שולחן ערוך אורח חיים תרעא ה

נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות־הרבים ^כאמבחוץ. אם הבית פתוח לרשות־הרבים, מניחו על פתחו, ^כבואם יש חצר לפני הבית, מניחו על ^*פתח החצר. ואם היה דר בעליה, ^כגשאין לו פתח לרשות־הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות־הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו. ^כד^*וצריך נר אחר להשתמש לאורו. ^כהואם יש מדורה, אין צריך נר אחר. ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה. זהו פי' התוס' בפ' כירה אבל רש"י פי' בב"מ דהסכנה שהיה יום איד לפרסיים שלא הניחו שום נר אלא בע"א שלהם דא"כ היה ק' מה מהני במניחו על השלחן והתוס' דחקו בב"מ לומ' שלא חפשו כ"כ בבתים אבל לפי' זה א"ש דמניח על השלחן דלא היה הרגש' בדבר שנעש' למצוה:

וצריך נר אחר כו'. אע"ג דבלא סכנה נמי צריך נר אחר דהא אסור להשתמש לאורן קמ"ל כאן דל"ת כיון דע"כ נהנה מהם כיון שהם מונחים על השלחן ממילא הותר' לגמרי אלא עכ"פ צריך אחר להכירא כ"פ הר"ן:

מגן אברהם

עריכה

(ה) וצריך נר אחר: פי' הר"ן אף על פי שמדליקו על השלחן וע"כ הוא משתמש לאור' אפ"ה צריך להדליק נר אחד משו' הכירא עכ"ל ומזה יצא המנהג שמדליקין שמש כמ"ש [שו"ת] רמ"א סי' פ"א:

משנה ברורה

עריכה

(כא) מבחוץ: משום פרסומי ניסא וקמפרש ואזיל כיצד אם הבית וכו':

(כב) ואם יש חצר לפני הבית וכו': וחצרותיהן היו פתוחות לר"ה:

(כג) שאין לו פתח פתוח לר"ה: וגם אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה היא לבית:

(כד) וצריך נר אחר: לעשות היכר לדבר:

(כה) ואם יש מדורה: ויכול להשתמש לפניה ויש הכירה שהנר של מצוה היא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}