לנר הא מנר לנר מותר אפי' אם מדליק ואוחז נר שהוא רוצה להדליק ומטלטלו לנר שהוא מדליק ממנו והוא צריך להניחן עכ"פ במקומו כמ"ש סי' תרע"ה כנלע"ד:

אינו למצו' כ"כ. וכ"ש שאם נכב' השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה וכ' רש"ל שבב"הכ אין חילוק בין השמש לשאר נרות שכל הנרות שבתוכה קרוים נר מצוה ומ"ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיהן ע"י שפחות מנר ביה"כ חוץ ממ"ש משום מבואות האפילות שעי"כ זכה שאול למלכות ונר של הבדלה קרויה נר של מצוה אבל אחר שהבדיל עליה כבר נעשה המצוה ויכול להדליק ממנה דאפי' נ"ח אחר שיעורו שוב אינו קרוי נר של מצוה עכ"ל והך שכ' שזכה על ידו שאול למלכות הוא ע"פ המדרש א"ר לקיש שאול לא זכה למלכות אלא ע"י זקינו שהוא הי' מדליק נרות לרבים ולכך נקרא שמו נר:

מגן אברהם

עריכה

כתב המרדכי דנהגו להחמיר בנרות חנוכה וכ"פ הג"מ וז"ל כתב ר"ש אם כבה א' מהנרות אין להדליק' מהאחרים דאין בהדלק' זו מצוה דקי"ל כבתה אין זקוק לה ע"כ משמע דוקא בנרות חנוכה נהגו להחמיר ולא בנרות אחרים של מצוה וכ"מ במרדכי עכ"ל ד"מ אבל במרדכי שלפנינו משמע דבכל נרות של מצוה נהגו להחמיר וכ"מ בהגהות הר"מ טיקטין ע"ש וכ"מ בתוספות ובהג"מ הגדולים ע"ש:

(א) דעיקר מצותו כו': כלומר דבנר א' סגי לכל בני הבית:

באר היטב

עריכה

(א) זה מזה: וכ"ש שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה. וכתב רש"ל שבבה"כ אין חילוק בין השמש לשאר הנרות שכל הנרות שבתוכה קרויה נר מצוה ומש"ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיה' ע"י שפחות מנר בה"כ חוץ ממוצאי שבת משום מבואות האפילות שעי"כ זכה שאול למלכות. ונר של הבדלה קרוי נר של מצוה. אבל אחר שהבדיל עליה כבר נעשה המצוה ויכול להדליק ממנה דאפי' נר חנוכה אחר שיעורו שוב אינה קרויה נר מצוה עכ"ל וע' סי' קנ"ד.

משנה ברורה

עריכה

(א) נר חנוכה מנר חנוכה: מיירי מליל ראשון ואילך שיש יותר מנר אחד ומדליק זה מזה א"נ בליל ראשון ויש שני אנשים בבית אחד שכל אחד מדליק בפני עצמו מותרין להדליק זה מזה דשתיהן נרות של מצוה הן ואף דמבואר לקמן בסימן תרע"ה שצריך להניחה תחלה על מקומה ואח"כ להדליקה כבר כתב הט"ז לקמן דעל זמן מועט אין להקפיד ע"ז ולדעת שארי אחרונים דסוברין דעל זמן מועט ג"כ יש להקפיד הכא מיירי שהיו שניהן קבועין במקומן אכן היה להן פתילות ארוכות והפתילה מגיע לנר שלפניה וא"צ להסירה ממקומה:

(ב) בלא אמצעי: דאין בזה ביזוי מצוה כיון דשתיהן של מצוה הן ואם כבה אחד מהנרות אין להדליקה מן האחרים אפילו בלא אמצעי ואפילו כבתה בתוך שיעור הזמן דאין בהדלקה זו מצוה מעיקר הדין דקי"ל כבתה אין זקוק לה:

(ג) ע"י נר של חול אסור: מפני שנראה כמבזה נר של מצוה שמדליק ממנו נר של חול אע"פ שהוא עושה לצורך מצוה ונר של שמש הוא בכלל נר של חול לזה ועיין לקמיה בסק"ז:

(ד) גם בזה: ס"ל דכיון דעושה כדי להדליק תיכף ממנו נר של מצוה לאו בכלל ביזוי הוא:

(ה) בנרות חנוכה וכו': ודוקא בנרות חנוכה ומטעם שמבאר לקמיה אבל בנרות אחרים של מצוה כגון של שבת ושל בית הכנסת וכדומה מדליקין מנר לנר [ד"מ] וכן הסכים בספר חמד משה דכן הוא עמא דבר וכ"כ בחיי אדם וכן משמע לעיל בסימן קנ"ד סי"ד דדוקא נר של הדיוט אין מדליקין מנר של ביהכ"נ אבל נר מנר שרי ולא הגיה הרמ"א שם כלום להחמיר משמע דפשיטא ליה דבזה לית כאן מנהג להחמיר ועיין בפמ"ג דע"י נר של חול אין כדאי אפילו בשאר נרות של מצוה ועיין לקמיה מה שנכתוב בזה:

(ו) דעיקר מצותו וכו': היינו דמדינא הלא סגי בנר אחד לכל בני הבית היכי דסמוכין כולן על שולחן אחד [מ"א] ולפ"ז היכא דשני בע"ב דרין בבית אחד דמדינא צריך הדלקת נר חנוכה לכל אחד מדליקין זה מזה [פמ"ג] ועיין מה שכתבנו לעיל בסוף סק"א:

(ז) אינו למצוה כ"כ: כבר כתבנו שאם נכבה אחד מן הנרות אין להדליק מדינא מן נרות אחרות וכ"ש שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה. וכתב רש"ל שבבהכ"נ אין חילוק בין השמש לשאר נרות שכל הנרות שבתוכה קרויים נר מצוה ומשו"ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיהן ע"י השפחות מנר ביהכ"נ אפילו מן השמש חוץ ממוצאי שבת כדי לילך לביתו להאיר במבואות האפילות:

(ח) כ"ש שמותר להדליק מהן: ולפי מה שכתבנו לעיל בסימן תרע"ב דיש פוסקים שסוברין דכל זמן שדולקין אסור להשתמש לאורן ה"ה דאין להדליק מהן. ומ"מ נראה דאין להחמיר בזה רק לענין להדליק ממנו נרות של חול אבל נר של מצוה דמדינא מותר אפילו בתוך השיעור עכ"פ אין לנו להחמיר אחר שעבר השיעור:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}